פרופ’ משולם: “אין קשר בין לגליזציה ונזק רפואי”

“הגוף שלנו לא היה מייצר סתם חומר כזה שתכונותיו דומות לאלה של הקנאביס אם הוא לא היה זקוק לו,” אומר פרופ’ רפאל משולם, הישראלי הראשון לזהות את ה-THC בצמח האסור, וחושב גם על פרס נובל שאולי יגיע בעשור הקרוב. “אין קשר בין לגליזציה לנזק רפואי,” הוא מוסיף. מתוך ראיון ל’ידיעות אחרונות’.

פרופ’ רפאל משולם הוא היום השם החם ביותר בתעשיית הקנאביס העולמית. הישראלי שהיה הראשון לזהות את החומר הפעיל בקנאביס, THC, עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, קפץ כבר בשנים האחרונות עם התפתחות הקנאביס הרפואי לדרגה של אל.

למרות שמאז שגילה יחד עם פרופ’ יחיאל גאוני את ה-THC, המחקר בתחום כבר התפשט לכל עבר, בפועל יש עוד המון מה לחקור בנוגע לקשר שבין הקנאביס לגוף האדם. המערכת האנדוקנבינואידית המהווה חלק בלתי נפרד ממערכות העצבים החשובות בגוף, כולל המוח ועמוד השדרה, עדיין לא נחקרה לעומק ואפילו לא נלמדת עדיין בבתי ספר לרפואה.

בראיון ל’ידיעות אחרונות’ מפרט בסוף השבוע פרופ’ משולם על הדרך שעשה מאז גילוי ה-THC, דרך הגילויים האחרונים על הרכיב השני המשמעותי בקנאביס, CBD (קנבידיול), ועד מעמדו הרם בענף, הנאומים שהוא נושא בכל פינה בעולם והדרך, אולי, לפרס נובל.

קנאביס ישנה את עולם הרפואה

“המחקרים בחמישים השנים האחרונות, שהחלו בגילוי היתרונות הרפואיים של הקנאביס, עשויים לשנות את עולם הרפואה,” הוא אומר ומפרט את הסיבה בגללה החל בכלל במחקר הקנאביס: “מדובר בחומר שכבר מימי האשורים ודרך תקופות אחרות בהיסטוריה אנחנו רואים עד כמה הוא שימש תרופה לשיכוך כאבים וריפוי מחלות. אחרי שעשו זאת בקוקאין ובמורפיום, חשבתי שאין סיבה שלא נחקור זאת גם בקנאביס.”

https://www.facebook.com/knbis/videos/878673598886495/

בראיון לא מדלג משולם על הסיפור הכי מוכר שלו, שהופיע גם בסרט החדש על פועלו (“המדען“), כשקיבל גוש חשיש מהמשטרה כדי לבצע את המחקר הראשון על קנאביס בישראל: “מנהל המכון היה מיודד עם מפקד תחנת המשטרה בעיר. כשביקשתי ממנו להשיג לי כמות כזאת של חומר הוא טלפן למפקד התחנה, וזה הזמין אותי אל התחנה לשתות קפה ולקבל קנאביס. אחרי שהוא העביר לי את החומר, נסעתי עם הקנאביס באוטובוס, והנוסעים לא הבינו מה הריח הזה שיש לי בתיק”.

סיפור משעשע נוסף הוא הנסיון הראשון שלו עם צריכת קנאביס. הוא ביקש מאשתו שתכין עוגה עם THC ואכל אותה יחד עם שותפיו למחקר: “האחד צחק בלי סוף, השני החל לדבר יותר מכפי שהיה רגיל והשלישית נכנסה להתקף חרדה מכך שהיא מאבדת שליטה. רק אני הייתי קצת בתחושת היי”, הוא מספר.

הקשר בין קנאביס לגוף האדם

למרות הבטחון בעתיד הקנאביס בשוק הרפואה, פרופ’ משולם חושב שהתהליך עדיין איטי מדי: “כשהאינסולין הומצא, בתוך חצי שנה הוא כבר היה בשימוש. היום הקדמה לכאורה בעולם הרפואה גורמת לכך שמהרגע שנמצא פתרון למחלות ועד שהן מיושמות בשטח עוברות הרבה מאוד שנים. כולם מדברים על יתרונות הקדמה, אבל יש לה גם חסרונות”.

הדחיפות שבקידום המחקר בתחום נובעת מהחשיבות הייחודית שיש למערכת האנדוקנבינואידית על תפקוד הגוף ומהקשר שלה לקנאביס. “בשנות ה־80 הצליחו למצוא בתוך הגוף שלנו קולטנים שמופעלים על ידי קנבינואידים,” אומר משולם ומתייחס כמובן לקולטני הקנבינואידים CB1 ו-CB2, האחראים על קליטת רכיבי הקנאביס ותרגומם להשפעה על המוח והגוף.

“הגוף שלנו לא היה מייצר סתם חומר כזה שתכונותיו דומות לאלה של הקנאביס אם הוא לא היה זקוק לו,” הוא מוסיף, ומחזק את התאוריות של חלקים מצרכני הקנאביס המאמינים שהצמח צריך להיות חלק מהדיאטה היומיומית של בני האדם. “אני מעריך שאם נצליח לפצח את המערכת הזאת, נגלה שהיא משפיעה על כל סוגי המחלות, משום שאנחנו רואים שרידים שלה במקומות רבים בגוף.”

אלכוהול וסיגריות מסוכנים מקנאביס

בהמשך הראיון מדבר משולם על רפורמת הקנאביס הרפואי החדשה הכוללת הקמת שרשרת ייצור ואספקה עם חוליות נפרדות אחת מן השנייה – חוות גידול (שכבר החלו לקבל רשיונות ראשונים), מפעלי ייצור ובתי מרקחת (לאחרונה דווח כי ‘סופר-פארם’ בדרך לקבל רשיון אספקה שכזה) – ומקווה שההסדרה החדשה תקל על החולים. “השימוש בקנאביס נרחב — מפוסט טראומה, דרך שיכוך כאבים לסרטן ועד חולי פרקינסון ותסמונת טורט שמקבלים את הטיפול,” הוא אומר.

https://www.facebook.com/knbis/videos/1045011782252675/

משולם התייחס גם לנושא הלגליזציה, שלמרות שעד כה מעולם לא הצהיר בעדה, הוא גם לא נשמע מתנגד לה בתוקף: “כבר הוכח שאין קשר בין נזק רפואי ובין לגליזציה,” אמר. “כבר ראינו שאלכוהול וסיגריות שגורמים נזק רפואי כבד חוקיים, ואילו הקנאביס אינו חוקי. אין לי דעה ברורה אם הקנאביס לצרכים חברתיים צריך להיות מאושר בחוק. זה נושא אחר לחלוטין שאינו קשור אליי.”

בסוף הראיון ל’ידיעות’ מספר משולם, שבחודש הבא יהיה בן 86, על קצב ההזמנות שהוא מקבל לנשיאת נאומים בכנסים בכל רחבי העולם ועל הפרסים הרבים שקיבל, כולל פרס ישראל לכימיה. כשנשאל האם הוא יקבל גם פרס נובל השיב כי “יש לנו הרבה עבודה, אבל אני מאמין שבתוך שנים יהיה אפשר להוכיח עד כמה חשובה התגלית הזאת. אני מאמין שאם המחקר יסתיים וישקיעו בו את הכסף שאני חושב שצריך להשקיע בו, בעוד עשר שנים יהיה אפשר לדבר גם על פרס נובל.”

הראיון המלא

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר