מסודרת: מדוע הפסקתי לקנות מהדילר השכונתי ועברתי לזה מהפייסבוק

ר’, צרכנית קנאביס ישראלית, נעצרה לאחר שנתפסה מגדלת בביתה ארבע עלמות חן. מאז היא מפחדת לנסות לגדל שוב ונאלצת להסתפק במוצר לא איכותי שמגיע בשירות לא איכותי מהדילר השכונתי. לאחרונה היא גילתה את ענף הסחר המקוון השוקק בפייסבוק, ובינתיים היא מרוצה. דעה.

עד לפני כמה חודשים נהנתי מתקופה קצרה בה גידלתי לעצמי את התרופה שלי. זה היה וויד משובח, שהציב סטנדרטים גבוהים במיוחד. אבל אז הגיעה הדפיקה בדלת. והמעצר. והרצח של ארבעת הצמחים היפהפיים שגידלתי. אבל על זה ארחיב אולי בפרק אחר. השורה התחתונה היא שלאחר כמה ימים של הלם ובכי, לצד התנסות מזעזעת עם כדורי הרגעה כתחליף, לא נותרו יותר מדי ברירות ונאלצתי לחזור להתארגן על דברים לא ידועים בשוק השחור.

עקב הנסיבות המובנות, חששתי גם לבקש מהחברים הקבועים שעזרו תמיד, כי לא רציתי לסבך גם אותם. הרי על פי החוק היבש עזרה שכזאת משמעה סחר. ומי יודע האם שוטרי ישראל אינם משועממים מספיק כדי להמשיך לעקוב אחריי אחרי “תפיסת הענק” שלהם בחדר השינה שלי.

אז היו ששמעו על הסיפור ועזרו גם ללא תמורה. אבל מי אוהב להרגיש כנזקק?

פרח קנאביס ממוצע אצל הדילר השכונתי
פרח קנאביס ממוצע אצל הדילר השכונתי, שלפעמים מגיע ולפעמים לא, לפעמים בינוני ולפעמים אפילו פחות. “סבבה לגמרי” לדבריו, פחות סבבה לטעמי

ואז בחודשים האחרונים, היה נדמה שצצה לה אפשרות חדשה ודי מסקרנת. אנשים שונים החלו לפרסם את מרכולתם הירוקה בפייסבוק.

בתחילה רק עקבתי בסקרנות מרחוק. זה היה נראה לי מסוכן, ומי יודע אם אפשר לסמוך בכלל על מישהו שאתה מכיר ברשת. אבל ראיתי שאותם האנשים ממשיכים לעבוד, גם אם נאלצים להחליף פרופיל מדי פעם. וקראתי תגובות של אנשים שלא פחדו לדווח על חוויית הקנייה. ולבסוף אזרתי אומץ ויצרתי קשר עם אחד מהחבר’ה שפירסמו.

גם זה בטח יעניין אותך

מודה, הפעם הראשונה כללה דפיקות לב מואצות ופראנויה קלה, אבל האדרנלין שהתלווה לכך בהחלט היה מרענן.

סיכמנו בינינו על כך שישאיר לי את השקית במקום מסויים, כך שאוכל לבדוק את טיב החומר ולהשאיר לו כסף באותו המקום במידה וארצה. בהחלט צעד של אמון מצדו. וגם שמחתי שאנחנו לא ממש צריכים להפגש. הכל עבר חלק. הירוק היה משובח כמובטח. והייתי מרוצה לגמרי.

פרחי קנאביס איכותיים
התוצרת העצמית שלי שאיננה עוד

בהמשך, התארגנתי גם מאנשים אחרים. לרוב, החוויות היו טובות מאוד. אנשים אמינים, שעומדים במילה שלהם ובזמנים. נזכרתי בתקופות אחרות בהן במשך כמה ימים הייתי צריכה לרדוף אחרי הדילר כי “כנראה יהיה רק מחר” או כי “הבחור לא עונה לי”. או בכל עשרות הפעמים ששילמתי 500 שקל על פרחים עבשים, רטובים או פשוט חשאב לא איכותי שנמכר במחיר מופקע.

איזה קנאביס אתה?

וכל הסיבות האלו הובילו אותי לזנוח את הכיוונים המקומיים המוכרים, ולעבור להתארגנות דרך אנשי קשר בפייסבוק. הדרך העיקרית לעשות את זה כרגע היא לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של עמוס דב סילבר, ולפנות לדילרים שפעילים בו. אם אתם לא נחשדים כסמויים, הבחור יענה להודעה הפרטית שתשלחו לו ומשם תקבעו בדיוק איך נפגשים.

יש לציין כי גם ביניהם יהיו טובים יותר ופחות. קרה גם שקבעתי עם מישהו כמה פעמים ובכל פעם שהיינו צריכים להפגש הוא נעלם ברגע האחרון. אבל תמיד היו אופציות אחרות זמינות במקומו, כך שלא יצא ש”נתקעתי”.

בהרבה מהמקרים יציינו הדילרים את הזן הספציפי שהם מוכרים, או לפחות הערכה מדויקת יחסית אם מדובר באינדיקה או סאטיבה. כמי שצורכת קנאביס עבור טיפול בקושי נפשי, חשוב לי לדעת מה אני מעשנת. יש זנים שיכולים לערער את מצבי (סאטיבות טהורות) ולכן היכולת לדעת פחות או יותר מה אתה מקבל מבורכת בעיניי.

פרחי קנאביס איכותיים
אחד הפרחים מזן ‘קריטיקל קוש’ שקיבלתי דרך פייסבוק:

כמובן שיהיו דילרים שלצרכי שיווק יתנו שמות מוכרים לסחורה שהם מוכרים, גם אם אינם יודעים באמת באיזה זן הם מחזיקים. אבל לשמחתי יש גם את אלו שקונים ישירות מהמגדל והאמינות שלהם גבוהה מאוד בעיניי. כך זכיתי לעשן בחודשים האחרונים על אדמת ארץ הקודש White Russian, Pure Kush והחביב עלי מכולם Critical Kush עמוס טריכומות ומרגיע נפש. גם זנים של קנאביס רפואי ישראלי יצא לי לנסות כמו ‘אלסקה’ ו’עוז’.

מבחינת מחירים לא מצאתי יתרון משמעותי בהתארגנות אונליין. אני קונה בדרך כלל חמישיות. ועל כמויות כאלה אין הנחות. אבל מדי פעם צצים פרסומים על עשיריות בהנחה מסוימת. ככלל, לא מומלץ להחזיק בבית מעל 15 גרם, כיוון שהחוק מתייחס אחרת לכמות גדולה מכך.

מומלץ גם לקרוא ביקורות על מי שאתם רוצים להתארגן ממנו. היו מקרים בודדים של אנשים שניסו להונות אחרים ופתאום נעלמו עם סכום כסף גדול אחרי שצברו אמון. הם טופלו אגב היטב במסגרת הקהילה. כמו כן, נסו גם אתם להשאיר ביקורת חיובית או שלילית כדי לעזור לאחרים להחליט.

קניתי קנאביס בפייסבוק
עזבתי את הדילר השכונתי – עברתי לפייסבוק

כדאי לנסות שניים שלושה אנשים שונים, ועם אלו שמצאו חן בעיניכם לשמור על קשר לא דרך פייסבוק אלא דרך אפליקציות מסרים דיסקרטיות ייעודיות, לדוגמה ‘וויקר’ (Wickr) הגאונית או ‘טלגרם’ (Telegram). כך גם אם נחסם החשבון של הדילר בפייסבוק באופן זמני, תוכלו לתקשר ללא תלות בחסדי משטרת הפייסבוק.

ואגב משטרה. כפי שהסברתי קודם, בתחילה חששתי מאוד להתארגן בצורה כזאת. אבל ככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי שהסיכון כאן הוא אך ורק על הדילר. הרי סוכן משטרתי סמוי לא יפעיל מערך כזה כדי *למכור* לי וויד. הם אמורים לחפש את הסוחרים ולא את הצרכן הקטן. כך שאם מישהו אמור לחשוש ולהיות אקסטרה זהיר זה הדילר ולא אתם.

הסתייגות אחרונה. לרוב הדילרים יצלמו את הפרחים היפים ביותר שקיבלו, ולא תמיד תקבלו בדיוק מה שבתמונה. התאכזבתי פעם אחת כשבמקום פרחים קיבלתי פרורים. אבל עדיין זה היה איכותי מאוד ועדיף על חוסר הוודאות התמידי שכרוך בהתארגנות מהבחור הרגיל.

שמרו על עצמכם, והתארגנויות מוצלחות לכם עד בוא הלגליזציה ביום מן הימים.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר