נחשף “הספר הירוק”: כך רופאי ישראל יספקו קנאביס לחולים

חשיפה ראשונה: משרד הבריאות משנה לחלוטין את אופן הטיפול בקנאביס, כך על פי טיוטת “הספר הירוק”, המדריך הרשמי לטיפול בקנאביס רפואי בישראל, שילמד רופאים כיצד לטפל בקנאביס. בניגוד להיום חולים יקבלו בעיקר זני קנאביס עם 10% THC בלבד, ולא יקבלו יותר מ-60 גרם בחודש.

הגיעה לידינו טיוטת “הספר הירוק“, מדריך הקנאביס הרפואי הרשמי של משרד הבריאות, המיועד להכשרת רופאים לטיפול בקנאביס רפואי, עליו דיווחנו לראשונה לפני כחצי שנה. בעזרת הספר ידריך משרד הבריאות את הרופאים לטיפול נכון בקנאביס רפואי, זאת במסגרת רפורמת הקנאביס 2016, שעד כה הפירסומים בנוגע אליה התמקדו בעיקר בתחום הגידול, הייצור וההפצה.

יובל לנדשפט
יובל לנדשפט, עורך “הספר הירוק”, מדריך השימוש החדש בקנאביס רפואי של משרד הבריאות

כעת במסמך החדש, שהופץ ב-7.2.16, ישנה התייחסות ראשונה לא רק לשרשרת הייצור, המגדלים ובתי המרקחת, אלא לאופן בו יטופלו החולים בקנאביס רפואי, ישירות על ידי רופאים מומחים שיוכשרו לכך.

בראש המסמך מופיעה אזהרה חמורה מפני פרסומו ועל כן לא נפרסמו ברבים עד שיינתן אישור רשמי לכך. עם זאת אנו רשאים בהחלט לספר לכם מה מופיע שם, ועל כן סיכמנו את עיקרי הדברים הבולטים במסמך. יש לזכור שמדובר בטיוטה וייתכנו שינויים בה, אם כי אפשר להניח שזהו הבסיס.

המסמך עצמו נקרא “קנביס לשימוש רפואי – חוברת מידע ומדריך רפואי“, והוא הועבר בימים האחרונים כטיוטה לגורמים שונים בתחום הקנאביס הרפואי בישראל לבחינה לפני הפצתו הסופית. את הספר כתבו וערכו מנהל היק”ר יובל לנדשפט ובעז אלבו ובעריכתו היו מעורבים גם פרופ’ רפאל משולם, פרופ’ יורם שפירא, פרופ’ מאיר ביאלר, פרופ’ ארנון אפק, ד”ר בעז לב, ד”ר מיכאל דור, ד”ר אייל שורצברג וד”ר פאולה רושקה.

קנבינואידים, טריכומות ושאר ירקות

המסמך עצמו מפרט בתחילה את מרבית המידע שנאסף בשנים האחרונות בתחום הקנאביס והמחקר של רכיביו ואופן השפעתם, רובו ככולו פורסם גם כאן במגזין באופנים כאלה ואחרים, החל מההבדלים בין קנאביס “סאטיבה” לקנאביס “אינדיקה”, דרך הסבר על מהם “קנבינואידים“, ובהתאם מהם “אנדו-קנבינואידים” (קנבינואידים שמייצר הגוף), “פייטו-קנבינואידים” (כשנמצאים בצמח), מהם ה”טרפנים” (האחראים לטעם ולריח וכן בעלי סגולות רפואיות בעצמן), ה”טריכומות” שנמצאות על פרחי הקנאביס ומכילות את הרכיבים הפעילים, ועוד.

טרפנים קנאביס
הרופאים ילמדו על רכיבי הקנאביס: קנבינואידים, טרפנים, טריכומות ועוד

במסמך מלמד משרד הבריאות את הרופאים מהם THC, CBD, CBN ושאר הקנבינואידים, מסביר על “המערכת האנדוקנבינואידית” (“אננדמייד” ו”2-AG”) ועל קולטני הקנבינואידים (CB1 ו-CB2) שנמצאים במערכות חשובות בגוף האדם. כמו כן יש אזכור לקנבינואידים סינטטיים (JWH-018 ודומיו), החזקים פי 10 מ-THC ומסוכנים לשימוש הרבה יותר (משמשים בין השאר בתערובות ‘נייס גאי’ וסמי פיצוציות).

עד 60 גרם בחודש למטופל

במקום אופן החלוקה כיום, במסגרתו מקבלים החולים כמות קבועה של גרמים של קנאביס, ללא כל קשר לכמויות הקנבינואידים (THC, CBD) בפרחי הקנאביס עצמם, על פי התכנית החדשה יקבלו החולים את הפרחים בהתאם לריכוז ה-THC וה-CBD הקיימים בהם, בטווחים משתנים בהתאם לטבלת החלוקה החדשה שכבר חשפנו בשנה שעברה ומגדירה שלוש קטגוריות עיקריות של 10%, 15% ו-20% THC, לצד קטגוריות של זנים עשירי CBD.

כפי שניתן לראות, זני הקנאביס יחולקו לקטגוריות לפי כמויות ה-THC בהם, כאשר הגבול העליון למשל, בו ישנם זנים עם למעלה מ-20% THC, יחייבו מינימום של 4% CBD – עובדה שלמעשה פוסלת 70-80% מכל זני הקנאביס הקיימים כיום, ואף מונעת משום מה שימוש בזנים “מאוזנים”, כמו כאלו המכילים למשל 10% THC ו-10% CBD – שאינם עונים לאף אחת מהקטגוריות בטבלה.

חלוקת זני קנאביס רפואי ישראל

הגדרות אלו מבוססות על מחקר שערך פרופ’ לומיר האנוש, אותו פרסמנו לראשונה כאן, ובו נמצא כי פרחי קנאביס שנקטפו מאזורים שונים באותו צמח מכילים כמויות שונות של קנבינואידים. משרד הבריאות מפרש את הממצאים בכך שיש להותיר מספר זני קנאביס בודד, לעומת 80 הזנים הקיימים כיום, וההערכה היא כי המשרד אף יגרוס ויערבב זנים שונים יחדיו לכדי מוצר שיהיה לכאורה “אחיד” בנתוני קנבינואידים.

לומיר האנוש
פרופ’ לומיר האנוש, שעל בסיס המחקר שלו החליטו במשרד הבריאות לפסול ולצמצם את מספר הזנים. “לא אמרתי דבר כזה,” הוא מבהיר

משרד הבריאות מטיל את האחריות על גריסת וערבוב הזנים על ממצאי המחקר של פרופ’ האנוש וכותב כי “המחקר הראה כי מתקיים מצב של עודף ‘זנים’, כאשר החברות המספקות קנביס לצרכים רפואיים עושות שימוש ב’זנים’ השונים בהתאם לזמינות ולשיקולים נוספים” וכי “לפיכך יש לדעת החוקר לבחור מספר מוגבל של ‘זנים’ שיוכלו להיות מותאמים למצבים רפואיים שונים.”

עם זאת, כששאלנו הבוקר את פרופ’ האנוש עצמו האם באמת “לדעת החוקר יש לבחור מספר מוגבל של ‘זנים'” כפי שנטען, הלה הכחיש לחלוטין את הדברים. “לא אמרתי מעולם שיש להגביל את מספר הזנים. יש חשיבות גדולה להתייחסות לכל זן בפני עצמו, שכן כל זן מכיל תרכובות קנבינואידים שונות, מלבד ה-THC, שיוצרות יחד את ‘אפקט הפמליה’.”

איך יחליט הרופא כמה לתת

אך מעבר לפסילת הזנים הרבים וערבובם הצפוי, חלק מעניין במסמך שנחשף כעת לראשונה, הוא שינוי מוחלט של אופן הטיפול העדכני בו ינקטו הרופאים המטפלים בקנאביס, ואת הדרך שיעבור חולה “חדש” עם תחילת הטיפול בקנאביס רפואי. אופן המינון והכמויות החדשות, שנקבעו על בין 10 ל-60 גרם לחודש מקסימום, מבוססות, כך על פי הכתוב במסמך, על מחקר שנערך בשנת 2004 על “מרינול” או “דרונבינול” – תרופה סינטטית המחקה את ה-THC, אך לא על קנאביס עצמו.

בניגוד להיום כשהממוצע בגרמים עומד על למעלה מ-30 בחודש (יש כאלו המקבלים גם 180) וכל זני הקנאביס כמעט הינם בעלי 15-25% THC, על פי ההנחיות החדשות חולים יקבלו בתחילה בין 10 ל-20 גרם קנאביס בחודש בלבד מזנים בעלי 10% THC בלבד, וזאת תהיה “הכמות ההתחלתית המומלצת” (33-66 מ”ג THC ביום). רק בשלב שלאחר מכן ובמידה והרופא מוצא לנכון כי הטיפול אינו מספיק, הוא יוכל להעביר את המטופל לזנים בעלי 15% THC, עדיין באותה כמות גרמים (90 מ”ג THC ליום). “קודם לעלייה בכמות החודשית, מומלץ לשנות סוג למוצר בו ריכוז החומרים הפעילים גבוה ופוטנטי יותר (לדוגמא מ”קנביס 10%THC לקנביס 15% THC),” נכתב.

רק במידה וגם טיפול זה אינו עוזר, יעלה הרופא שלב אחר שלב בקפיצות של 10 גרם בלבד את כמות הקנאביס החודשית, עדיין רק בזני 10% THC בלבד, מ-40 גרם (120 מ”ג THC ליום) ועד ל-60 גרם מקסימום בסוג זה (200 מ”ג THC ליום).

טבלת טיפול בקנאביס

רק אם גם 60 גרם של זני 10% לא יעזרו, יעביר הרופא את החולה לרמת ה-15% THC, אך יוריד את הכמות מ-60 ל-40 גרם (180 מ”ג THC ליום), שעל פי ההנחיה “הינה מדרגת מינון גבוהה“. רק בשלב שלאחר מכן ובמידה וגם זה לא עוזר, יעבור החולה לרמת ה-20% THC, אך ירד ל-30 גרם בלבד.

רק כאשר הטיפול של 30 גרם מזני קנאביס של 20% גם לא עזר, יוכל הרופא להעלות את המינון ב-10 גרם בכל פעם, ל-40, 50 ועד למקסימום של 60 גרם קנאביס בחודש של זני 20% THC (במקרים חריגים בלבד). “כמות של 50-60 גרם לחודש ומעלה מהווה מדרגת בחינה, בו תישקל באופן מעמיק ההחלטה לגבי האם המטופל הגיע לנקודת מיצוי הטיפול בקנביס,” נכתב במסמך.

כפי שניתן לראות בבירור, משרד הבריאות אינו מעוניין בשימוש בזנים עם 20% THC, המבוקשים יותר בקרב מאות אלפי צרכני הקנאביס “הבלתי חוקיים”, ומצמצם את השימוש בהם ככל שניתן. בכך מקווים ככל הנראה במשרד הבריאות למנוע את אותה “זליגה” מדוברת לשוק הפנאי.

רופא מחזיק צנצנת קנאביס רפואי
רופאים יוכשרו לספק טיפול בקנאביס רפואי

מעקב רפואי צמוד

במהלך הטיפול ובכל אחד משלבי העלאת המינון או הכמות, יונחו הרופאים לבחון מספר אפשרויות להתמודדות עם תגובות הטיפול. כך למשל במידה וישנה תגובה לא רצויה כלשהי לטיפול, יוכל הרופא לשקול 3 אפשרויות, בין אם להפסיק את הטיפול, בין אם להפחית את הכמות או המינון (אחוזי ה-THC), ובין אם לעבור לזנים “עשירי CBD” – המהווים כפי שפרסמנו במסמך הקודם קטגוריה נפרדת בפני עצמה. תהליך דומה יעבור גם חולה שלא יראה תגובה כלשהי לטיפול, אך תישקל גם העלאת מינון.

בשלב הבא מונחים הרופאים כיצד, יחד עם המטופל, יבחרו באחת משתי דרכי הטיפול: באפשרות הראשונה יוכלו לבחור טיפול בעזרת “מוצר קנאביס” אחד (כלומר זן קנאביס מקבוצת THC מסויימת), או טיפול בעזרת מספר מוצרים שונים, בהתאם לגנטיקה (אינדיקה, סאטיבה), בהתאם לצרכי החולה (יום, לילה), ולאופי ואופן השימוש האישי של המטופל.

אינדיקה - סטיבה
ההבדלים המקובלים בין אינדיקה לסאטיבה

1-18 שאיפות קנאביס ביום

עוד מפורט כיצד על המטופל לצרוך את הקנאביס, כאשר אלו ה”מתחילים” צריכים לפתוח בשאיפה אחת בלבד בבוקר הראשון. לאחר מכן לעבור לשתי שאיפות ביום וכן הלאה, כאשר “בהדרכה ושימוש נכונים… ובהנחה של חלוקה יומית ל-4 עד 6 זמני נטילות ביממה, יגיע המטופל לכ-20 גרם של כמות קנביס מומלצת חודשית”. במסמך מודגש כי “הגעה להשפעה אפקטיבית מיטבית עשויה לקחת שבועות עד מספר חודשים.” החולים ימלאו טבלת מעקב בה יסמנו כמה שאיפות נטלו בכל שעה ובכל יום.

עוד מפורט אופן נטילת הקנאביס הרפואי, בתפרחת (עישון או אידוי), שמן (מסוגים שונים) ומזון (בעיקר עוגיות, לילדים בלבד), ומודגש כי ישנו יתרון במתן שמן מתחת ללשון בכך שמאפשר שליטה במינון. יחד עם זאת מצויין כי צריכת קנאביס בעישון מאופיינת בספיגה מהירה והגעה לריכוז שיא הגבוה ביותר, באופן יחסי בזמן קצר. “תוך 5 ימים, %80-90 מה-THC מתפנה מהגוף,” נכתב עוד וכן מפורט על תופעות הלוואי האפשריות ואיסור על ערבוב קנאביס עם אופיאטים, אלכוהול או תרופות מרדימות.

ג'וינט
בין 1 ל-18 שאיפות קנאביס מג’וינט ביום

מי יקבל קנאביס רפואי?

במסמך מפורטת גם “רשימת ההתוויות המוכרת” (נוהל 106) המוכרת, הקובעת עבור אילו מחלות יוכלו חולים לקבל טיפול רפואי בקנאביס, ובאילו תנאים בדיוק – כל זאת ללא שינוי וכמו היום רק לאחר ותק במחלה ונסיון בתרופות מרשם רגילות. מודגש במסמך גם כי אין לצרוך את הקנאביס כשהוא מעורבב עם טבק, אלא “נקי” בלבד, וכן מתוארים ההבדלים בין שימוש נכון לשימוש מזיק (Abuse) והתמכרות (Dependence) – וכיצד על הרופאים להתמודד איתן.

החולים יונחו לעבור בדיקות ומעקב אחר אופן השימוש שלהם, הן באחריות הרופא והן באחריות אישית, ולענות על שאלות כגון “האם היום את/ה חייב לעשות פעולות מסויימות תוך כדי עישון קנביס”, “הסתכל/י על חבריך – האם רובם או כולם משתמשים גם הם בקנביס”, “האם כאשר נגמר לך החומר את/ה חש/ה עצבנות, כעס או חוסר שקט”, “האם את/ה ממשיך לעשן קנביס למרות סימנים של יובש בגרון, ליחה, עיניים אדומות” ועוד. “יש להיות ער לעובדה כי ישנם מטופלים החושבים כי טיפול בקנביס הינו סוג של קסם, אשר יצליח בתוך ימים לפתור את כל הבעיה, אך אין זה כך,” מובהר בסיכום המסמך.

גורם בכיר בענף, שהעדיף לא להיחשף, הביע תרעומת על עיוות פרשנות המחקר שערך פרופ’ לומיר האנוש וציין כי זו אינה הפעם הראשונה בה משרד הבריאות נוקט במהלכים כאלו. “אם ככה הם מתנהלים זה מראה בדיוק כיצד דברים מתבצעים ביחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות,” אמר.

ראו עוד:
רפורמת הקנאביס: בשורה אמיתית או פגיעה בחולים?
מחקרים בדקו: כמה קנאביס ניתן לצרוך בחודש?
חדש: כל זני הקנאביס הרפואי במקום אחד
מטופלי קנאביס רפואי לא רשאים לנהוג ברכב

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר