גדי וילצ’רסקי: “יוצא למאבק על החיים ולמען קנאביס”

הקומיקאי המוביל את המאבק להקלה על צרכני הקנאביס נאלץ כעת לצאת למאבק על חייו ולמען גישה לקנאביס רפואי – זאת בעקבות גידול שנתגלה במוחו ומנטרל אותו מהתנהלות רגילה. “אני עושה הפסקה מההופעות, מתפנה מכל עיסוקיי ומתחיל להקדיש את כולי לאותו מאבק שעד היום היה מאבק הדגל שלי ובאופן אירוני הופך להיות המאבק על החיים שלי,” הוא כותב.

גדי וילצ’רסקי, אחת הדמויות הקומיות המוכרות ביותר בישראל ולוחם צדק חברתי ותיק אותו מגלם השחקן עידן מור, נשא בשנים האחרונות את דגל המאבק ללגליזציה ולהקלה על מטופלי הקנאביס הרפואי.

כעת הוא נאלץ להחריף את המלחמה לאחר שבראשו נתגלה גידול שגורם לו לכאבים משתקים. “אני עושה הפסקה מההופעות ומתחיל להקדיש את כולי למאבק על החיים שלי,” הוא כותב כעת.

“יוצא למאבק על החיים”

וילצ’רסקי גילה את הגידול לפני מספר חודשים לאחר שסבל מכאבים בלתי רגילים בראש – כאבים שנטרלו אותו מלהופיע ולתפקד כרגיל – אך כשביקש מרופאיו לקבל טיפול בקנאביס רפואי להקלה על הכאב, נאלץ להתמודד עם התשובות אותם מקבלים ישראלים רבים שניסו זאת גם הם.

“הם דחפו לי בכיף כדורים פסיכיאטריים ותרופות נגד כאב שגרמו לי לסחרחורות, בחילות וחוסר יכולת לתפקד ולישון בלילה,” הוא אומר כעת. “כשביקשתי קנאביס רפואי שמנסיון קודם אני יודע שעוזר לי, הרופאים פשוט צחקו לי בפנים.”

גדי וילצ'רסקי - יאיר לפיד
גדי וילצ’רסקי – איש המחאה מס’ 1 בישראל

בעקבות החוויה המטלטלת החליט גדי לשים בצד את הקריירה ואת סיבוב ההופעות שלו, רק כדי להתמקד במאבק שהיה הדגל שלו “ובאופן אירוני הופך להיות המאבק על החיים שלי,” לדבריו.

בטור מיוחד שפירסם היום בפייסבוק שלו הוא מספר על התהליך שעבר מרגע שנתגלה הגידול ועד לסירוב לאפשר לו לקבל טיפול בקנאביס רפואי.

“סרטן בראש? לא מתאים”

“אתה רואה את הדבר הזה?” הוא הצביע על צילום הרנטגן של המוח שלי והתמקד על נקודה שחורה, “יש לך פה גידול בקוטר של סנטימטר וחצי, זה מה שלוחץ לך על המוח וגורם לכאבי הראש שלך”

ישבתי לידו פעור פה. הרבה פעמים פתחתי את הפה שלי גדול-גדול אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהפה שלי היה פעור. הלסת נשמטה לי, השמיים נפלו לי על הראש ועוד שלל קלישאות שמתאימות לסיטואציה.

“צריך עכשיו לעשות בדיקת MRI לראות אם הגידול הזה סרטני או לא ואז נדע איך להמשיך…” הוא המשיך באותו טון מונוטוני וב-7 השניות האלה שלקח לו להשלים משפט ראיתי את כל מה שעברתי בחיים והתחלתי לסכם.

קנאביס הורג סרטן
“הדבר היחיד שמקל לי על הכאבים הוא הצמח שאני נלחם למענו כבר כל כך הרבה זמן”

מה פתאום סרטן בראש? וואלה לא מתאים בכלל בכלל… ובטח שלא עכשיו (כאילו שלסרטן יכול להיות טיימינג טוב), מה… יש לי עוד כל כך הרבה לעשות ולהספיק, עוד לא התחלתי אפילו… וזה גם כל כך לא יושב עלי העניין הזה, יש את כל האנשים האלה שמספרים איך הם נלחמו בסרטן וניצחו למרות כל הקושי – וואלה זה ממש לא אני. אני לא גיבור כזה, אני במקרה כזה מרים ידיים נוסע להודו להתבודד ביער הפיות עד שאני מתפגר.

לפחות זה הסביר את כאבי הראש הפסיכיים שיש לי כבר כמעט חודשיים רצוף. איכשהו סחבתי, המשכתי לכתוב, המשכתי להופיע מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל והקהל בכלל לא שם לב… אבל אני? הייתי חוזר הביתה, זוחל למיטה ומתעלף מרוב כאבים.

כדורים חופשי – קנאביס לא

עד ההופעה בחיפה בפורים. האולם מלא, המחמם שלי על הבמה ואני עם פטישי אוויר בראש. הייתי בטוח שאני עומד להתעלף כל רגע. עליתי לבמה ובפעם הראשונה בקריירה שלי אני קולט שהידיים שלי רועדות. לאורך כל ההופעה העברתי את המיקרופון מיד ימין לשמאל, שוב ושוב, כדי שהקהל לא ישים לב. אני עומד על הבמה, הפה שלי מספר את ההופעה ובתוך הראש שלי אני אומר לעצמי רק אל תתעלף רק אל תתעלף והקהל צוחק… פשוט הזייה.

כל פורים הייתי מרותק למיטה, פיספסתי את כל החג (את כל המסיבות המעולות ינעל העולם!) ונאלצתי לבטל את כל ההופעות שלי באופק. נבלתי בבית והתחלתי להיטרף. ברגעים הבודדים שהמוח שלי שיחרר קצת הצלחתי לכתוב פוסטים ולהעלות אותם, כאילו הכל רגיל…

אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז, טיפול בקנאביס או בתרופות וכדורים
כדורים כן – קנאביס לא

ראיתי בחודשיים האחרונים עשרות רופאים, כל אחד נתן לי כדור הרגעה אחר, כל כדור היה יותר גרוע מהשני, מקסימום תופעות לוואי אפס תועלת. למרבה האירוניה הדבר היחיד שמקל לי על הכאבים הוא הצמח שאני נלחם למענו כבר כל כך הרבה זמן – הקנאביס. הוא זכר לי חסד נעורים ועשה לי הקלה אמיתית, בלי תופעות לוואי (חוץ מקערות ענק של תמרים וטחינה גולמית) ואפילו עם חיוך קטן בתוך כל הגיהנום הזה שאני עובר.

בינתיים הגיעו התוצאות של ה-MRI (בחיים שלי לא תיקתקתי משהו כל-כך מהר): הגידול לא סרטני, הוא גידול פארש, ולא ברור עדיין מה חלקו בלחץ שיש לי על המוח.

“אני רוצה הפנייה למרפאת כאב”, אמרתי לנוירולוג האחרון שהייתי אצלו, “אני רוצה לבקש מרשם למריחואנה”.

“שיהיה בהצלחה עם זה” הוא צחק לי בפרצוף.

חברים יקרים, בקרוב אני עושה הפסקה ארוכה מההופעות, מתפנה מכל עיסוקיי (אין הרבה) ומתחיל להקדיש את כולי לאותו מאבק שעד היום היה מאבק הדגל שלי ובאופן אירוני היום הוא הופך להיות המאבק על החיים שלי; מאבק על הזכות שלי כבן אדם חופשי לרפא את עצמי.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר