זהירות דובוני מריחואנה: קמפיין חדש נגד לגליזציה
“סמים קלים? מה קל בזה?” הוא שם הקמפיין החדש של ארגון הסיינטולוגיה “עולם ללא סמים” שממשיך במאמציו למגר את תופעת השימוש בקנאביס ואת השיח הציבורי על לגליזציה. אחרי שיצאו בקמפיין עמדות הסברה בתל אביב מפרסמים כעת חברי הארגון פוסטרים של מוצרי מזון ומיצויי קנאביס שעלולים לטענתם לבלבל את ילדיכם ולהביא להרעלתם.
הארגון “עולם ללא סמים” פועל מזה כמה שנים במימון ובחסות הארגון “סיינטולוגיה” שהוכרז בכנסת כ”הכת המסוכנת ביותר בישראל”. בראש הארגון עומדת “הנשיאה” איילת מאליס-כהן הנוהגת להשתתף בדיוני ועדות הסמים והבריאות בכנסת ולטעון שבין השאר שקנאביס מסרטן יותר מסיגריות.
התנהלותם של חברי “עולם ללא סמים” נחשבת לחריגה בציבוריות ואף זוכה להתכחשות אפילו מנציגי הרשות למלחמה בסמים עצמם – עניין שלא מפריע להם כהוא זה להמשיך באג’נדה הבלתי אפשרית אליה הם מנסים להגיע.
“מה קל בזה”
בעת האחרונה נראה שהארגון מגביר את פעילותו, זאת לאור הפופולריות ההולכת וגדולה של רעיון אי הפללת צרכני הקנאביס והסדרת השוק בחוק וכן במקביל להתכנסותה של ועדת ארדן שדנה האם לאשר אי הפללה או לכל הפחות אי אכיפה בישראל.
לפני כשלושה חודשים יצאו נציגי הארגון לרחובות תל אביב והסבירו לעוברים ושבים ש”מה שמתחיל במריחואנה נגמר בקוקאין” וכעת פוצח הארגון בקמפיין רשת חדש בשם “סמים קלים? מה קל בזה?” המזהיר הורים מפני הסכנות הטמונות לכאורה בקנאביס.
הקמפיין החדש מתמקד בקנאביס שמגיע בצורת מיצויים שונים (דאב, קריסטליין, BHO ועוד) וכן בצורת מוצרי מזון (שוקולדים ודובוני גומי הנמכרים בקולורדו למבוגרים בלבד). לטענת הארגון מדובר במוצרים שאינם עונים להגדרת “סמים קלים” ועלולים אף לבלבל את הילדים הקטנים שירצו סוכריה ויתבלבלו עם הסם.
חברי הסיינטולוגיה נוקטים בשיטת הפחדה זו למרות שיודעים היטב שמוצרים אלו נדירים למדי גם עבור אלו המקושרים היטב. דובוני גומי המכילים קנאביס כלל אינם ניתנים לרכישה בישראל בשום צורה ואופן, מה שלא מפריע לסיינטולוגים להציג כאילו כן.
“מצאתי את עצמי גר ברחובות”
בפרסום לצד הפוסטרים המוזרים הם כותבים כי “הסמים הפכו לחלק מהחברה שלנו בשנות השישים על ידי המוזיקה ותקשורת ההמונים ופלשו לכל תחומי החברה” וכי “המצב כל כך קשה ומסובך שידרדר את החברה למצב שאף אחד לא רוצה להכיר” ולכן “חשוב שההורים והסביבה תכיר את עולם הסמים ואיך הדברים נראים ובעיקר לפעול מול המחוקקים לא לאשר שימוש בקנאביס וסמים קלים”.
שפה קלוקלת זו באה לידי ביטוי גם בציטוט שמספק הארגון של צעיר בשם בן, שקשה להבחין האם הוא ציטוט אמיתי או המצאה פרי מוחם הקודח. בן טוען בפרסום כי “התחלתי עם המריחואנה, הטבליות אקסטזי ואסיד, הכנתי קוקטייל מכל מיני סוגים של סמים, אפילו לקחתי מנת יתר כדי לגרום להרגשה להישאר יותר זמן. לילה אחד היה לי ‘טריפ רע’, התפללתי ובכיתי שההרגשה הזו תעבור, שמעתי קולות בראש, רעדתי ולא יכולתי לעזוב את הבית במשך שישה חודשים. חשבתי שכולם מסתכלים עליי. לא יכולתי ללכת במקומות ציבוריים. בחיי! לא יכולתי אפילו לנהוג. מצאתי את עצמי חסר בית, גר ברחובות וישן בקופסת קרטון ליד תחנת הרכבת, מתחנן ונאבק כדי למצוא דרכים להשיג את הארוחה הבאה שלי”.
מאבק חסר משמעות זה של ארגון הסיינטולוגיה מגוחך כמובן עוד יותר אחרי שמגלים למה באמת הוצא הקנאביס מהחוק.