טבע פינת סופר-פארם: תאגידים – טוב או רע ללגליזציה?

מטופלי קנאביס ותומכי לגליזציה חוששים מהשתלטות התאגידים על ענף הקנאביס הישראלי, שהאינטרס הכלכלי שלהם למנוע לגליזציה רק מתגבר כעת עם קבלת המונופול על מכירת משאף הקנאביס החדש. מנגד יש הרואים גם יתרונות במהלך שיכניס את הקנאביס לכל בית שני בישראל. מה דעתכם?

ההודעה הדרמטית של חברת ‘טבע’ על כניסתה לעולם הקנאביס הרפואי ותפיסת בלעדיות על מכירות משאף הקנאביס החדש של חברת ‘סאיקי’, לא מפתיעה את מי שעוקב אחר הענף בשנים האחרונות, אך כן מהווה נקודת מפנה משמעותית בדרך שעובר הצמח מסם אסור ומסוכן של סטלנים לתרופה לכל דבר לשימוש לגיטימי לגמרי.

תהליך זה היה ידוע מראש כמובן אך כעת משהוא מתרחש לנגד עיננו עם חברות ‘טבע’, ‘סופר-פארם’ ושאר תאגידי ענק, יש החוששים כי הוא עלול לעצור ואף למנוע לחלוטין כל הקלה קרובה על חוקי הקנאביס לצרכני הפנאי, מאות האלפים שאינם מחזיקים ברשיון – בוודאי אם מדברים על לגליזציה מלאה ובוודאי אם מדובר בתחומי מדינת ישראל.

Syqe משאף
משאף הקנאביס החדש של ‘טבע’: האם יחוייבו המטופלים להשתמש במכשיר זה בלבד?

“בזמן שכל העולם צועד לעבר לגליזציה אצלנו מכניסים את הצמח הטבעי והמופלא הזה לתוך מבחנות קטנות וקמצניות, במקום לאפשר לכל אדם לגדל וליצור תחרות בריאה ופתוחה בין מגדלים ומפתחים,” מתארת היטב יעל מרום, מטופלת בקנאביס רפואי בעצמה, את תחושותיהם של רבים במאמר שפרסמה באתר ‘שיחה מקומית’.

כפי שהושווה בעבר כבר לחומוס ולגזר, בכתבתה השוותה מרום את הקנאביס לתרד ותהתה מה היה קורה אם “מהיום היו מודיעים שאסור לכם לאכול יותר תרד, כי מישהו קנה את הזכויות על הפקת ברזל מתרד בצורה של כדורים או משאף, וזו הצורה בה ניתן יהיה לצרוך תרד מעתה ועד עולם.”

בכך היא תיארה את החשש העיקרי של מטופלי הקנאביס שיוכרחו מעתה להשתמש במשאף זה בלבד לכאורה, ושל תומכי הלגליזציה שאם בעבר השמיעו טענות על מעורבות של חברות התרופות נגד לגליזציה בגלל שהשימוש בקנאביס מפחית את השימוש בתרופות, כעת מתווסף אינטרס נוסף במובן של ‘אם ירשו לכם לגדל קנאביס בעצמכם, לא תזקקו למשאף החדש שפיתחנו במליונים’.

המשאף הייעודי החדש של ‘טבע’ מגיע עם מיצוי רכיבי קנאביס מדויק כבר בתוכו ועם מעט אחוזי THC, הרכיב הפסיכואקטיבי, ובכך מונע כל מגע בין המטופל לבין הקנאביס, מאפשר בקרה קבועה של רופא אחר השימוש ומפחית לפחות במעט את תחושת הריחוף המתלווה בדרך כלל לעישון קנאביס.

מאחר ובכירי משרד הבריאות עצמם הודו לא אחת בכך שבכוונתם לפעול למעבר משימוש בפרחי קנאביס למיצויים של החומרים הפעילים בצמח (הדברים גם כתובים שחור על גבי לבן במסמך הרפורמה הרשמי) – ניתן בקלות להבין לאן נושבת הרוח.

יעל מרום
יעל מרום עם רשימת תופעות הלוואי של תרופות המרשם הרגילות אותן מחוייבים לקבל לפני קנאביס רפואי: “המדינה רוצה להגיד לנו: אם אתם חולים ואתם מקבלים תרופה – אתם לא יכולים להינות ממנה” (צילום: עצמי. תמונה באדיבות ‘שיחה מקומית’)

אך “העובדה הפשוטה, שכל משתמש קנאביס בכלל ולצרכי שיכוך כאבים בפרט יודע, היא שחלק מההשפעה משככת הכאבים נעוצה בדיוק באותם ‘מרכיבים פסיכואקטיביים’,” כותבת מרום.

“המדינה רוצה להגיד לנו: אם אתם חולים ואתם מקבלים תרופה – אתם לא יכולים להינות ממנה. אבל ה’הנאה’ הזאת היא חלק גדול מאוד מהעניין עבור חולים רבים.”

מנגד יש גם כאלו שרואים חצי, או לפחות רבע, כוס מלאה: השתלטות התאגידים על ענף הקנאביס הרפואי תוביל דווקא להתפשטות רחבה למדי של השימוש בו. אמנם לא בצמח עצמו, אך לפחות ברכיביו. הסטיגמה כנגד הצמח תתמוסס – מה שיוביל לבסוף גם להתרת השימוש למטרות פנאי.

אלו התומכים במהלך מאמינים שמדובר בהמשך ישיר של התהליך שהצליח להביא להתקדמות נושא הלגליזציה בעולם בשנים האחרונות, אותו ניתן לדידם לקשר לגילוי המחודש של הקנאביס ה”רפואי” אחרי כמאה שנות גלות ממדפי בתי המרקחת – מה שהוביל לתמיכה ציבורית רחבה יותר ולפתיחות הדיון גם בנושא לגליזציה.

אם היום יש רק 26 אלף מטופלי קנאביס רפואי, גם בגלל שרופאים לא מוכנים לרשום חומרים לעישון וללא בקרה למטופליהם, מספר זה עתיד לזנק למאות אלפים ואף מליונים רבים בישראל. לרופאים יהיה קל יותר לרשום את הטיפול ולחולים יהיה קל יותר לאמץ את המוצר הטבעי אך הבדוק ומאובטח, ואם יש משהו שחברות תרופות טובות בו – זה לדחוף את התרופות שלהם לחולים.

לבסוף מעריכה מרום, כמו רבים, כי הפתרון האמיתי היחידי לכל תסבוכת האינטרסים, המונופוליזם והקשרים המריחים בין גופי ממשל לחברות פרטיות – זה לגליזציה. “כל הדיון הזה בכלל לא היה מתקיים אם ישראל היתה צועדת יחד עם כל העולם לכיוון של לגליזציה של מריחואנה,” כותבת מרום.

“ביום שבו יהפוך הצמח לחוקי ותפסיק הרדיפה נגד המשתמשים תוכל מי שמעוניינת לבחור לשלם לחברות התרופות על צמח מהונדס בגרסתו המפורקת, ומי שמעוניינת תוכל לצרוך אותו בדרכים אחרות, שמתאימות לה. מול גרסת המשאף של תאגידי טבע פינת סופר פארם יתחרו חנויות ייעודיות, מגדלי בוטיק, ומגדלים חובבים.”

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר