קרמבו: ההיסטוריה המוזרה של המאנצ’ הלאומי

הסקנדינבים בלסו קרמבו בערך מאה שנה לפני שהישראלים בכלל שמעו עליו. האירופאים נהגו לכנותו בשמות הכי גזעניים שיש והיהודים גם מצאו פתרון לשאלה מה אוכלים קודם, את הקצפת או העוגיה. וגם: מתכון להכנת קרמבו-קנאביס שיחמם לכם את החורף

הסימן המובהק ביותר לכך שעונת החורף בפתח, הרבה מעבר להופעתו של הנחליאלי או טפטוף היורה, הוא כמובן מדפי המכולות והקיוסקים המתמלאים באחד הממתקים האהובים בישראל, קרמבו, שאת המצאתו מייחסים רבים למוח היהודי באותה נשימה עם הטפטפות, USB, דוד שמש, רמיקוב, שקדי מרק ועוד.

אך האמת היא שהקרמבו – שידוע כמוקד מחלוקת רציני ביותר בנוגע לשאלה ‘מה אוכלים קודם – את הקצפת או העוגיה’ – הוא בכלל המצאה אירופאית שניכסנו לעצמנו בלי בושה, מסתבר שמאחורי הנשנוש התמים והמתוק הזה יש גם כרוניקה שלמה ומוזרה למדי של גזענות.

הקרב על הפטנט

נהוג לייחס את מקור הקרמבו לדנמרק, שם הופיע הממתק לראשונה לפני למעלה מ-200 שנה תחת השם: “Flødebolle” שפירושו “לחמניית קרם”. באזור עיר הבירה קופנהגן נהגו לקרוא לו בשם הפחות פוליטקלי-קורקט: “Negrobolle” שפירושו “לחמניית כושי”.

דנמרק היא מדינה קטנה ואוכלוסייתה מונה בקושי 5 מיליון וחצי תושבים, אך עובדה זו לא מפריעה לה להיות יצרנית הקרמבו מספר אחת בעולם עם כמות אסטרונומית של 800 מיליון יחידות בשנה. מספר זה משאיר את ישראל הרחק מאחור עם ייצור של כ-50 מיליון יחידות קרמבו בשנה בלבד.

מדינה נוספת שעושה הרבה כבוד לקרמבו היא סקוטלנד, שם הממתק זוכה למעמד של אגדה כמעט. כך למשל במהלך טקס הפתיחה של “משחקי איחוד העמים” (מעין אולימפיאדה למדינות באיחוד הבריטי) שנערך בגלזגו בשנת 2014, הופיעו בובות קרמבו ענקיות. בנק הדם הסקוטי נוהג במהלך מבצעי התרמה לחלק קרמבו לכל אזרח שמגיע לתרום דם.

למען השם

הקרמבו כאמור הומצא ככל הנראה אצל הסקנדינבים, אולם מהר מאוד הוא מצא לו מעריצים ברחבי העולם. בגלל צבעו וצורתו נהגו האירופאים לכנותו בשמות בעלי קונוטציה אפריקנית, אולם לקראת סוף המאה העשרים כמעט כל הכינויים הללו עברו שינוי בשל חוסר התקינות הפוליטית הברורה שלהם.

בגרמניה למשל נהגו לקרוא לקרמבו “Negerkus” (נֶגֵרְקוּס – נשיקת הכושי), בחלקים מסוימים בבלגיה קראו לו “ונֶחֶרִינֶטֶט” (שַד הכושית), בצרפת קראו לו “Tête-de-nègre” (טהטה דה ניגרה – ראש הכושי) ובאנגליה הסתפקו פשוט בכינוי “Nigger” (כושי). במדינות ערב השונות השם הנפוץ ביותר לממתק היה עד לא מזמן “ראס אל עביד” (ראש העבד).

גם כאן בישראל אנחנו לא ממש נקיי כפיים, ואם חשקה נפשכם בחתיכת קרמבו בתקופת דור הנפילים הייתם צריכים לגשת למוכר ולבקש בנימוס “ראש כושי”, או פשוט “כושי”. רק בשנת 1962 החלה חברת “ארטיק” לייצר באופן מסיבי קרמבו להמונים, והיא זו שהטביעה את הכינוי “קרמבו” שהצליח לתפוס עד עצם היום הזה.

מה קודם – הקצפת או העוגיה?

מסתבר שמאחורי הסוגיה הרת הגורל שהזכרנו בראשית הכתבה הנוגעת לאופן אכילתו הנכונה של הקרמבו (מה אוכלים קודם – את הקרם או העוגיה?), מסתתר לא רק טעם אישי אלא גם קושיה הלכתית.

על פי ההלכה היהודית קיים סדר קבוע של ברכות בהתאם למקור האוכל: “בורא מיני מזונות” – על מוצרים המורכבים מחמשת מיני דגן (שאינם לחם), “בורא פרי הגפן” – על היין, “בורא פרי העץ” – על פירות, “בורא פרי האדמה” – על ירקות, ולבסוף “שהכל נהיה בדברו” – על כל שתייה (שאינה יין) וכל מזון מעובד.

בעקבות כך האוכלוסיה הדתית התחבטה בשאלה האם יש להקפיד לאכול את העוגיה בקרמבו בטרם אכילת הקרם, על מנת שניתן יהיה לברך עליה “בורא מיני מזונות” לפני ברכת “שהכל נהיה בדברו” על הקרם.

בנושא זה רוב הפוסקים קבעו כי התשובה תלויה בתפיסתו האישית של אוכל הקרמבו: במידה והוא רואה בקרם את “עיקר” המאכל, הרי שעליו לברך ברכת “שהכל נהיה בדברו”. במידה ומבחינתו הביסקוויט הוא העיקר, יש לברך “בורא מיני מזונות”.

כמובן שבדת כמו בדת תמיד אפשר לסבך את העניינים, ובעיה הלכתית נוספת שצצה היא האם מותר להפריד את הקרם מהביסקוויט בשבת קודש, זאת מאחר ובהלכה היהודית קיים איסור “בורר” על הפרדת מאכל ופסולת או שני מיני מאכלים זה מזה. הרב המשיב פסק כי הפרדה זו אסורה מאחר והביסקוויט הוא מאכל מופרד מהקרם, והתיר רק אם משאירים מעט מן הקרם על הביסקוויט.

אהרון רזאל, זמר ומוסיקאי דתי, הלחין פסק הלכה שנכתב על הנושא והפך אותו לשיר הומוריסטי חביב הנקרא “הביסקוויט והקרם” המצטט את פסק ההלכה במלואו:

מתכון קרמבו קנאביס

מתכון זה מבוסס על מתכון הקרמבו “כמו במכולת” המצוין של האישה והסוכר – קרין גורן.

כדי להפוך את הקרמבו לקרמבו-קנאביס יש להכין מראש את חמאת הקנאביס (מתכון מפורט כאן) שיהווה את מקור החומר הפעיל בקרמבו-קנאביס שלנו.

חומרים


לעוגיות:

¼ 1 כוסות קמח (180 גרם)
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כוס סוכר (50 גרם)
100 גרם חמאת קנאביס, קרה וחתוכה לקוביות
3 חלמונים

לקצף החלבונים:

1/2 כוס מים (120 מ”ל)
¼ 1 כוסות סוכר (250 גרם)
3 חלבונים
1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה


מכינים את העוגיות:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. במעבד מזון שמים קמח, אבקת אפייה, 1/4 כוס סוכר וקוביות חמאה ומעבדים לתערובת פירורית. מוסיפים חלמונים ומעבדים בלחיצות קצרות, רק עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק.
3. מרדדים את הבצק על נייר אפייה מקומח לעובי 1/2 ס”מ (אפשר להניח נייר אפייה גם מעל הבצק, ולרדד מעל הנייר).
4. קורצים לעיגולים בעזרת חותכן מסולסל בקוטר 5 ס”מ בערך (לקרמבואים צריך רק 25 עוגיות. את שאריות הבצק תוכלו לתת לילדים כדי שיכינו עוגיות משלהם).
5. אופים 15-10 דקות, עד להזהבה. מצננים לגמרי.
6. מכינים את הקצף ומזלפים. מקפיאים 20 דקות להתייצבות:
7. בסיר קטן מביאים לרתיחה מים ו- ¼ 1 כוסות סוכר. ממשיכים לבשל על אש בינונית בלי לערבב, עד שהסירופ מסמיך ומגיע ל-121מעלות )זה לוקח 7 דקות בערך. עוד דרך לבדוק אם הגענו לטמפ’ הרצויה: מטפטפים חצי כפית מהסירופ לכוס מים קרים – כשהסירופ הופך לכדור צמיגי וגמיש כמו פלסטלינה למשחק בין האצבעות, מסירים מהאש).
8. לקראת סיום בישול הסירופ מתחילים להקציף חלבונים במיקסר במהירות גבוהה דקה-שתיים, עד לקבלת קצף לבנבן ורך.
9. מוזגים את הסירופ לחלבונים בזרם דק תוך כדי הקצפה מהירה (זהירות! לוהט). ממשיכים להקציף עוד 10 דקות עד שהקערה חמימה אבל כבר לא רותחת למגע. מוסיפים תמצית וניל ומקציפים עוד כמה שניות לאיחוד.
10. מעבירים את הקצף לשקית זילוף עם פייה חלקה ורחבה (15 מ”מ) ומזלפים גבעה שמנמנה על כל עוגייה. מקפיאים 20 דקות, להתייצבות.
11. מכינים את הציפוי, מצפים, מקפיאים 5 דקות ומגישים:
12. לציפוי שוקולד: ממיסים שוקולד (במיקרוגל, בסיר עם תחתית נגד הדבקה על אש קטנה או בסיר כפול על אדים). מוסיפים שמן ומערבבים לאיחוד. מעבירים לכלי עמוק וצר ומצננים לטמפ’ החדר.
13. לציפוי לוטוס: מחממים במיקרוגל ממרח לוטוס עם כפית שמן עד שהוא הופך לנוזלי ומעבירים לכלי צר ועמוק.
14. טובלים כל קרמבו כשהוא הפוך בציפוי שוקולד או לוטוס (מחזיקים בעוגייה).
15. מחזירים למקפיא ל-5 דקות, להתקשות הציפוי. שומרים במקרר ומגישים קר.

ראו עוד:
ויראלי: אמי אוכלת מאנצ’יז מישראל
מתכון חומוס-קנאביס