“סחר חברתי”: שוחרר ללא הרשעה אדריכל שמכר קנאביס לחברו

בימ”ש השלום בת”א החליט שלא להרשיע אדריכל שהודה בשימוש בקנאביס ואף בסחר. השופט השתכנע שלא מדובר בסחר עם “תו עברייני”, והתמקד בנזק שהרשעה עלולה לגרום לאיש יחד עם זאת הוא הוענש ב-200 שעות של”צ ובצו מבחן למשך שנה.

אדריכל ישראלי שנאשם בהחזקה וסחר בקנאביס, הודה והורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וסחר בסם מסוכן.

עורכי הדין טל הוד וקטיה הכהן ייצגו את המדינה ודרשו להטיל על האדריכל מאסר שירוצה בעבודות שירות. מנגד, הנאשם, שיוצג על ידי עו”ד נדב גרינולד, ביקש לבטל את ההרשעה ולחייב אותו במקום זאת בשל”צ (שירות לתועלת הציבור) ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן.

נדב גרינוולד
עו”ד נדב גרינולד, ייצג את הנאשם בתיק

הנאשם, שעל פי כתב ההגנה הוא “אדריכל נשוי המצפה לילד ראשון בקרוב ומשרת במילואים באופן קבוע ומוערך”, טען בין היתר כי לא הפיק רווח ממשי מהסחר, שכן מדובר היה במכירת כמויות קטנות של קנאביס למכר ותיק.

עו”ד גרינולד הפנה בשם מרשו לפסקי דין רבים בהם הוחלט שלא להרשיע במקרים דומים, לנוכח הנזקים שהרשעה עלולה הייתה לגרום לנאשמים – למשל ליועץ השקעות מסוים, ובמקרה אחר לאדם שביקש להתשלב בתחום הביטוח.

שירות המבחן המליץ גם הוא על ביטול ההרשעה לנוכח העובדה ש”ערכיו של הנאשם תקינים”, וכן משום שהביע חרטה ובושה וסביר להניח שעצם ההליך הפלילי היווה גורם הרתעה משמעותי שגרם לו להפסיק את השימוש בקנאביס.

שירות המבחן אף תיאר כיצד הרשעה תפגע פגיעה קונקרטית בקריירה של הנאשם וביכולתו להתפרנס, וכל זאת דווקא בשלב הקריטי של הרחבת המשפחה.

בהקשר זה הוצג מכתב מאת מעסיקו של הנאשם – מנהל משרד האדירכלים שבו הוא עובד – שציין כי הוא עלול להתקשות להמשיך להעסיק את הנאשם, לאור תנאי המכרזים שבהם עומד המשרד לשירותי הבטחון ושירותים אחרים של המדינה.

“נסיבות המעשה מלמדות שאכן מדובר במעשה – או ליתר דיוק, שרשרת מעשים – שאינם מהחמורים מסוגם,” כתב בפסק הדין השופט עידו דרויאן. “הנאשם החזיק כמות לא גדולה של קנאביס בדירתו, הגם שלא לשימוש עצמי, שכן מכר כמויות קטנות למכר ותיק.”

השופט עדו דרויאן
השופט עדו דרויאן: “שרשרת מעשים שאינם מהחמורים מסוגם”

השופט דרויאן התרשם שעבירות הסחר במקרה הנדון נושאות במידה רבה “תו חברתי” יותר מאשר “תו עברייני” ממש, וקיבל את טענת ההגנה שלפיה הנאשם לא הפיק רווח ממשי ממעשיו.

לאחר מכן השופט פירט כמה מן הדוגמאות שאליהן הפנה הנאשם, ובסופו של דבר השתכנע כי גם במקרה זה ישנה אפשרות להימנע מהרשעה. בהקשר זה השופט התחשב בנזק שעלול להיגרם לנאשם ולמשפחתו, כשציין כי הרשעה תעורר “חשש חמור וממשי להמשך שיקומו של הנאשם – המשך חייו הנורמטיביים והפסקת השימוש בסם”.

לפיכך בסיכומו של דבר השופט ביטל את הרשעת הנאשם וחייב אותו ב-200 שעות של”צ וכן בצו מבחן למשך שנה.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר