בית / כל הכתבות / בריאות ומחקרים / המערכת המיוחדת שקולטת את הקנאביס בגופנו

המערכת המיוחדת שקולטת את הקנאביס בגופנו

השפעת הקנאביס על גוף האדם מתרחשת בעזרת קולטנים מיוחדים הנקראים יחדיו 'המערכת האנדוקנאבינואידית'. היא פרושה בשלל איברי הגוף כולל בעמוד השדרה והמוח, ואחראית לוויסות הורמונלי תקין של תהליכים חיוניים. למרות זאת בקושי מלמדים עליה בבתי הספר לרפואה גם היום. כך פועל הקשר הביולוגי בין הקנאביס לבין גוף האדם.

מאת: מתן וענונו, סמנכ"ל חברת 'bol pharma'

השפעותיו של צמח הקנאביס על גוף האדם, הכוללות בין היתר השפעה פסיכואקטיבית, עוררות תיאבון, שיכוך כאבים וירידה ברמת הריכוז, הן כולן תוצאה ישירה של השפעת החומרים הפעילים בצמח, הקנאבינואידים (THC ו-CBD למשל), על תהליכים שונים בגוף האדם.

מבחינה פיזיולוגית מתרחשים תהליכים אלו בדומה לשאר תהליכי המערכות בגוף. בדיוק כפי שמערכת העיכול ייעודה לפרק מזון ולספוג ממנו חומרי תזונה, ומערכת הנשימה מיועדת לקליטת חמצן וסינון מזהמים, קיימת בגופנו מערכת עצבית ייעודית (הקיימת גם אצל בעלי חיים אחרים, בעיקר יונקים), בה מתחוללת התגובה הפיזיולוגית לקנאבינואידים, הרכיבים הפעילים בקנאביס. מערכת זו נקראת המערכת האנדוקנאבינואידית.

המערכת האנדוקנאבינואידית

המערכת האנדוקנאבינואידית היא למעשה מערכת עצבים פנימית שראשיתה במוח, בעוד קולטניה נוכחים בשלל איברי הגוף ומערכותיו החיוניות. מחקרים הראו כי מערכת זו הינה קריטית לתפקוד השוטף של הגוף ומשפיעה באופן חד על מנעד רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים כגון הולכה עצבית, נוירוגנזה, בקרת אינסולין, בקרת המערכת החיסונית, למידה מוטורית, תיאבון, תחושת כאב, מצב הרוח והזיכרון.

מערכת זו מורכבת מעשרות רבות של קולטנים (רצפטורים) המסייעים לוויסות ולבקרה ההורמונלית של תהליכים פיזיולוגיים (חילוף חומרים למשל). היא עושה זאת על ידי תגובה נוירו-כימית המתרחשת עקב חשיפתה לקנבינואידים המצויים בצמח הקנאביס (ונקראים פייטו-קנבינואידים, קנאבינואידים ממקור צמחי), וכן לאנזימים דמויי קנאבינואידים, שמייצר גוף האדם בעצמו (ונקראים אנדו-קנאבינואידים, קנבינואידים אנדוגנים שמקורם בייצור חי).

חיבור קולטנים עצביים – תגובה פיזיולוגית המתרחשת בעקבות חשיפה לקנאבינואידים

חיבור קולטנים עצביים – תגובה פיזיולוגית המתרחשת בעקבות חשיפה לקנאבינואידים

נוכחותם של הקנאבינואידים הצמחיים בגוף האדם, כך גילה לראשונה פרופ' רפאל משולם בניסויים שערך בשנות ה-60, גורמת לגוף האדם לייצר בעצמו אנזימים אלו, הדומים בבסיסם המולקולרי לקנבינואידים הצמחיים. אלו מהווים חלק אינטגרלי מהשפעת הקנאביס על הגוף.

גילוי זה הוביל לתהליך מדעי ארוך שבסופו זוהו ובודדו מספר אנדו-קנבינואידים דומיננטיים, ביניהם השניים המוכרים ביותר: "אננדמיד" (מהמילה Ananda שמשמעותה "אושר נצחי" בשפת הסנסקריט העתיקה) ו-"AG-2" או בשמו המלא 2-Arachidonoylglycerol, שניהם חומרים שאחראים על ויסות הורמונלי תקין ברבות ממערכות הגוף החיוניות.

תפקידיה המגוונים של המערכת האנדוקנאבינואידית – מעוררות תיאבון ובקרת אינסולין, עד שיפור הולכה עצבית ופירוק שומנים

תפקידיה המגוונים של המערכת האנדוקנאבינואידית – מעוררות תיאבון ובקרת אינסולין, עד שיפור הולכה עצבית ופירוק שומנים

לאור מחקרים מעמיקים שנערכו בתחום מערכת העצבים, ידוע כיום כי תהליך תגובה נוירוכימית המתרחש בין הקולטנים העצביים ונקרא סינפסה (Synapses), הוא תחילתה של התגובה האופיינית לנוכחותם של הקנבינואידים הפועלים כנוירוטרנסמיטורים לטובת שינוי תהליך ההולכה העצבית.

התגובה המתרחשת בעקבות החשיפה לקנאבינואידים מתחילה באנזים הנקרא טרנסאקילס (Transacylase), ההופך דרך תהליך התפרקות (ביוסינתזה) לשאר האנדוקנאבינואידים הדומיננטיים, באופן דומה לתהליך בו הופך CBG (קנאבינואיד האב) לקנאבינואידים האחרים. בהמשך תהליך התפרקות זה נוצרים האננדמייד וה-AG-2, האחראים באופן ישיר על התגובות הפיזיולוגיות, אותן אנו מכירים כתגובה לצריכת קנאביס.

מחקרים שבחנו את תהליך היצירה הטבעי של AG-2 גילו בנוסף גם כי הוא קיים בחלב אם, מה שככל הנראה מצביע על העובדה כי אנזים זה הינו בעל תפקיד בתהליכי ההתפתחות המוחית של התינוק.

בשל פרישתה הנרחבת של המערכת האנדוקנאבינואידית בכלל איברי הגוף, לצד יכולתה להשפיע על מגוון רחב של תהליכים, חוקרים העוסקים כיום בניתוח ובחקר מערכת זו מאמינים שמטרתה העיקרית היא לסייע לשמור על מצב של "הומאוסטאזיס" (Homeostasis) – סביבה פנימית המאפשרת איזונים אוטומטיים מול שינויים החלים בסביבה החיצונית, ושודות לה גוף חי שומר על יציבות ובריאות.

אם מסקנה זו נכונה, הרי שהמערכת האנדוקנאבינואידית קשורה למעשה לכל שאר מערכות הגוף ומשמשת כמעין מערכת בקרה מקיפה, שאחראית על תפקודו התקין של הגוף. עוד ניתן להסיק, בהסתמך על דברים שציין פרופ' משולם בעבר, כי ויסות יציב של מערכת זו יכול למנוע מגוון רחב מאוד של מחלות וליקויים שונים.

מבנה המערכת האנדוקנאבינואידית

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית האחראיים על קליטת הקנבינואידים ועל החלת התגובה הפיזיולוגית בעת החשיפה אליהם, מתחלקים לשני סוגים: קולטני CB1 וקולטני CB2. קולטנים אלו אמנם פרושים באזורים רבים בגוף האדם, אך עד כה לא הובן באופן מדויק מהו תפקידם המלא ומהי המשמעות המדויקת של אופי פרישתם.

קולטני CB1 – קיימים בעיקר במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ברקמות הרכות, בבלוטות ההורמונליות ובשאר איברים חיוניים. קולטנים מסוג זה מגיבים בעיקר ל-THC, אננדמייד ו-AG-2, ומהווים "צינור" עיקרי דרכו פועלת ההשפעה הפסיכואקטיבית על הגוף.

קולטני CB2 – קיימים בעיקר בנקודות ראשיות במערכת החיסון ובמערכות התומכות בה, וכן בכבד ובמערכת פירוק הרעלים.

פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף האדם, בעיקר במוח ובמערכת העצבים

פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף האדם, בעיקר במוח ובמערכת העצבים

ההבדל בין סוגי הקולטנים השונים מצוי במבנה הפיזיולוגי שלהם ובעיקר בסוג הפייטוקנאבינואידים והאנדוקנאבינואידים שקולטנים אלו מגיבים להם. כיום ידוע למדע כי קולטני CB1 מגיבים בעיקר ל-THC ול-CBD (השפעות מנוגדות), ואילו קולטני CB2 מגיבים בעיקר ל-CBN. יש לציין כי מידע זה מבוסס על הערכות ואנקדוטות מדעיות חלקיות ולא על מדע "קשיח" או תוצאות מחקרים קליניים.

לצד הנחה מרכזית זו קיימת דעה רווחת נוספת בעולם המדע, לפיה מולקולות ה-CBD אינן מתקשרות באופן בלעדי או מיטבי לקולטנים מסוג אחד, אלא מסוגלות ליצור קשרים עצביים עם שני סוגי הקולטנים בצורה שווה. דעה זו נתמכת באופן חלקי על ידי ניסויים שנערכו בחומר דמוי קנאבינואיד סינטטי בשם JWH-015 והניבו תוצאות חלקיות וחסרות ערך מדעי גבוה.

אנדוקנאבינואידים שונים והתאמתם לסוגי הקולטנים העצביים

אנדוקנאבינואידים שונים והתאמתם לסוגי הקולטנים העצביים

חשוב לציין כי חלוקה זו היא גסה במיוחד. למעשה, רקמות רבות בגוף מכילות קולטנים משני הסוגים במקביל, כמו מערכת העצבים, מערכת הרבייה, מערכת העיכול, מערכת הקרדיווסקולרית ושלפוחית השתן.

למערכת האנדוקנאבינואידית ישנה חשיבות בולטת בטיפול במגוון רחב של תופעות בריאותיות שונות, כגון: כאב כרוני, פיברומיאלגיה (תסמונת כאב), איידס (HIV), אלצהיימר, אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), בעיות שינה, פוסט טראומה (PTSD), ועוד. בנוסף ומעל הכול חשוב לזכור כי כל השפעה של קנאביס על הגוף היא למעשה תגובה שמקורה במערכת זו.

קנבינואידים: המפתח לבקרת מערכות הגוף

תפקידה של המערכת האנדוקנאבינואידית הנו אם כן מורכב מאוד, וניתן לחלקו לסדרת "תפקידי משנה" המאופיינים בהתאם למערכת הגוף שבה הם מתרחשים. כל אחד מתהליכים אלו הוא תוצאה ישירה של תגובה לאחד או יותר מהקנאבינואידים הקיימים בצמח.

תכונות הבסיס המאפיינות את הקנאבינואידים השונים, אופן פיזור קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית ברחבי הגוף והעובדה שכל אחד מהקנאבינואידים נקלט בקולטן עצבי מסוג שונה, תורמים יחדיו ליצירת מודל השפעה כללי, המפרט את תפקידיו והשפעותיו הספציפיים של כל קנאבינואיד כחלק אינטגרלי מהשפעת הקנאביס הכוללת.

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית: CB1, CB2

להלן תרשים המפרט השפעות אלו על פי מודל כללי משוער ולפי חלוקה למערכות הגוף השונות. מודל זה מבוסס על מחקרים אנקדוטליים שנערכו עד היום מסביב לעולם, בייחוד בישראל ובארה"ב:

1. המוח ומערכת העצבים

  • הגנה על תאי המוח (Neuroprotection) – החלת תהליכי שימור ומניעת דעיכה קוגניטיבית (הזדקנות, אלצהיימר וכו') ונזקים למוח הנובעים מטראומה ופגיעות חיצוניות, ואף החלה של תהליכי חידוש תאים אפורים (נוירוג'נסיס) – THC ו-CBD.
  • מניעה וטיפול בדיכאון ובחרדה – ויסות הורמונלי תקין המסייע למניעת יתירות או חיסרון של אנזימים, מצבים העשויים לגרום ללחץ נפשי, לחרדה ולתסמיני דיכאון – THC (עקיף) ו-CBD (ישיר).
  • מניעת התכווצויות שרירים והתקפי עוויתות – ויסות תקין של מערכת הממסר החשמלית (על ידי הורמונים), המסייע במניעה ובהפחתה משמעותית של התקפי עוויתות (פרקינסון למשל) מסוגים שונים – THC, CBD ו-CBN (ייתכן שגם THCA).
  • פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית במוח ובראשית מערכת העצבים – השפעה נרחבת על כלל חלקי המערכת

    פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית במוח ובראשית מערכת העצבים – השפעה נרחבת על כלל חלקי המערכת

  • מניעת התקפים אפילפטיים – הפחתה משמעותית עד מניעה כוללת של התקפים אפילפטיים – CBD.
  • שיכוך כאבים – טשטוש של מערכת קולטני הכאב ואלחוש כאבים זמניים או כרוניים מסוגים שונים, בכלל חלקי הגוף – THC ובעיקר CBD.
  • טיפול בבעיות שינה – ויסות הורמונלי של רמות הסרוטונין והמלטונין במוח, בצורה המשפרת ומחזקת את תהליכי השינה ומונעת בעיות שינה כמו אינסומניה – CBN, CBD ו-THC.
המערכת האנדוקנאבינואידית

המערכת האנדוקנאבינואידית נוגעת בכל אברי הגוף החשובים

2. מערכת הלב וכלי הדם

  • מניעת חסימת עורקים – ויסות הורמונלי תקין של מערכת בקרת מחזור הדם, המונע הצטברות שומנים מיותרים, תוך כדי הרגעת והרחבת העורקים – CBD.
  • נוגד תסמינים סוכרתיים – סיוע בצמצום ומניעת הצטברות סוכרים במחזור הדם, תוך כדי שיפור זרימת הדם הכללית – CBD.
  • מניעת דחיית איברים בקרב מושתלים – פירוק פעיל ומניעת ייצור אנזימים המיוצרים בכבד וגורמים לדחיית איברים מושתלים – CBD.

3. מערכת העיכול

  • הגברת תיאבון – עידוד פעילות מוגברת של מספר סוגי חיידקים הקיימים במערכת העיכול, הגורמת לצורך (ולרצון) מוגבר במזון – THC.
  • סיוע ושיפור תהליכי עיכול – ויסות הורמונלי תקין של כלל מערכת העיכול, בצורה המונעת "תקלות" ומסייעת בבקרת הפעילות השוטפת של הוושט, המעיים והקיבה – CBD ו-CBDA.
  • הפחתת בחילות – ויסות תקין של חיידקי המעיים והקיבה ומניעת קפיצות או ירידות בפעילות השוטפת הגורמות לבחילות – CBD ו-THC.
  • מניעת זיהומים ודלקות – תקיפה והשמדה של בקטריות מעוררות דלקת, בעיקר במקרים של מחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס – CBD (ייתכן שגם CBG, CBDA ו-THCA).
  • דיכוי תיאבון – ויסות הפוך של החיידקים במערכת העיכול, הגורם לתחושת שובע מוגברת ומפחית את הצורך הפיזיולוגי בפירוק מזון – THCV.

4. השפעות כלליות אחרות

  • חיזוק העצמות ומבנה השלד – עידוד ייצור מוגבר של סידן ושאר רכיבים התורמים לחיזוק העצמות, ומניעת היחלשות עצם בעקבות בריחת סידן – CBC ו-CBD.
  • מלחמה בתאים סרטניים – מאבק אקטיבי והשמדת תאי סרטן, במקביל למניעת "ייצור" תאים סרטניים חדשים, זאת על ידי מניעת חמצון וחלוקה תאית – THCו-CBD (יתכן שגם CBG THCV, ו-CBDV).

המידע הזמין היום בנוגע למערכת האנדוקנאבינואידית הוא חלקי בלבד, אך בעידן המחקר המודרני התשובות הולכות ונעשות ברורות מיום ליום, וזוכות לאסמכתא מדעית אמיתית בעזרת בדיקות בקרב נסיינים אנושיים.

עם התרחבות המחקר בתחום והעמקת ההבנה בנוגע למערכת חיונית זו, יהיה ניתן כלל הנראה בעתיד לבסס בעזרתה ענף שלם של רפואה מונעת, ואולי אף להעלים בעזרתה מחלות וליקויים מסוימים באופן גורף.

העבירו הלאה:
תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
מי יהיו אנשי השנה 2017להצבעה לחצו כאן
+ +