יצוא קנאביס לחו”ל יתעכב, העישון יופסק והמטופלים מתאגדים

מפעלי הקנאביס הרפואי הראשונים והחלוקה בבתי מרקחת צפויים להתחיל בסוף שנת 2017, משרד הבריאות פועל במרץ למעבר לצריכת קנאביס באידוי ומיצויים ללא עישון, ייצוא הקנאביס הרפואי לחו”ל יתעכב ארוכות מה שמהווה מכשול להצטרפות של חקלאים לענף.

בפתח הדיון שנערך הבוקר (ב’) בועדת הסמים של הכנסת בנושא רפורמת הקנאביס הרפואי, ציינו נציגי משרד הבריאות, המשנה למנכ”ל המשרד פרופ’ ארנון אפק ונציג יק”ר יובל לנדשפט, את ההודעות שפורסמו אתמול ובישרו הן על היתר צריכת קנאביס רפואי מחוץ לבית (ללא עישון) והן על קיצור הליך קבלת התשובה בבקשות טיפול ברשיונות למטופלים.

70% מהמטופלים מעשנים: “בעיה קשה”

לפי דבריו של לנדשפט, למרות שהוא עצמו תמך באישור שימוש בקנאביס רפואי מחוץ לבית גם בתצורת עישון, לבסוף נתקבלה עמדתו של שר הבריאות ליצמן שהתנגד לכך בתוקף. “בעת הקרובה יהיו תחליפים לעישון,” אמר לנדשפט.

באופן כללי לפי הדברים בועדה נראה שמשרד הבריאות עושה מאמצים עילאיים לצמצום השימוש בקנאביס רפואי בתצורת עישון ולהטמעת משאף הקנאביס החדש של חברת ‘טבע’, כאשר נכון להיום מעל 70% ממטופלי הקנאביס הרפואי צורכים את התרופה בצורה זו, דבר המהווה לדברי לנדשפט בעיה קשה מבחינת המערכת הרפואית.

“סטארטאפים ישראלים עובדים על תחליף לעישון,” אמר פרופ’ אפק, “אני מאמין שהקשר לשימוש פנאי בקנאביס ירד עם המעבר לשימוש בקנאביס רפואי ללא עישון.”

פרופ’ אפק ציין עוד כי 69 רופאים כבר הוסמכו בקורס הקנאביס הרפואי שמעביר משרד הבריאות לרופאים שבעתיד יוכלו לספק רשיונות שימוש בעצמם, בניגוד למצב כיום בו רופאים יכולים לספק רק המלצות ולהמתין לאישור וחתימה של היחידה לקנאביס רפואי. עוד נמסר כי בחודש אוגוסט יחל לראשונה קורס בינלאומי להסמכת רופאים לטיפול בקנאביס רפואי.

הרפורמה תתחיל בסוף 2017

לנדשפט סיפק מעט נתונים מספריים בנוגע להתקדמות רפורמת הקנאביס הרפואי וציין כי עד כה הגיעו אליהם כבר למעלה מ-400 בקשות למיזמים בתחום גידול הקנאביס הרפואי, מעל 100 בקשות בתחום הייצור והקמת מפעלים, מעל 140 בקשות לרשיונות לבתי מרקחת בכל רחבי הארץ (60 מתוכן של חברת ‘סופר-פארם’) וכן 100 בקשות לעסקי הפצה ושינוע.

משרד הבריאות הבהיר שלמרות מה שנאמר בתחילת הדרך הקנאביס הרפואי לא יסופק כ’מרשם’, אלא במה שנקרא ‘פקודת ניפוק’. כלומר, כל מטופלי ימשיך להחזיק ב’רשיון’ אך יקבל 12 מרשמים חודשיים לשנה.

בסיום דבריו הבטיח לנדשפט כי הרפורמה תחל לפעול בודאות ברבעון האחרון של שנת 2017 בואכה תחילת 2018 וכי עד אז כבר יוקמו חוות ומפעלים חדשים ראשונים – זאת כמובן לאחר התאמות לתקני GAP ו-GMP וכן הצגת הסכם רכש מהחוליה הבאה בשרשרת ההפצה. “אנחנו מניחים שלבסוף יהיו כמה עשרות מגדלים, זה עדיין בתהליך,” אמר ודיווח כי נכון להיום הוקמו 4 מרכזי מחקר בישראל וכי המחקר הראשון שנערך הוא בתחום השפעת הקנאביס על הנהיגה.

איזה קנאביס אתה?

משרד הבריאות סיפר כי אישר ייבוא של גנטיקה של קנאביס לישראל עבור פיתוח זני קנאביס ישראליים מקוריים, זאת בעזרת מעבדות המחקר החדשות שהוקמו במרכז הקנאביס במכון וולקני. “אנחנו מקווים להגיע ל-1,000 גנטיקות שונות של קנאביס,” אמר לנדשפט וציין כי לאחר הטמעת הרפורמה כל פיתוח גנטי של זן קנאביס יוכל להירשם במרכז הרישום הראשי של משרד הבריאות.

לנדשפט גם ביקר את טענות מגדלי הקנאביס הרפואי על פיתוח זנים עצמאיים משלהם. “האמירות של חברות הקנאביס הרפואי שטוענות שהן פיתחו זני קנאביס רפואי, אם בודקים רואים שהגנטיקה זהה אצל כמה חברות שונות.”

בהתנגדות הבט”פ: הייצוא יידחה

ח”כ תמר זנדברג, יו”ר הועדה, העלתה לדיון את נושא הייצוא של קנאביס רפואי לחו”ל, וקבעה כי אם ישראל לא תדע לנצל במהרה את חלון ההזדמנויות, מדינות אחרות ירוויחו במקומה. “יש כאן הזדמנות כלכלית גדולה מאוד למדינה ואם לא נשכיל לנצל את היתרונות מדינות אחרות ידביקו את הפער,” אמרה.

נציג משרד החקלאות הדגיש שבמידה ולא יאושר ייצוא לא יהיו חקלאים שייכנסו רק בשביל אספקה בישראל, זאת לדבריו מאחר ו”יש פער ל-8 המגדלים הקיימים, שיגדילו את החממות ויכולים לספק למטופלים בישראל”. הוא הוסיף כי גם אם יאושר הייצוא לבסוף הוא מאמין שחקלאים שיוכלו להיכנס לתחום יהיו רק אלו מהסקטור השיתופי, הקיבוצי, כאלו שיש להם יכולות מימון, ולא מושבניקים.

יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד בטחון פנים ומי שפועל עוד משנת 2010 לסגור את הענף בישראל ולייבא במקום זאת את הקנאביס מחברת ‘בדרוקן’ ההולנדית, הביע את חשש המשרד מפני הקמה של עשרות או מאות חוות לגידול קנאביס בישראל לצורך ייצוא המוצר לחו”ל. מנכ”ל משרד הבריאות הקודם פרופ’ רוני גמזו הצטער בדיעבד על שהקשיב לטענות הבט”פ, ביניהן טענותיו של הדר, אך נראה שבכירי משרד הבריאות הנוכחיים אינם מצליחים נכון להיום לפעול ללא תמיכת ארדן והמשטרה.

בנוסף למרות שהצעת חוק בנושא הייצוא כבר אושרה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה עצמה, הדר קבע נחרצות כי משרדו יתנגדו לאישור המהלך: “העמדה שלנו קצת שונה ממשרדי הממשלה האחרים,” אמר. “אנחנו סבורים שאין מקום לאשר את הייצוא כל עוד זה לא הוסדר בישראל. כל עוד שהנושא לא הוסדר בישראל, אין מקום לפתח ייצוא למקומות אחרים. יש כאן סכנה לנוער, בארץ ובחו”ל.”

להערת ח”כ זנדברג על קביעת משרד החקלאות כי אם לא יהיה ייצוא לא תהיה כל היתכנות לכל הרפורמה, השיב הדר כי הענף הזה גדל עד כה למרות שאין ייצוא, אז גם אם לא יהיה ייצוא הענף לא יתמוטט. “בעת הזו הייצוא לא מתאים,” הסביר. “הנושא הזה צריך להבשיל.”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר