< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / תרבות, בידור ופנאי / ספרות ושירה / סרט ערבי: יצירות סטלניות בתרבות המזרח

סרט ערבי: יצירות סטלניות בתרבות המזרח

במזרח כמו במזרח: האמנים הערבים יודעים איך לעשות כבוד לקנאביס. ממובטלים שמתמסטלים ברחובות קהיר ועד ללבנוניות (ורוסיות חינניות) שמבשלות חשיש במטבח. הפולקלור הערבי מלא בניחוחות של העשב המתוק שגם לסנופ דוג יש מה ללמוד ממנו.

השימוש בקנאביס כחומר משכר נחשב לנפוץ בחברה הערבית כבר קרוב לאלף שנה ועל פי הערכות מומחים תושבי המזרח הקרוב התחילו לעשן חשיש הרבה לפני עמיתיהם באפריקה ובאירופה.

גם כיום בעידן המודרני החשיש הערבי עושה חיל. למרות עונשים כבדים ואכיפה נוקשה ברוב המדינות המוסלמיות, נראה שהשימוש, הגידול והסחר בצמח הקנאביס ותוצריו הן תופעות המצויות בשפע בכל רחבי האומה הערבית.

לאור זאת אין זה מפתיע שבמהלך השנים בחרו אמנים, יוצרים וזמרים ערבים להתייחס לתופעה החברתית הזו ולשלב אלמנטים שלה ביצירות המוסיקליות והקולנועיות שלהם.

ליקטנו עבורכם חמישה שירים וסרטים ערבים שיכולים אולי ללמד אפילו את סנופ דוג וסת' רוגן דבר או שניים על קנאביס.

נג’יב מחפוז – פטפוטים על הנילוס

רבים מחשיבים כיום את זוכה פרס הנובל לספרות, נג’יב מחפוז, לגדול הסופרים הערביים בדורות האחרונים. בארסנל היצירות שלו עשרות רומנים ומאות סיפורים קצרים שחלקם אף עובדו לסרטי קולנוע. מחפוז כתב גם עשרות תסריטים לסרטים וחמישה מחזות ומעולם לא חשש להביע את דעותיו הליברליות, כולל תמיכה גלויה בהסכם השלום בין מצרים וישראל, מה שהביא עליו אויבים בעולם הערבי.

הספר "פטפוטים על הנילוס" (פרפרה פוק אלניל – ثرثرة فوق النيل ) שנכתב בשנת 1966 נחשב להצלחה גדולה במצרים. ארבע שנים לאחר מכן הוא עובד לסרט בשם "שייט על הנילוס". עלילת הספר מתארת קבוצת חברים בני המעמד הבינוני והנמוך במצרים הנפגשים בכל ערב בבית-סירה על שפת הנילוס, שם הם מעשנים חשיש מנרגילה, שרים, רוקדים ועורכים פולמוסים על נושאים חסרי טעם.

החברים מרוצים עד הגג מאורח החיים הנהנתני שלהם אלא שרצף אירועים בלתי צפוי משנה את התמונה וגורם להם להטיל ספק בכל ההדוניסטיות הזו. באחד המשפטים המפורסמים בסרט תוהה לעצמו אניס, הדמות המרכזית, אודות האיסור הפלילי שהטילו על החשיש: "החשיש אסור ואילו האלכוהול מותר? למה? שניהם מזיקים לבריאות, שניהם משכרים." הסרט עצמו נפתח בשוט ארוך של ראש נרגילה עם יד אלמונית שמעמיסה עליו חשיש.

זיאד רחבאני – תעביר, תעביר

הזמרת הלבנונית פיירוז נחשבת בעיני רבים כאחת הזמרות הגדולות ביותר בהיסטוריה של העולם הערבי ולא לחינם כונתה "שגרירתנו בכוכבים", "משוררת הקול", "התכשיט של לבנון" או "השכנה לירח".

אך מלבד הנכסים התרבותיים שהזמרת המוכשרת העניקה לאומה הערבית, פיירוז גם טיפחה משפחה של יוצרים אמנותיים, ביניהם בנה זיאד רחבאני – שחקן, זמר, פסנתרן ומלחין מוכשר בפני עצמו.

יצירתו המוכרת הראשונה של רחבאני היא אסופת שירים שכתב עוד בגיל נעוריו תחת הכותרת "ידידי אללה" – בחירה מעניינת לאור העובדה שמאז הוא הספיק להצהיר על עצמו כאתאיסט שאינו מאמין באל.

השיר "תעביר אותה, תעביר" (דורהא, דור – دورها دور) הוא מעין מונולוג אישי של סטלן חביב (ומעט מלנכולי) המתאר את המיאוס והדיכאון שהוא חווה מהחיים עצמם יחד עם הצורך הקבוע שלו בבריחה אל השאכטה. "תעביר אותה (את הג'וינט), תעביר תעביר, ותן לי שאכטה. לפני שתבוא, תבוא, תבוא עלינו המשטרה”.

נקודה מעניינת נוספת שמגלה השיר היא כיצד משתמשים בשפה הערבית והעברית במונחים זהים על-מנת לתאר מצב של סוטול חריף. כך למשל בבית השני בשיר מבקש הבחור מחבר שלו שיעשה לו מערוף: "טירני טיר טיר, תא נחכי סינית", או בעברית פשוטה: "תעיף אותי, תעיף תעיף, עד שנדבר סינית".

שעבאן עבד א-רח'ים – אפילו החשיש נמצא בקשיים

את הפריצה הגדולה שלו עשה הזמר המצרי שעבאן עבד א-רח'ים, או "שעבולא" כפי שנהוג לכנותו, במהלך האינתיפאדה השנייה (2000) כאשר הוציא סינגל חדש עם הכותרת המקורית: "אני שונא את ישראל".

כמובן שהשיר הפך מיד ללהיט בלתי רגיל שכבש את המצעדים במצרים וברחבי העולם הערבי. שנה מאוחר יותר הוציא שעבולא סינגל לא פחות מתריס שהתייחס לפיגועי ה-11 בספטמבר ובו נכתב בין היתר: "זה היה רק מגדל, ואני נשבע שהם הפילו אותו".

בשיר הסוטול שלו "אפילו החשיש נמצא בקשיים" (חתא אל-חשיש בקי פיה אעזמה – حتّى الحشيش بقى فيه أزمة) מתאר א-רח'ים חלק מההווי המלודי של צרכני החשיש במצרים: "החשישניקים החלו להתמעט, לא קונים ולא מגלגלים. יש הרבה אנשים עקרי בית, יושבים, חושפים ומשפשפים. אזל החשיש ואין עוד אחר, לא מרוקאי וגם לא לבנוני…"

דאוד עבד אל-סעיד – קיט קאט

“קיט קאט” הוא סרטו השלישי והמפורסם ביותר של הבמאי והמחזאי המצרי דאוד עבד אל-סעיד, שגם זיכה אותו בפרס הבימוי בביאנלה (אירוע אמנותי המתקיים אחת לשנתיים) של הקולנוע הערבי במכון העולם הערבי בפריז.

העלילה מתרחשת בשכונת "קיט קאט" (ألكيت كات) בעיר גיזה שבמצרים וגיבור הסיפור הוא שיח’ חוסני, עיוור שהתאלמן וגר עם אימו ועם יוסוף בנו היחיד.

בשכונה השקטה קיט-קאט אין יותר מדי מה לעשות ושיח’ חוסני מוצא עצמו מעביר את רוב זמנו בעישון חשיש בצוותא עם אנשי השכונה. הם משתפים אותו בריכולים והוא משתף אותם בתובנותיו על החיים ובחלום שלו לרכוב על אופנוע.

בנו יוסוף מתעסק בעיקר עם פטימה, השכנה הגרושה, אבל חולם על עבודה באירופה. יוסוף מנסה לדחוק באביו שימכור את הבית בכדי שיהיה למשפחה מספיק כסף לעזוב את מצרים – אך מגלה לתדהמתו שאיחר את המועד והבית כבר נמכר לסוחר סמים.

נדין לבקי – לאן הולכים עכשיו?

נדין לבקי היא שחקנית ובמאית לבנונית מוכשרת, בוגרת אוניברסיטת סנט ג'וזף בביירות. סרט הגמר שלה, 11 Rue Pasteur, זכה בפרס לסרט הקצר הטוב ביותר בביאנלה של הקולנוע הערבי במכון העולם הערבי בפריז.

סרט הבכורה שלה באורך מלא, "קרמל" או "סוכר בנאת" (سكر بنات), הוקרן בפסטיבל קאן וקטף פרסים רבים בפסטיבלים שונים ברחבי העולם. הסרט עוסק בחייהן של חמש נשים לבנוניות ונוגע בנושאים כמו אהבה, מיניות ומסורת.

מלחמת האזרחים שפירקה את לבנון בשנים 1975 – 1990 הייתה אירוע טראגי שנתן השראה לאמנים לבנונים ליצור שירים וסרטים שעסקו בנושא. סרטה השני של לובקי, "לאן הולכים עכשיו?" (והלא לווין? – وهلّأ لوين؟), מביא סיפור מקסים ונקודת מבט מקורית על המתח העדתי ששרר במדינה באותה התקופה.

העלילה מתרחשת בכפר נידח בלבנון בו חיים זה לצד זה נוצרים ומוסלמים. כשנשות הכפר מבינות שמלחמת אזרחים קשה מתחוללת ברחבי המדינה הן חוששות שהמצב החדש ישפיע גם על הדו-קיום הרגיש השורר בכפר ולכן הן מקבלות החלטה: למנוע בכל מחיר מהגברים בכפר לשמוע על המלחמה.

הנשים אכן הצליחו בהתחלה לשבש את אספקת העיתונים ולתמרן את הרדיו כך שדיווחים אודות הקרבות הקשים לא יגיעו לאוזניהם של הגברים, אך מהר מאוד התכנית משתבשת והכפר מתדרדר לרצף של אירועים אלימים עד שבלית ברירה נשות הכפר שולפות מהמגירה את תכנית ב': רוסיות יפות וחשיש.

הן יוצרות קשר עם פושטק מקומי שמארגן להן משלוח של אוטובוס מלא בעלמות חן בייבוא אישי מברית המועצות שבואן מעלה מיד את מורל הגברים בכפר. באחת הסצנות המפורסמות של הסרט הנשים הרוסיות והלבנוניות מכינות יחדיו מטעמים מדושנים בחשיש לקראת הח’פלה של הערב כשתוך כדי הבישול והאפייה הן מזמרות: "איכות הסחורה מצוינת, חתיכה אחת שווה כמו יהלום, בלונד או אדום – הכל הולך, יאללה! קדימה תוסיפי אל תתקמצני, הוא החשיש של ליבי, הוא טובע וזקוק למצוף"

ראו גם:
הסם שמתדלק את לוחמי דאע"ש
הערבית בז'רגון הקנאביס הישראלי

העבירו הלאה:

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

"קריסטליין" - החשיש החזק ביותר בעולם עם 99% של THC

הלהיט החדש: "קריסטליין" – החשיש החזק בעולם (99.9% THC)

קנאביס טהור: מיצוי קנאביס עוצמתי דמוי חשיש תופס תאוצה בשנת 2016. הכירו ...