האם משרד החקלאות יקים חוות גידול המפ בישראל?

דיון סוער במיוחד נערך בועדת הכנסת בנוגע לדרישה הציבורית להתיר גידול של קנאביס “המפ” למטרות תעשייה. בדיון השתתפו ח”כים מכל המפלגות, מומחים בתחום ונציגי משרדי הממשלה. ח”כ אורן חזן התנגד וטען שמדובר בהשפעה רעה. ח”כ שרן השכל תמכה וקבעה כי מדובר במעשה ציוני..

70 שנה אחרי שבקיבוץ דפנה גידלו המפ לתעשייה, האם בקרוב יגדל שוב המפ (קנבוס) כאן בישראל? זאת לאחר שבדיון בכנסת הודיע משרד החקלאות כי יש להוציא את ה’המפ’ מפקודת הסמים המסוכנים, לבחון את הצמח ולהקים פיילוט שייבחן את אפשרות התרת הגידול התעשייתי. יו”ר הועדה זנדברג הסכימה לדבריו אך הדגישה כי ניתן לבחון את זה כבר כעת במקביל להמתנה לתוצאות הבדיקה.

הבוקר נערך דיון בועדת הסמים של הכנסת בראשותה של ח”כ תמר זנדברג, בשאלת התרת גידול ‘המפ’, הקנאביס התעשייתי, גם כאן בישראל. בכ-30 מדינות מערביות המפ מותר לגידול תעשייתי לצרכי טקסטיל, קוסמטיקה, פלסטיק, מזון ועוד, אך בישראל נחשב לסם אסור ומסוכן.

בדיון, שבחלקיו היה סוער מאוד, השתתפו חברי כנסת רבים וכן נציגי ממשלה, רשויות, משטרה ועוד. בצד התומכים נראו חוקרי קנאביס, נציגי הקנאביס הרפואי ונציגי ונציגות חקלאים ישראלים הקורסים בשנים האחרונות ומחפשים תוצר יעיל ורווחי לגידול בערבה. מצד המתנגדים הופיעו הרשות למלחמה בסמים, ח”כ אורן חזן, נציגי משרד הבריאות והמשטרה.

בסיכום הדיון, שנקטע בשידור בערוץ הכנסת, הודיע משרד החקלאות כי יבצע ניסוי וייבחן את הנושא לעומקו, ולאחר מכן אם לא יהיו תקלות יקים פיילוט במסגרתו תוקמנה חוות גידול מבוקרות. נציג המשרד אמר כי יש להוציא את ההמפ מפקודת הסמים המסוכנים כדי להתחיל לבחון את הנושא, אך היו”ר זנדברג קבעה כי ניתן להתחיל כבר כעת. משרד הכלכלה יביא נתונים מפרוייקטים דומים בחו”ל.

חקלאים רוצים לגדל המפ

בפתח הדיון אמר עומאר זיידן, נציג משרד החקלאות, כי על אף שבמשרדו “משוועים להכנסת גידולים חקלאיים חדשים ועושים מאמצים למצוא פתרונות לחקלאים שמצבם קשה”, הם לא קיבלו עדיין שום הצגה כלכלית לפוטנציאל של הצמח, מה הרווח הכלכלי, כמה עובדים צריך וכו’ – על כן זה לא נידון בצורה מקצועית.

דנה מלצר ונועה בראל, נציגות החקלאים מהערבה, הסובלים ממשבר קשה בשנים האחרונות, סיפרו כי מאוד מעוניינות לגדל המפ לצרכי תעשייה וכי כל נסיון שלהן לקבל אישור לכך נתקל בחומה בצורה. “ניסינו בעבר לייצר תוספי מזון ושמנים מזרעי המפ – שכיום נמכר בחנויות בישראל מייבוא מחו”ל. לא אישרו לנו כי המפ נכלל בפקודת הסמים. התשובות לא היו רציונליות כלל להבנתנו. בעולם זה מגודל כמו חיטה. בישראל לא מבינים את ההבדל בין קנאביס להמפ. מדובר במוצר פנטסטי, שמן וזרעים הם תוסף מזון מעולה ומומלץ לצמחונים ורצינו להיכנס לשוק כאן בישראל. מדובר גם במוצר שלא דורש עבודת ידיים של עובדים זרים, אלא בעיקרה ממוכנת לחלוטין.”

ד”ר נועם צ’כנובסקי, חוקר קנאביס: “יש כ-30,000 מוצרים שונים אותם אפשר לייצר מהמפ. המפ מגודל לסיבים, וכן לזרעים, לשמן, לקוסמטיקה ומנתונים שיש בידיי, מכל דונם המפ אפשר לייצר מעל 60 אלף דולר הכנסות מדי שנה. בארץ אפשר יהיה לגדל אפילו יותר. המפ שונה לגמרי מצמח הקנאביס, הן מבחינת מטרת הייצור והן מבחינת המאפיינים, המבנה, הגנטיקה והתוצרת שלהם. השוני משמעותי ביותר ואפשר להבחין בינהם גם בעין. השוני הוא בלתי ניתן לערעור מבחינה גנטית.”

חגי הילמן
חגי הילמן, יו”ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל

חגי הילמן, יו”ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי, חקלאי: “הריכוז של ה-THC בקנאביס הוא פחות מ-0.3% כאשר הסף לאפקט פסיכואקטיבי הוא 1%. במדינות בעולם יש רשימה של זנים שמיועדים לגידול המפ לחקלאות. גידול של קנאביס תעשייתי – המפ – יכול להועיל רבות לחקלאות המקומית. מדובר בצמח-על שאין לו אח ורע בשום צמח אחר בגנטיקה העולמית. עשרות אלפי מוצרים שניתן להפיק ממנו. מדובר באקו-סיסטם שלם וקשה לכן להעריך את גודלו. המפ יכול לספק שמנים, סיבים, מוצרים לרכב, תוספי תזונה, קוסמטיקה ועוד.”

“זה יכול להגיע בטווח המיידי למאות עובדים ובתוך 3 שנים לאלפי עובדים,” הוסיף. “מאות אלפי דונמים גדלים בעולם והיתרון שלנו בחקלאות יכול לבוא לידי ביטוי באופן ברור. בתערוכות בעולם ניתן לראות את היקף התעשייה. כל מה שצריך לעשות זה להתאים את הרגולציה בישראל לזו שבשאר העולם. מדובר על תיקים, בדים, מברשות ועוד – מוצרים שמיוצרים מהסיבים של ההמפ. מדובר במוצרים המותרים לייבוא לישראל ואין סיבה לא לאשר ייצור שלהם כאן. החקלאות הישראלית נאלצת להמציא עצמה מדי כמה שנים וכאן מדובר בהזדמנות פז שאין להחמיצה.”

“עלול להוביל לנזקים”

ד”ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכוני מזון במשרד הבריאות, היה המתנגד הראשי להתרה: “לא כל מה שרווחי כדאי לנו לגדל. עשינו הבדלה מאוד פלסטית בין קנאביס להמפ אבל התחום הוא מטושטש יותר ממה שמנסים להציג כאן. מה שהוצג כאן הן שתי נקודות הקיצון, אך ביניהם יש המון צורות ביניים שקשה להבדיל בינהן. תנאי גידול לכשעצמם יכולים להשפיע על הרכב החומרים הפעילים. יהיה מאוד קשה לנטר ולבדוק את זה.”

בניגוד לידוע והמוכר קבע עוד ד”ר רייכר כי זרעי המפ הם כלל לא ‘מזון על’. “איננו יודעים מה עלולה לגרום חשיפה ארוכה לרכיבים אלו.הרגולציה במקומות אחרים היא קצת שונה ויכולות הפיקוח לא דומות לאלו שבישראל. באירופה אם מזהים חריגה, אחריות הטיפול היא על היצרן. בישראל הדברים הם יותר בעייתיים ואנשים מחפשים פרצות ודרכים לעשות דברים. אנשים בוגרים שבוחרים לגשת ולרכוש את המוצר בחנות תוך ידיעה שמדובר בחומר המכיל THC זה עניינם, אבל לא ניתן להתיר את השימוש באופן חופשי שעלול להוביל לכך שילד יאכל את זה דרך קמח ממנו הופק הלחם. לא נוכל לבצע את הבקרה באופן ראוי על מערך כזה של גידולי המפ. מדובר על נישה שיווקית קטנה מדי ולעתים THC יכול להשפיע חזק יותר כשהוא במינונים נמוכים מאשר כשהוא במינונים גבוהים.”

ח”כ אורן חזן התנגד אף הוא: אני מתנגד לאישור גידול המפ. זה שיש חומרים מסוכנים בשוק לא אומר שצריך להוסיף עליהם חומרים מסוכנים נוספים. עלינו לשאול האם מדובר בתחום שיהווה סכנה. לדעתי אין מקום בחברה הישראלית להרחיב את גידול הקנאביס או כל מוצר אחר שאסור בפקודה. כיוון שעדיין הדעה הרווחת היא שהמוצר הזה שאתם רוצים לקדם הוא מסוכן, למוצר זה עלולה להיות השפעה רעה על החברה הישראלית.”

אורן חזן תמר זנדברג - ועדת הסמים
ח”כ אורן חזן בדיון הועדה: “מתנגד להתרת גידול המפ”

עו”ד אתי כהנא, הרשות למלחמה בסמים: “צמח ההמפ הוא לא נושא בעייתי מבחינת סמים והשפעה פסיכואקטיבית, אלא שצריך לבחון את הנושא בקשת רחבה יותר. יש לבחון את הנושא לפי ההשלכות של החלטה להתיר את השימוש בהמפ, כגון הדמיון החזותי לצמח הקנאביס, ההשלכות שיש לזה על ניצול לרעה, קשיי אכיפה ועוד. עלינו למפות את הצרכים הכלכליים שיש כאן. אנו חוששים שהתרת שוק המפ עלול לגרום לניצול ולשימוש בסמים מסוכנים. זה עלול לשמש כעלה תאנה בנושא של נהיגה תחת השפעת סמים. כלומר אם אדם ייתפס נוהג תחת השפעה הוא יכול לטעון שהוא אכל לחם.”

“התרת גידול המפ – מעשה ציוני”

ח”כ דב חנין: “יש המון דברים שמסוכנים לגוף האנושי, ועדיין קיימים בחברה, כולל חומרים שמסרטנים ברמה וודאית. בהחלט אפשר להמשיך לחקור. אם אתם רוצים להעלים את כל החומרים המסוכנים, תתחילו מאלו שמסוכנים באמת.”

ח”כ שרן השכל: “כשעבדתי באוסטרליה היתה לידינו חווה שייצרה את הצמח. מדובר במוצר שיכול להועיל לכלכלה, ולפתח חקלאים בערבה. מדובר ברעיון ציוני. יש הרבה תעשיות שעלולות להיות מנוצלות לפרצות. יש הרתעה וניתן לשלוט בזה ולכן יש לשקול לחיוב לקדם את הנושא.”

המשטרה ומשרד הבריאות נגד

סנ”צ אודי וולף, ראש המעבדה האנליטית במשטרה: “משטרת ישראל מתנגדת לכל שינוי בפקודת הסמים, כולל כל חלק מהקנאביס. כל מי שמייצר או נתפס עם חומר צמחי יכול לטעון שמדובר בהמפ ואז ניאלץ לעשות הרבה יותר בדיקות מעבדה שייקחו זמן רב יותר ויגרמו דווקא לכך שאנשים יישבו במעצר זמן רב יותר עד תוצאות המעבדה.”

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי: “ראינו כאן את מה שאנחנו סובלים ממנו בשנים האחרונות. דעות לכאורה מנומקות ועובדתיות, ידענות נחרצת וכד’, מול מדע, עובדות ונתונים. צמח הקנאביס אכן צמח מופלא ולכאורה אפשר להפיק ממנו תועלת. אנחנו מתנגדים ללגליזציה ופועלים להנגשת הטיפול. כאשר מדברים על קנאביס תעשייתי, על פי הפקודה מדובר גם כן בקנאביס, האסור על פי פקודת הסמים. ב-2001 הוחרג השמן המופק מזרעיו והותר לשימוש. בדיון לא נמצאה סיבה להחריג את ההמפ כולו. ניתן להשביח את אותו צמח המפ כדי שיכיל כמויות THC גדולות יותר ולכן אנו מתנגדים.”

משרד החקלאות יקים פיילוט?

ח”כ איתן ברושי, המחנה הציוני: “לא צריך לקבוע מדיניות על בסיס ‘מה יקרה אם מישהו יעבור על החוק’. אם מישהו יעבור עליו יש רשויות שיאכפו את הנושא. מדובר במוצרים שמיובאים לישראל מחו”ל ואין סיבה לא להפיק אותם כאן בארץ. אם מישהו גנב עיזים מחווה זה לא אומר שצריך לאסור גידול עיזים. אם אנשים נהרגים בתאונות לא אומר שצריך לאסור על נהיגה ברכבים. אני תומך בתכנית וחושב שיש להתיר את הנושא. גם על הקנאביס הרפואי אמרו את זה בהתחלה, והסמכויות של הטיפול הן על מי נותן את הרשיון.”

ח”כ ג’מאל זחאלקה: “אני מומחה לעניין הקנאביס ואני רוצה להגיד שאין זנים שונים של קנאביס. יש זן אחד. במצרים בהתחלה גידלו המפ לתעשייה, בשנה לאחר מכן שוב, ולאחר מכן הפיקו ממנו חשיש. הצמח הזה מפיק כמויות אדירות של חומר פסיכואקטיבי כשהוא בלחץ או במתח. כשמשאירים את הנקבות לבד הצמח מפיק את החומר הפסיכואקטיבי. חקלאי שיקבל רישיון לגדל המפ – אם ישים לחץ על הצמח כדי לייצר THC אז הוא עובר על החוק. המפ וקנאביס זה אותו הצמח, רק שאינו מייצר THC. אם תכניס את הצמח ללחץ הוא ייצר THC. אבל ניתן לפקח על זה ולאסור על יצירת לחץ. במידה והחקלאי לא ידאג לשינוי, הצמח עצמו לא יעשה זאת מעצמו. בשורה התחתונה לדעתי יש להקים פיילוט של גידול המפ במספר בחוות שמורות לאחר מכרז. יבדקו את התנאים ואת הגידולים ויפיקו מסקנות על פי זה.”

בסיכום, ששידורו נקטע בערוץ הכנסת, אמר נציג משרד החקלאות כי על מנת לאפשר קידום של נושא זה יש להוציא את ה’המפ’ מפקודת הסמים המסוכנים וכן כי המדען הראשי של המשרד יערוך בדיקה לתועלת של גידול המפ. משרד הכלכלה יביא נתונים של המסחר העולמי והאופן בו זה ישפיע על ישראל.

נציג משרד החקלאות אמר שבקרוב יפורסם ‘קול קורא’ בנוגע לגידול קנאביס תעשייתי, ושהוא תומך בהקמת חוות מחקר נסיוניות לבדיקת ההיתכנות הכלכלית של הגידול בארץ. בהתאם לתוצאות הניסוי יקימו חלקות שיקימו פיילוט לגידול המפ בישראל.

יו”ר הועדה זנדברג הסכימה עם ההמלצה והוסיפה כי ראוי שהבדיקה של משרד הכלכלה והרשויות תתבצענה במקביל. יו”ר שולחן המגדלים הציע למשרד החקלאות את עזרתו וקשריו הבינלאומיים על מנת לאפשר שימוש במידע שנצבר בעולם בנוגע לגידול המפ והפקת תוצרים ממנו.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר