< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
בית / כל הכתבות / תרבות, בידור ופנאי / פנאי / מסודרת: 8 סוגי סוחרים שפגשתי בטלגראס

מסודרת: 8 סוגי סוחרים שפגשתי בטלגראס

היום קל יותר מתמיד לרכוש קנאביס בלחיצת כפתור. בחודשים האחרונים הפעילות בפרוייקט ‘טלגראס’ מתרחבת, וכך גם האפשרויות, מגוון הזנים המוצעים למכירה והישראלים שבוחרים להשלים הכנסה בעבודת משלוחים עד הבית. להלה ריי נכנסה, בדקה, הזמינה, טעמה, ומספרת על 8 סוגי סוחרים שפגשה בדרך.

מאת: להלה ריי

בשבוע שעבר חגג עם ישראל את חג הפסח. אחד הדברים הזכורים לי מסעודות ליל הסדר המייגעות, היה הניסיון של הוריי וסבתי לתבל את הערב בדברי תורה וסיפורים שיגרו את דמיוננו הילדים. הם גרמו לנו להתעניין, ולשאול שאלות. בסופו של דבר יצא ששאלתי יותר מדי שאלות, מה שהוביל לחזרה בשאלה, אבל זה כבר לפרק אחר.

מכל מקום, סיפורי התנ”ך קרמו בדמיוני עור וגידים בזכות יכולת הסיפורת המופלאה של סבתי. ראיתי מול עיניי את פרעה מתעמר בבני ישראל, ואת משה האמיץ מתעמת איתו ודורש שישחרר את עמו לחיי חופש. מי יודע, אולי היה זה הסיפור של משה, שטמן בי את זרעי המרדנות שהבשילו בבגרותי כשהפכתי לאדם שוחר צדק וחופש. שלפעמים אוזר מספיק אומץ גם כדי להתעמת עם השלטונות על מה שבעיניו נראה כלא הוגן. כך מצאתי את עצמי פעילה חברתית בתחומים שונים, כשהמאבק למען שחרור צרכני הקנאביס הוא אחד המרכזיים שבהם.

אפשר לדון ארוכות בנושא של חופש ועבדות בעידן המודרני ככלל, ובתחום הקנאביס בפרט, אך זו אינה מטרתי בכתיבת שורות אלו. ברצוני להביא בפניכם סקירה קצרה של עולם חדש ומרתק שנוצר לאחרונה במרחב הווירטואלי: שוק הקנאביס המחתרתי באפליקציית ‘טלגרם’. בספר שמות, המתאר את שנות עבדותם של בני ישראל במצרים, מופיע הפסוק המוכר: “וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ” (א:יב). הממסד הישראלי מסרב להכיר בכך שמדיניות ההפללה נכשלה, וממשיך ברדיפה של אזרחים נורמטיביים. אלו מצדם, לא מחכים יותר לאישורו של שר המשטרה.

ניכר כי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ללגליזציה, והמוח היהודי לא מפסיק להפתיע עם דרכים חדשות לקנות את תוצריו של הצמח הפופולארי. הקהל הישראלי יוצר מציאות בשטח, ששמה את החוק המיושן ללעג. אם השר גלעד ארדן משקר לציבור בנוגע לאי הפללה, הציבור מבהיר כי הוא לא מחכה יותר לשר, ומפתח שוק שוקק למסחר וירטואלי בקנאביס. יותר ויותר אנשים מוכנים לקחת את הסיכון ולהזדהות כצרכני קנאביס ברשתות החברתיות. חנויות הממכר לציוד גידול פותחות סניף אחרי סניף. נדמה שעל כל מגדל או סוחר שנתפס, צצים עשרה אחרים. אז בהחלט מפתיע שמישהו עדיין סבור שניתן לעצור את השטף הזה.

טלגראס – מסחר בקנאביס 2.0

לפני מספר חודשים התפרסמה במגזין כתבה שסיפרה על האפשרות לרכוש קנאביס דרך רשת הפייסבוק. היו שחששו, ובצדק, שכתבה כזו עלולה למשוך תשומת לב חריגה ולא רצויה, שתגרום לכוחות המשטרה לעשות מאמצים עילאיים כדי לשים סוף למבוכה. אך מה שקרה בפועל הוא שמספר הסוחרים הפעילים בעמוד של עמוס דב סילבר, שיזם את הפרויקט, הכפיל את עצמו ואף יותר. גם מספר העוקבים שמחפשים כיוון גדל משמעותית. היו אמנם כמה ימים בהם התנכלויות של המשטרה או גורמים מתחרים הובילו לדיווח על עמודי פייסבוק של סוחרים, וחסימתם. אלו נאלצו לפתוח עמוד חדש מדי כמה שעות או ימים, כשעמוס עצמו מדווח על ניסיונות שונים לתפוס סוחרים באמצעות מעקבים והחדרת סמויים אל הקהילה, אך ככל הידוע לנו בשעה זאת, לא היו להם הצלחות ממשיות. בסופו של יום, הבעיה המרכזית שנותרה היא הקפיצה המשמעותית בנפח הפעילות, והעומס שזה הפיל על סילבר.

תהליך זה, למעשה, הוביל ללידתה של ה”טלגראס“; קהילת קנאביסטים וירטואלית שמתקיימת במרחב של אפליקציית טלגרם. ובמילים פשוטות יותר: מלא וויד זמין להמונים!

מלבד האפשרות לקנות ולמכור קנאביס ותוצריו, קמו בתוך האפליקציה החברתית קהילות רבות המשמשות להחלפת רעיונות, פרסום קטעי שירה, התייעצות בנושאי גינון, רכישת זרעים, שיתוף חוויות ממסיבות, קהילת פסיכדליים, ונדמה שכל סטלן יכול למצוא בה את מקומו. אמנם האפשרות להתארגן דרך אפליקציית טלגרם קיימת כבר מספר חודשים, אבל מאז כניסתה של ‘טלגראס’ לתחום, נפח הפעילות גדל משמעותית.

הקהילה הוירטואלית של צרכני הקנאביס הישראליים מצאה לה בית נוסף. בית בו תחת מעטה האנונימיות מתאחדים להם מעשנים מכל הארץ, על פי איזור מגורים או תחומי עניין. וכמה הקהילה הזאת שוקקת? כל הקבוצות בהן אני חברה נמצאות תמידית על ‘השתק’, פשוט כי כמות ההודעות שרצה בהן היא אינסופית. נראה לי שמאז 1997 וימי ה-mIRC העליזים, לא התרגשתי ככה מצ’אט באינטרנט. הקהילה גדלה בקצב מסחרר. בימים שלאחר הצגת ה’טלגראס’ על ידי סילבר, מנו הקהילות השונות כמה מאות אנשים. כשבועיים וחצי לאחר מכן, ישנם כבר כ-5000 משתמשים פעילים לפחות, כ-10,000 הודעות חדשות מדי יום – והמספרים רק הולכים וגדלים, שהמשטרה לא נראית באופק.

אז מה כל כך מרגש בטלגראס?

יותר מהכל, המבחר והזמינות. אם בשבוע הראשון היו רק כעשרה סוחרים מאומתים ברשימה, הרי שכיום נדמה שהמנהלים לא מספיקים לעמוד בקצב הביקורות החיוביות ואישור הסוחרים החדשים לרשימה. אם בחור אחד לא עונה או מסנן, מיד פונים לבחור אחר. מאז שקם הטלגראס, הכי הרבה שחיכיתי לכיוון זמין היה 4 שעות. וגם זה רק בגלל שאני בררנית ולא ממהרת לקנות כל מה שמתפרסם. איפה הימים שחיכיתי בכסיסת ציפורניים שהבחור יחזור אלי? אין ספק שאני לא מתגעגעת.

וזה מוביל אותנו אל החלק המעניין ביותר: המבחר!

מודה, כקנאביסטית, קשה לי קצת עם כל המבחר. אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים. מה לנסות? את הסאטיבה של ההוא מפתח תקווה או את האינדיקה המנצנצת של הבחור מחולון? לפחות ארבעה זנים זמינים בכל רגע נתון במרחק מקסימלי של חצי שעה נסיעה. סוג של קופישופ וירטואלי שמצריך קצת יותר מאמץ בשביל ההגעה. והלוואי והיה לי מספיק כסף כדי לנסות את הכל, אבל אין, והפיתויים רבים. ואז, אחרי גלילה אינסופית, אני סופסוף מקבלת החלטה, ונוסעת, וזה נראה טוב, ואני מרוצה, אבל פותחת את הטלגרם ורואה פתאום תמונה של משהו יותר טוב ושוב העיניים נפתחות. וקצת כמו בפוקימון, מרגישה שבא לי לתפוס את כולם והלוואי והיה לי מפעל לייצור פוקכדורים.

פרח יפה שמוצע למכירה בטלגראס

עוד פרח משובח למראה

יש גם פרסומים של פרחים מביכים בכיעורם או חוסר גיזומם. ופרסומים של גרם ב-120 שקלים. אבל עד כה הצלחתי להביא במחיר קצת יותר הגיוני של 100 לגרם, ונפלתי על דברים לא רעים בכלל. ה’קריטיקל מס’ שהבאתי לאחרונה מבחור מקומי, לא נפל ברמתו מדברים שעישנתי באמסטרדם.

מוצר פחות יפה שמוצע למכירה

מנצנץ, אבל טרימינג חובבני

אז כמה טיפים למתחילים מביניכם: אל תמהרו לקנות מכל אחד. חפשו ביקורות חיוביות. אל תשלמו 120 על משהו בינוני. אל תתארגנו על כמות גדולה ממישהו שזו פעם ראשונה שאתם קונים ממנו. בקשו לראות את העניין לפני שאתם נותנים כסף במידת האפשר, או לכל הפחות להריח. אנחנו נמצאים בתקופה חדשה ומרעננת שבה כצרכנים עומדות בפנינו הרבה יותר אפשרויות.

לצערי, היו כבר כמה מקרים של אנשים שנעקצו. טלגראס היא רשת בהתהוות. ועקב הצמיחה המהירה נוצר קושי מסוים לשלוט על כל מה שקורה בה בימים אלו. כך למשל, נעקץ רק השבוע בחור מרמת השרון ב-1800 שקלים, ובחור נוסף ב-1000 שקלים. כאשר הם פתחו את השקית שרכשו, גילו לכעסם הרב שקיבלו עשבים שוטים במקום עשבי מרפא.

עשבים שוטים במקום עשבי מרפא

בעבר היינו מוגבלים לסחורה של הדילר השכונתי, שבואו נודה על האמת, לרוב היה חבר ברמה כזו או אחרת. פעם הייתם קובעים עם הבנאדם, ולפעמים מקבלים חשאב, אבל מעשנים אותו בכל זאת, כי לא נעים מהחבר או פשוט כי זה מה שיש. היום מבחר הדילרים השכונתיים התרחב משמעותית. או שבעצם, הטלגראס מאפשר לנו גישה גם לדילרים משכונות אחרות.

לפעמים צריך ללמוד את השפה הייחודית להם, או למלא אחר דרישות אימות שונות ומשונות כדי להתקבל אל חוג לקוחותיהם. בזכות הפייסבוק והטלגראס זכיתי להכיר סוגים שונים של דילרים. אף אחד מהם הוא לא “סוחר הסמים” שסבתא שלכם מדמיינת כשהיא קוראת בעיתון ומצקצקת.

עם חלקם זכיתי לנהל שיחות קצרות. יש מביניהם שמכרו קנאביס עוד לפני תקופת הסחר הווירטואלי. ורבים אחרים שזיהו את הפוטנציאל העסקי בשוק החדש, ותוך שבועיים הקימו אופרציה שלא הייתה מביישת את תלמידיו של פבלו אסקובר. טוב, הגזמתי. אבל ניכר שהם בהחלט לומדים תוך כדי התקדמות. מפתחים דרכים חדשות להגן על עצמם ולהתחמק מהתמנונים בכחול. וגם מרוויחים לא רע מהעניין. ויש מביניהם שרואים בכך שליחות של ממש. ואלו חלק מהטיפוסים המעניינים שפגשתי:

הקיבוצניק הנעלם

מביא תמיד וויד איכותי שכנראה גדל בפינה נסתרת בין הגד”ש למדגה. בחור שאם הייתם פוגשים, סביר להניח שהייתם מתייגים כסטודנט למדעים מדויקים באיזו אוניברסיטה יוקרתית. “קשה להתפרנס כאן” הוא אומר, “צריך תמיד השלמת הכנסה”. מביא פרחים איכותיים ואז נעלם לשבועיים. אולי הוא בסיני.

הקיבוצניק הנעלם

המאצ’ו עם הזיפים

תריחו אותו מקילומטר, יותר בגלל הבושם, פחות בגלל הירק. כשהוא מפרסם פרחים למכירה זו תמיד “אינדיקה מפגרת” או “סאטיבה מחשמלת”, או סופרלטיבים אחרים שיגרמו לכם להרגיש שנפלתם מינימום על נגלה מיובאת מה-Grey Area. כשפונים אליו בצ’אט, הוא תמיד יענה ב”אחי”, גם אם שם המשתמש שבחרת הוא Meital28. כשיבין לבסוף שמדובר בבחורה, יגלה בך לפתע עניין מיוחד ואולי אף תוזמני לשאכטה. אבל ברגע שיבין שאת תפוסה יתנדף כמו חצי גרם בוופורייזר.

המאצ’ו עם הזיפים

הבחורה המפתיעה

קצת בדומה להתלהבות המטופשת שאוחזת בי כשאני נתקלת בנהגת מונית או אוטובוס, כך קורה גם כשאני מגלה שהסוחר הוא בעצם גברת. אחוות נשים אם תרצו. הן די נדירות בנוף הדילרים הישראליים, אבל קיימות אי שם. השירות נעים ומתחשב. הכנות גבוהה. ובאחד המקרים הגעתי לבחורה מקסימה, שהייתה יכולה להיות אחותי הקטנה. ברגע של פתיחות היא סיפרה על מה שהוביל אותה לעיסוק המסוכן. זה לא שהיא חובבת אדרנלין או מזלזלת במערכת החוק. אבל יש לה קרוב משפחה חולה, וזו הדרך שמצאה כדי לחסוך בזמן קצר סכום כלשהו בשביל הטיפולים.

הבחורה המפתיעה

החוזר מהודו

את ראשו תעטר רעמת שיער, או לחילופין ראסטה בודדת לזכר הימים. הדיבור קצת מבולבל, המבט עוד חולמני. לא ברור אם הוא מתפכח מהטריפ של סוף השבוע, או שפשוט דפק צ’ילום לפני היציאה מהבית. ואולי זו פשוט אנרגיית הודו שאיכשהו עדיין השתמרה אצלו מאז הפעם האחרונה. יהיו לו תמיד דברים איכותיים, ולרוב גם כיוונים לדברים יותר מתקדמים. ומדי פעם גם טולות מרוקאיות או ג’אראס שהוברחו בטוסיקים. אם הוא נעלם ליותר מיום, ישר אני בטוחה שחזר להודו. ובתכל’ס, כנראה שבשביל זה הוא עובד.

החוזר מהודו

הילד הספק בן 18

בהחלט חוויה משונה להתארגן ממישהו שבגלגול אחר (דוסי נניח) הייתי יכולה להיות אמא שלו. מרגישים שהוא לא מאוד מנוסה. הוא קובע במקום מרכזי מדי, או מגיע עם חבר. מביא משהו סביר, אבל אף פעם לא מפוצץ. האימות שלו בסיסי יחסית והשירות עלול להיות בלתי מספק. הוא מנסה לעשות את המכה שתביא לו את האייפון החדש, כי להורים אין איך לקנות לו.

הילד הספק בן 18

המטופל עם המרשם

ההוא שמקבל מרשם לעשרות גרמים בחודש, ומפריש חלק מזה לטובת כיסוי הוצאות רפואיות אחרות. או החבר שמכיר אותו. הוא יחזיק בזנים מקומיים פופולאריים כגון אלסקה, ארז או ‘ערן אלמוג’. לעתים תוכלו לרכוש שקיות סגורות או ג’וינטים מגולגלים, לכאורה של חברת “תיקון עולם”. ומדי פעם תגלו שקנאביס רפואי הוא פעמים רבות אובר-רייטד. ושזנים מגידול עצמי יכולים להתעלות עליו עשרת מונים.

המטופל עם המרשם

הבני דודים

חבורה עליזה שמתניידת ברכב, אחד מתפקד כנהג, שניים כמרכזנים שעסוקים כל הזמן בקבלת הזמנות ותכנון ההגעה לנקודת המסירה הבאה. הצוות מתפקד במקצועיות ויעילות, ומספק משלוחים תוך זמן קצר. עשרה גרם אינדיקה פלוס משלוח ב-1000 שקלים זה אפילו מחיר די תחרותי. אתה מתארגן מהם, ואחרי כמה שאכטות נרגע מהאדרנלין הכרוך במפגש ההזוי. ואז אתה מתחיל לחשוב שבעצם קנאביס יכול להביא את השלום. ושאם מנהיגי העולם היו מעבירים ביניהם פייפ, החיים על כדור הארץ היו יכולים להיות הרבה יותר רגועים.

צוות בני הדודים- הם עוד יביאו את השלום

הקבוצה האקסלוסיבית

השמועות מספרות שהיא קיימת איפשהו מעבר לקשת בענן. רק מעטים מבין האלפים שמנסים מצליחים להתקבל. תנאי הקבלה קשוחים ומחמירים במיוחד, אך אם זכיתם להמנות על כמה עשרות בני המזל שעברו את המיונים, תתקבלו לקהילה מצומצמת ואיכותית של אנשים. לקוחות VIP אם תרצו, שזוכים לצרוך את הירק המשובח ביותר שקיים בטלגראס. התפריט הקבוע כולל לפחות זן אחד, אבל ביום טוב תוכלו למצוא גם שישה זנים שונים, שיגרמו לכם להצטער על כך שבזבזתם את כל החסכונות בדרום אמריקה. איך לעזאזל בוחרים בין מנגו הייז ריחני, ג’ק הרר בשרני, זן פלטינום דיזל תוצרת עילוי מקומי או צ’יז מועך וחשיש דביקי למראה?

ג’ק הרר שמוצע ללקוחות V.I.P

מנגו הייז סחט ביקורות לגבי טעם נפלא

אינדיקה באיכות גבוהה בטלגראס

מלבד המבחר האיכותי, ניכר שמנהלי הקבוצה עובדים במקצועיות ולוקחים ברצינות גמורה את העיסוק בו בחרו. אפילו הטרמינולוגיה שונה. מעתה אל תאמרו “נסעתי להתארגן” אלא “קבעתי פגישה אצל הרופא”. התרגלתם לסחורה שעטופה בכמה שקיות ניילון כדי להסוות את האיכות הבינונית? ברוכים הבאים לעולם של שירות שילוח שמבייש את דואר ישראל ובוודאות יעיל ומהנה ממנו. וזה אמנם לא קשה כל כך להתעלות על שירות הדואר הישראלי, אבל מנהלים שלוקחים אחריות על המוצר שלהם, קשובים לביקורת, וגם להחלפה או פיצוי בעת הצורך? זה כבר נדיר במחוזותינו.

אי שם מעבר לקשת בענן מתקיימת לה קבוצה אקסלוסיבית

ובמיוחד קוסמת תחושת הקהילה והשותפות. אחוות סטלנים שגילו איש את רעהו במרחב הוירטואלי החדש. אנשים שמציעים לעזור לאחרים גם כשההיכרות ביניהם מסתכמת בשיחה בצ’אט. בקבוצה האקסקלוסיבית, בניגוד לקבוצות אחרות, נדמה גם שהגיל הממוצע גבוה ממה שקיים בקבוצות אחרות. השיח בוגר יותר, פורה ומרתק. חברויות חדשות נרקמות. ישיבות נקבעות בין אנשים שטרם הטלגראס היו זרים לחלוטין. אנשים מרגישים בטוחים לחלוק חוויות לגבי התחביב שלהם, שעד כה שותף רק עם מתי מעט בסביבתם הקרובה.

הם יוצאים בהמוניהם מהארון הירוק, ומסרבים להתבייש במנהג שלדעת רוב האוכלוסיה במדינת ישראל אינו צריך להיות כלל פלילי. חברי הקהילה משווים זנים, לומדים איש מחברו, מתאגדים לקבוצות רכישה, חולקים ידע והמלצות. אז אולי אני אופטימית, אבל לדעתי מדובר בלא פחות מתחילתה של מהפכה. של שיטפון שגם טובי המהנדסים של הממסד לא יוכלו לסכור. כמה זמן עוד יתעקש השר לבטחון פנים לנסות להיות הילד שתוקע את האצבע בחור? ימים יגידו, ועד אז, שמרו על עצמכם וצרכו באחריות.

העבירו הלאה:

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק