הקנאביס הרפואי שלך בכלל לא רפואי

בישראל פועלות חוות קנאביס רפואי שאמורות לספק קנאביס באיכות גבוהה לחולים. למרות השם המפוצץ ותחת מעטה הרושם ה"רפואי", גדלים צמחים רגילים לחלוטין שלא תמיד עומדים אפילו בתנאי בקרת האיכות הבסיסיים. קנאביס רפואי איכותי אמיתי יכול להגיע רק מגידול-פנים, כמו בקנדה, והנה 5 סיבות מדוע.

במדינת ישראל פועלות מזה עשור 8 חוות גידול קנאביס רפואי המספקות פרחי קנאביס ומוצרים המופקים מהם לכ-25,000 חולים בעלי רישיון לשימוש ממשרד הבריאות.

מאחר ומדובר במוצרים הניתנים לחולים כחלק אינטגרלי ואפילו בלעדי בטיפול במחלה או התסמונת ממנה הם סובלים, מוצרים אלו אמורים לעמוד בסטנדרט ייצור ובקרה גבוהים ביותר, כמו זה שמתאים ל”תרופה טבעית” המאושרת על ידי משרד הבריאות. זה גם למעשה מה שמקנה להם את המוניטין של “קנאביס רפואי”.

איכות קנאביס רפואי
“סחורה לא ראויה” – חולים מתלוננים על איכות התרופה

קודם כל, חשוב לזכור שקנאביס “רפואי” הוא בסך הכל קנאביס. לפני שמדברים על איפה ואיך מגדלים אותו, הקנאביס הוא צמח בעל תכונות וסגולות רפואיות ששימש לרפואה עוד מימי קדם גם בלי שיגדל בחווה שנקראת “חווה רפואית”.

לפיכך, המטרה היחידה של החוות הפועלות בישראל היא בעצם להעניק לצמחים תנאי גידול אידיאליים כדי להגיע לתוצאה מקסימלית מבחינת כמות החומרים הפעילים, הערך הרפואי והיעדר שרידי חומרים או עובש.

אז אם זה כל הסיפור, אז למה אין בישראל קנאביס רפואי אמיתי?

“רפואי”, אבל לא באמת

קנאביס שאמור לשמש כתרופה לכל דבר, צריך כאמור לעמוד בסטנדרט ותקנים גבוהים במיוחד של “תרופה טבעית”, או “תרופה בוטאנית”.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר סטנדרטים מדוייקים תחת תקני GAP (תקן חקלאות נאות – Good Agricultural Practice) , ו- GMP (תקן ייצור נאות – Good Manufacturing Practice), עם פירוט מלא של כל התנאים הדרושים בכדי שתרופה בוטאנית תהיה בטוחה לשימוש וכן שתהיה אחידה ואפקטיבית.

במדינות כמו הולנד וקנדה, הותיקות בתחום, ישנו גוף ממשלתי המבקר בצורה פעילה ומסודרת אחר כל שלבי הייצור, האספקה, ניהול המלאי וההחזרות של חברות הקנאביס הרפואי כמקובל בסטנדרט עולם התרופות. הדגש הנחוץ בתקנים אלו הוא שמירה על נהלים כתובים לאורך כל התהליך, ושמירת כל המידע בארכיון מסודר הנגיש להערכה של כשלים במידה ומתגלים.

קנאביס רפואי - גורם לירידה בצריכת האלכוהול ובמספר מקרי ההתאבדות
קנאביס רפואי – אמור לעמוד בתקנים של “תרופה בוטאנית”

לעומת זאת בישראל אין ממש סטנדרט רפואי או בקרת איכות ושימור ידע בנושא, וזאת מכיוון שאין גוף מרכזי שיבקר על המגדלים הרפואיים מלבד היק”ר (יחידה לקנאביס רפואי) של משרד הבריאות שאינו מבדיל בין ימינו לשמאלו בגידול קנאביס או בבקרת איכותו.

חוסר הבקרה והעמדת התקנים מביא למצב בו התוצרת הסופית שמקבלים חולים רבים בישראל אינה גדלה בצורה ראויה ואינה עומדת בסטנדרט של תרופה בוטאנית, ולפיכך לא אמורה להיחשב כקנאביס רפואי. יתרה מכך נכון להיום משרד הבריאות לא מציג או מתנה חלוקת קנאביס רפואי על פי תקנים מחמירים מספיק, מה שעלול לגרום אף לנזק.

אז הנה 5 סיבות למה אין באמת קנאביס רפואי בישראל:

1. טמפרטורה ולחות

תנאי חשוב מאד להתפתחות תקינה של קנאביס, החיוני בעיקר לשמירה מפני פטריות עובש רעילות והגדלת כמות החומרים הפעילים, הוא שמירה על רמות תקינות של טמפרטורה ולחות בחלל הגידול.

שמרו על עד 60% לחות - לחות גבוהה מדי תגרום להתפתחות עובש קטלני לפרחים (מתוך: "14 טיפים שיעזרו לכם לגדל הידרו בקלות")
לחות גבוהה מדי גורמת להתפתחות עובש קטלני על הפרחים

חוות הקנאביס הרפואי, המגדלות כיום את תוצרתן בשטח פתוח או בחממה תחת כיפת השמיים – ובעיקר כשמדובר בארץ ישראל הרותחת במהלך רוב השנה – מציעות לצמחים תנאים שלא ניתנים לויסות ברמה הנדרשת, מה שפוגע בתוצרת הסופית ואף מוביל למקרים של התפתחות עובש.

2. כמות וצבע הקרינה

על פי הגדרת ‘תנאי גידול נאותים’ (GAP) של קנאביס רפואי בהולנד, בכדי לגדל קנאביס רפואי ולשלוט בריכוז החומרים הפעילים יש לווסת באופן מדויק את כמות וצבע האור אליהם חשופים הצמחים.

בגידול ביתי תחת נורות LED מתקדמות, ניתן להגדיר במדויק כמה אור יקבלו הצמחים ומה יהיה גוונו על ספקטרום התאורה (כל אורכי הגל הקיימים בתוך הצבע הלבן).

שני פרמטרים אלו לחלוטין אינם ניתנים לשליטה בגידול חוץ כפי שגדל הקנאביס הרפואי בישראל, מה שגם אינו עונה על ההגדרות וגם פוגע בהתאם באיכות התוצרת הסופית.

3. ריסוס והדברה

את הקנאביס שגדל היום בחוות בישראל מרססים בשלל חומרים, בין אם אורגניים ובין אם כימיים. זאת כמובן מהסיבה הפשוטה שלא ניתן לשלוט במזיקים בחממות ובוודאי לא בסביבה פתוחה לחלוטין, בטח בארצנו עמוסת המזיקים.

בגלל חוסר ברגולציה - מגדלים משתמשים בחומרים מסוכנים
גידול בחווה דורש ריסוס והדברה, שעלולים להיות מסוכנים ולפגוע באיכות הצמח

על פי התקנים של ארגון הבריאות העולמי, תרופה בוטאנית בטוחה לשימוש היא תרופה נקייה לחלוטין מחומרי הדברה, מתכות כבדות, חיידקים, עובש ושמרים – תוצאה שלא ניתן להגיע אליה בגידול בחממה וכמובן שלא באוויר הפתוח.

4. פחמן דו חמצני

תפרחת קנאביס באיכות מקסימלית, כזו ממנה ניתן להכין מיצויים שונים בריכוז גבוה, גדלה אך ורק בריכוז פחמן דו חמצני גבוה ויציב באוויר.

באוויר הפתוח בחוות הקנאביס בישראל ריכוז הפחמ”צ אינו גבוה מספיק, והפרחים אינם מקבלים את “הגלים” הנדרשים שניתן ליצור באוהל גידול ביתי על ידי שאיבת האוויר ופתיחה מחדש של צינור הזנת הפחמן הדו חמצני.

השפעה זו היא אינה “הרסנית” אמנם, אך בהחלט מונעת מאיכות היבול להגיע למקסימום האפשרי.

5. אורך היום ושעות האור

פרמטר חשוב נוסף שלא ניתן לויסות או שינוי בגידול חוץ בחוות, הוא אורך יומם של הצמחים מבחינת שעות חושך ואור.

שעור האור בישראל מגיעות למצב אופטימלי לגידול צמחי קנאביס בתקופות מצומצמות למדי, כשברוב הזמן ישנן יותר מדי שעות אור שמפריעות לצמחים לפרוח בצורה מיטבית.

צמחי קנאביס בגידול חוץ (מתוך: "ללא בקרה: 6 סיבות למה אין בישראל קנאביס רפואי")
יום ארוך תחת השמש – חוסר בויסות שעות חשכה

לסיכום ניתן לומר שגידול בשטח פתוח תחת השמש או אפילו בתוך חממה, אינו מאפשר לצמחים את תנאי הגידול האופטימליים להם הם זקוקים, ולכן לא ניתן לגדל בשיטה זו קנאביס “רפואי” באיכות המקסימלית.

מסיבה זאת אגב, גידול תחת נורות היא השיטה הנפוצה בהולנד, בקנדה ובארה״ב לגידול קנביס רפואי, ואפילו במדינות שטופות שמש כמו קליפורניה. גם שם קנאביס רפואי גדל בדרך כלל בגידול פנים. אך בישראל כמו בישראל – כולם איכשהו מגדלים “קנאביס רפואי” בשמש.

כותב המאמר הוא מאור כהן, מומחה לגידול צמחים והבעלים של רשת ‘אינטגרל הידרופוניקס


ראו עוד:
10 טיפים לגידול קנאביס בבית
12 טיפים לגידול קנאביס בחוץ

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר