בית / כל הכתבות / מדריכים וטיפים / מדריך הכנת דשונת (קומפוסט) בבית

מדריך הכנת דשונת (קומפוסט) בבית

מדוע מומלץ להוסיף קומפוסט לכל גידול קנאביס ולמה עדיף תמיד להשתמש בקומפוסט שהופק באופן עצמאי? כך תכינו דשן איכותי שיעניק לצמח את כל מה שהוא צריך בשביל לשגשג ולפרוח – ללא כל שימוש בחומרים כימיים. מדריך.

קומפוסט (“דשונת” בעברית תקינה) הוא דשן אורגני עשיר הנוצר מפירוק של חומרים אורגנים על-ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים נוספים, או במילים עדינות פחות – זבל.

את הזבל המעולה הזה מערבבים יחד עם האדמה וכך מעשירים את הקרקע ביסודות חיוניים. הקומפוסט גם משפר את מרקם האדמה כך שתהיה אוורירית יותר, עוזר לשמור על חומציות מאוזנת, מסייע בצמצום ריכוז המלחים במצע ומהווה תוספת של חיידקים טובים בקרקע.

בשוק ישנם מגוון סוגי קומפוסט מוכנים לרכישה במשתלות או בחנויות גידול ומחירם אפילו זול למדי ועומד על כ-15 ש”ח לשקית במשקל 25 ליטר. גם הם מבטיחים להעשיר את מצע הגידול בחומרי תזונה חיוניים, אבל האמת היא שכל מי שמחזיק בגינה, חצר או אזור פתוח אחר, יכול להכין בעצמו קומפוסט לא פחות איכותי משאריות של זבל אורגני.

אך ראשית הבה נבדוק מדוע בכלל כדאי לבצע את המלאכה המעט מסריחה הזו (בכל זאת, התעסקות מרובה בזבל וצואה…)

Hand with compost

קומפוסט מוכן יהיה בצבע חום-שחור ובעל מרקם מפורר

למה להכין קומפוסט בבית?

ישנם מספר יתרונות לא מבוטלים להכנת קומפוסט בבית, כשהבולטים הם:

  • מחיר וזמינות – הכנת קומפוסט ביתי הינה פעולה שאינה כרוכה כמעט בהוצאות כלכליות.
  • איכות הדשן – קומפוסט שהוכן כראוי יכול לשמש כדשן אורגני באיכות גבוהה ביותר, במקרים רבים לכדי רמה שאינה נופלת מהקומפוסט המוצע במשתלות ולעתים אף מתעלה עליה.
  • איכות הסביבה – חומרים אורגניים מסוימים עלולים להפוך למפגע סביבתי חמור ולזהם את הקרקע במידה ואלו מוטמנים במזבלות (בעקבות פליטת גז מתאן). המרה של פסולת רטובה לקומפוסט עשויה להוריד כמחצית מכמות הפסולת הביתית המופקת בישראל.

מעבר לכך ניתן לומר כי הכנת קומפוסט מפסולת אורגנית היא מעין “סגירת מעגל חיים” שבו אנו מפחיתים פליטה של גזי חממה ועובדים בסימביוזה עם הטבע ולא נגד המהלך הטבעי של הדברים.

מה צריך בשביל להכין קומפוסט?

  • מיכל, רפסודה או גדר – תהליך הקומפוסטציה מתבצע תמיד בשטח פתוח מחוץ לבית, אולם תיחום של המקום חשוב לשמירה על סדר וניקון וכדי למנוע מבעלי-חיים לבוא במגע עם החומר.
  • פסולת רטובה (חומר חנקני) – זבל שמקורו במטבח כמו: שאריות של פירות וירקות, קליפות ביצים, שאריות של מזון ותבשילים, משקעי קפה, תה וכל מה שהוא פסולת טבעית. ניתן גם להוסיף שאריות של מזון מן החי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב), אולם יש לקחת בחשבון כי מרכיבים אלו הם בעלי ‘זמן בישול’ ארוך בהרבה ויאריכו בהתאם את זמן הבישול של הקומפוסט. בנוסף לכך ישנו חשש שבמידה ואזורים מסוימים בקומפוסט לא עברו בישול ראוי ייתכן והדשן יכיל פטוגנים המזיקים לצמח.
  • composting-bins

    אפשרויות שונות לערום את הקומפוסט

  • זבל גינה (חומר פחמני) – עלים שנשרו, גזם דק, עשבים, קש חציר ונסורת.

חומרים נוספים שניתן להוסיף לתערובת: אפר מדורה וזבל בעלי-חיים (מומלץ להאצת התהליך). פסולת מגוונת המגיעה ממספר מקורות שונים עשויה לשפר את איכות הדשן המתקבל. יש לזכור כי מרכיבים קטנים מתפרקים בקצב מואץ יותר, לכן מומלץ לפרק גושי פסולת גדולים לחתיכות קטנות ככל האפשר.

קומפוסטציה – הפיכת חומרים אורגניים לקומפוסט

בתהליך קומפוסטציה מתפרקים המרכיבים אורגניים שזרקנו לערימה ופולטים פחמן דו חמצני, מים ואנרגיה. תהליך זה נקרא “נשימה” או “חמצון” והוא יותיר אחריו דשן משובח ונקי מזרעים, פטוגנים וריחות לא רצויים.

כדי שהקומפוסטציה תתרחש כראוי, יש צורך להקפיד על כמה תנאים הכרחיים:

חום – במהלך פעולת הנשימה מייצרים המיקרו-אורגניזמים אנרגיה שחלקה מנותבת לטובת פעילות התא החי והשאר נפלטת בצורת חום של עד כ-80 מעלות צלזיוס לערימה.

לחות – רוב המיקרו-אורגניזמים בתהליך הם חיידקים הדורשים רטיבות מסוימת כדי לתפקד כראוי ולכן יש להקפיד שהערימה תמיד תהיה לחה. מצד שני יש לזכור כי אותם יצורים זקוקים גם לחמצן כדי להמשיך ולהתקיים ולשם כך צריך לדאוג שהערימה תמיד תהיה מאווררת ונקבובית על-מנת שתוכל לאפשר כניסה מספקת של חמצן. סימן מקובל לרמת לחות אידאלית יהיה החדרת אצבע לערימה – היא צריכה להרגיש כמו ספוג סחוט (לח למגע אך לא רווי במים). נוסף יהיה הריח – במידה וערימת הקומפוסט תהיה לחה יתר על המידה היא ברוב המקרים תעלה צחנה מסוימת בעקבות חיידקים אחרים שהגיעו לאזור.

Composte bin inside

מבט על תכולת הקומפוסט מבפנים

יחס פחמן:חנקן – החומרים השונים המוכנסים לקומפוסט מכילים ברובם כמות כזו או אחרת של פחמן וחנקן. המאזן האידאלי ביותר לקומפוסטציה טובה יהיה 1:30 של פחמן:חנקן (על כל חלקיק של חנקן אמורים להיות 30 חלקיקים של פחמן). כמות חנקן גבוהה מדי עלולה לגרום להפצת ריחות לא נעימים, אך כמות גדולה מדי של פחמן עלולה להאט משמעותית את קצב הפירוק. קשה לדעת במדויק מהו ההרכב של כל חומר וחומר כמובן, אבל באופן כללי ניתן להגיד שחומרים “ירוקים” כמו פסולת מטבח, דשא גזום וזבל בעלי-חיים מכילים כמויות גדולות של חנקן, וחומרים “חומים” כדוגמת עלים יבשים, נסורת, קש, עיתונים ואפר מדורה – מכילים כמויות גדולות של פחמן. מאחר ותכולת הפחמן בחומרים החומים גבוהה מתכולת החנקן בחומרים הירוקים, הנוהג הוא לאזן את המרכיבים כך שבערימת הקומפוסט תמיד תהיה פחות או יותר כמות שווה של חומרים חומים וירוקים.

שלב הקומפוסטציה

שלב ראשון (השלב המזופילי) – בתחילת הדרך (24-48 שעות ראשונות) ערימת הקומפוסט תעלה לטמפרטורה של 40-50 מעלות צלזיוס. בשלב זה יפרקו החיידקים המזופילים (חיידקים החיים בתנאי חום של 20 עד 40 מעלות צלזיוס) את המרכיבים האורגנים הקלים יותר לפירוק.

שלב שני (השלב התרמופילי) – בשלב זה הטמפרטורה בערימת הקומפוסט עולה ל-60 עד 80 מעלות צלזיוס ונותרים בה רק חיידקים תרמופילים אשר מסוגלים להתקיים בתנאים קשים אלה. זהו שלב הכרחי מכיוון שבזמן זה כל הזרעים, הנבגים והפטוגנים הרעילים עוברים עיקור ומושמדים.

שלב שלישי (הבשלה) – קצב ההתפרקות של החומרים האורגניים יורד בשלב זה, יחד עם הטמפרטורה בערימה. עובדה זו מאפשרת לאוכלוסיות חדשות של מיקרו-אורגניזמים להתפתח באזור והקומפוסט עצמו כבר הופך למעין אבקה נטולת ריח ומוכנה לשימוש.

כיצד “מבשלים” את הקומפוסט?

בישול הקומפוסט הוא תהליך שכמעט ואינו מצריך התערבות של המגדל. אולם כדי שניתן יהיה להגיע לתנאים אידאלים, ישנם מספר דגשים חשובים עליהם מומלץ להקפיד:

בניית הערימה – שמירה על סדר ותבנית מסוימת בזמן שעורמים את מרכיבי הקומפוסט תתרום באופן משמעותי לבישול איכותי: בשכבה הראשונה מומלץ לפזר כ-10-20 סנטימטרים של גזם גס או כל חומר אחר בעל תכונות אווריריות שיאפשר ניקוז טוב ואוורור יעיל בתחתית הערימה. השכבה הבאה תהיה של חומר חום/יבש ומעליו חומר ירוק/רטוב וחוזר חלילה. יש לשים לב לכך שהשכבה העליונה תמיד תסתיים עם חומרים יבשים מכיוון שמרכיבים ירוקים חשופים עלולים להדיף ריח לא נעים ולמשוך בעלי-חיים לא רצויים.

soil_compost_diagram

דוגמא לסכמת השכבות בקומפוסט

שמירה על לחות – האורגניזמים העסוקים בפירוק הקומפוסט זקוקים לרמה מסוימת של רטיבות בשביל לתפקד, לכן יש לבדוק את רמת הלחות בערימה ולדאוג להשקיה במידת הצורך.

ערבוב הערימה – למרות שתהליך הקומפוסטציה יתבצע גם ללא כל התערבות אנושית, נהוג לערבב את הערימה בכדי לזרז את ההבשלה. הרעיון המרכזי בערבוב הערימה הוא לדאוג לאוורור יעיל של הקומפוסט, שיבטיח שכל המרכיבים מתפרקים בצורה אחידה. יש המקפידים לערבב את הערימה לכל אורך תהליך ההבשלה (מראשית בניית השכבות ועד להבשלה המלאה) כשאחרים נוהגים לערבב לעתים רחוקות יותר. את הערבוב ניתן לבצע בעזרת את-חפירה או קילשון, כאשר חשוב לוודא שהמרכיבים המצויים בדפנות ובתחתית המערום יגיעו למרכז. במידה ומדובר במיכל בעל קוטר קטן מומלץ להפוך את כולו ולהחזיר את הכל פנימה.

כיצד יודעים שהקומפוסט מוכן?

תזמון ההבשלה של הקומפוסט תלוי במספר גורמים כמו: המרכיבים עצמם, תנאי ההבשלה, אופן הטיפול וכו’, אולם ברוב המקרים מערום בגודל ממוצע של מטר על מטר יגיע להבשלה מלאה תוך 12-16 שבועות.

סימנים לזיהוי קומפוסט מוכן: צבעו יהיה חום-שחור, בעל מרקם מפורר שכמעט ולא ניתן כבר להבחין במרכיבים המקוריים שלו ואי-אפשר לאסוף אותו עם קילשון. מבחינת הריח הקומפוסט אמור להפיץ ניחוחות של אדמה מזובלת.

יישום הקומפוסט בגידול

לאחר שהקומפוסט הבשיל הוא מוכן ליישום בתהליך הגידול. ניתן לעשות זאת באמצעות:

טיחוח – פיזור התערובת וכיסויה בשכבות עליונות של הקרקע.

ערבול באדמה – ניתן לערבב את הקומפוסט באדמה ביחס של 1:1/1:2/1:3/1:4. תכולה גבוהה יותר של קומפוסט תביא לפעולה מוגברת במצע הגידול, אך במקביל גם תשפיע על פרמטרים נוספים באדמה כמו מרקם וחומציות. מסיבה זו מומלץ להשתמש במינון נמוך (רבע מכמות האדמה) בפעם הראשונה שעובדים עם קומפוסט ולהגדיל את הכמות במחזורים הבאים בהתאם לתגובת הצמחים.

תה קומפוסט – השריית תערובת הקומפוסט במים ליצירת תמהיל השקיה נוזלי עשיר בנוטריינטים וחיידקים חיוניים לקרקע.

צפו בסרטון הדרכה על תהליך הכנת קומפוסט:

ראו גם:
אקוופוניקה: גידול על בסיס מים ודגים
מדריך להכנת תה קומפוסט
“גואנו” ינפח לכם את הגאנג’ה

העבירו הלאה:

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק