< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / סמים וחומרים אחרים / למה גת חוקי בישראל וקנאביס לא?

למה גת חוקי בישראל וקנאביס לא?

כמו קנאביס, גם גת מכיל חומרים פסיכואקטיביים פעילים משלו הנקראים קאתין וקאתינון, ונמצאים בשימוש גם כחומרי גלם לסמי פיצוציות כמו 'חגיגת'. הם מופיעים בפקודת הסמים המסוכנים בדיוק כמו הקנאביס ובכל העולם המערבי נחשבים לסם אסור ומסוכן. אך בשונה מקנאביס, גת חוקי לשימוש בישראל בצורתו הטבעית. אז למה בעצם?

גת (קאת), הוא צמח הנפוץ בחצי האי ערב ומזרח אפריקה. עליו משמשים בעיקר ללעיסה, לצורך מיצוי החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון (Cathinone) המצויים בהם. קאתין וקאתינון הם אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים כמעוררים ("Uppers") ובשל כך נעשה בהם שימוש בסמי פיצוציות כמו חגיגת. השפעתם הפסיכואקטיבית משתנה בהתאם לכמות הנצרכת ומשך זמן הצריכה, אך לרוב נחשבת בדרגה בינונית-קלה.

לעיסת עלי הגת וספיגת הקאתין והקאתינון בגוף גורמות לתופעות המזכירות את תופעות משפחת האמפטמינים, כמו: המרצת הדם, דיכוי תאבון, אופוריה, עליזות, התרגשות, עירנות מוגברת, ריכוז ועוררות מינית. למרות שהחומרים הפעילים בגת נמצאים בפקודת הסמים המסוכנים כבר משנת 2004 בעקבות התפשטות ה"חגיגת" בישראל, באופן תקדימי נוספה לפקודה ההחרגה "למעט עלי גת בצורתם הטבעית, המיועדים ללעיסה".

כמעט כל השפעותיו של גת אמורות להישמע מוכרות לצרכני קנאביס – החל מדרגת ההשפעה הפסיכואקטיבית ועד להגברת העוררות המינית. בראיון שערך שי שטרן בתכניתו "שי בשידור" עם מגדל גת ישראלי, הסביר המגדל את השפעת הגת כ"מפיג שעמום, משרה שלווה, גורם לך להיות נינוח לשעה שעתיים"

למה גת חוקי וקנאביס לא?

מדוע אם כך צריכת הגת בצורתו הטבעית היא חוקית, כאשר החומרים הפעילים בו אינם חוקיים ומוכרים כרכיבי סמי פיצוציות, ומדוע צריכת הקנאביס בצורתו הטבעית אינה חוקית על אותו המשקל?

בנוסף נשאלת השאלה מדוע צמחי קנאביס צעירים או חלקים מן הצמח (כמו זרעים), אשר אינם מכילים את החומר הפעיל כלל, אינם חוקיים? חשוב לציין שבשנת 2004 פירסם משרד הבריאות מסמך המתיר מכירת מוצרים המכילים THC בכמות שלא עולה על 5 ppm (חלקים מתוך מליון). הגדרה זו למעשה מתירה את מכירתו של מוצר קנאביס אחד בלבד: שמן המפ.

עו"ד ליאור שטלצר

עו"ד ליאור שטלצר

עו"ד ליאור שטלצר, מומחה בפלילים ובזכויות הפרט, מוסר לנו בעניין זה כי "הקנאביס נאסר לשימוש בתחילה בארה"ב בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והוא עבר מסע דמוניזציה שחלחל לאירופה וגם למדינת ישראל ושיאו בשנות ה-80. מסיבות אלה כלל הצורות והחלקים של הצמח נאסרו לשימוש, ולא משנה אם הם כלל לא מכילים חומר פעיל ולא מהווים סכנה."

עו"ד שטלצר מוסיף כי גת לעומת זאת לא הפך נפוץ ופופולארי כמו הקנאביס, ורק קבוצות תרבותיות מצומצמות יחסית נוהגות להשתמש בו. בנוסף, הצמח מכיל כמות קטנה מאוד של החומר הפעיל שאיתה המחוקק והמדינה ככל הנראה יכולים "לחיות בשלום" ולא משתלם להם להתעמת בגינה עם הקבוצות התרבותיות הללו, שכן לשיטתם הכמות הזו לא מהווה סיכון.

חוקיות גת בעולם

גת התפשט בעולם המערבי על ידי מהגרים שהגיעו ממזרח אפריקה, מחצי האי ערב ומהמזרח התיכון, שהביאו אותו עימם כשהתיישבו באירופה ובארצות הברית. בעקבות התפשטותו הרחבה נדרשו השלטונות לדון בשאלת החוקיות, וכיום, במדינות כמו קנדה, ארה"ב וחלק ממדינות אירופה (גרמניה, בריטניה) הגת אינו חוקי לצריכה ולמסחר, והוא אף הוכרז כסם מסוכן.

תומכי הגת טוענים כי הוא לא מזיק, בדיוק כמו קפה או תה, ותורם לקיומה של תעשייה משגשגת שבלעדיה נידונים חקלאים רבים במדינות מזרח אפריקה לחיי אבטלה ועוני. המתנגדים לשימוש בגת סוברים כי בשימוש מוגזם לועסי הגת עלולים לסבול מאנורקסיה, התנהגות אלימה ואף דיכאון. הטענה היא כי הגת יכול להוביל אנשים להתמכרות ולשחיקת מרכז חיי המשפחה והקהילה.

מחקר שנערך בשנת 2009 ופורסם במגזין הרפואה האוסטרי 'Wiener klinische Wochenschrift' העלה כי לשימוש בגת עלולות להיות השפעות שליליות על התפתחותה הכלכלית של המדינה ועל מצבה הבריאותי של החברה.

שדה גת בתימן

שדה גת בתימן

גת לעומת קרתום

לפני כשנתיים סיפרנו לכם כיצד החליט משרד הבריאות להוציא מחוץ לחוק את הצמח 'קרתום' (Mitragyna speciosa), צמח ממשפחת הקפה שהינו בעל השפעה פסיכואקטיבית הדומה לזו של המורפין, אך ללא תופעות הלוואי הקשות הנילוות לה, והיה חוקי עד אותה השנה.

הקרתום הוצא מהחוק עקב חששות משרד הבריאות כי עלול להיעשות בו שימוש לרעה, שעלו לאחר מספר תפיסות של כמויות מסחריות של הצמח שבוצעו על ידי רשויות המכס. ישראל היא המדינה השנייה בלבד בעולם בה הצמח הבלתי מזיק נמצא מחוץ לחוק, מלבד תאילנד שעשתה זאת לפני 70 שנה.

במקרה הזה בחרו הרשויות להתייחס לקרתום, שכאמור אינו מזיק או קטלני אלא מכיל השפעה פסיכואקטיבית בדומה לגת ולקנאביס, בתור צמח מסוכן שיש להוציאו מן החוק באופן מיידי, בדיוק כפי שנעשה עם קנאביס.

צמח הקרתום - צמח בלתי מזיק שהוצא מהחוק בשל השפעתו  הפסיכואקטיבית

קרתום – צמח בלתי מזיק שהוצא מהחוק בשל השפעתו
הפסיכואקטיבית

ראו עוד:
מיץ גת תסס בחדר הראיות – האישום בוטל
כך פוגעת המלחמה בסמים דווקא בעניי העולם
איך איסור על גת באנגליה הרס עיר בקניה תוך שנה בלבד
האו"ם ימליץ על אי הפללה של כל סוגי הסמים – מסמך סודי נחשף

העבירו הלאה:

אירועים קרובים:
  משחקי הקססה 2 - סטנדאפ קנאביס
  (הנחה לחברי המגזין עם קוד קופון: ‘במבה’)

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

צעיר מעשן מריחואנה

מדוע קנאביס פוגע בבני נוער: 5 הסיבות האמיתיות

האיסור על קנאביס, שמטרתו לכאורה הגנה על בני נוער וצעירים, גורם למעשה ...