נס פך הפייסל – סיפור קצר ומשעשע ברוח חג חנוכה.

מאת: ערד לבידן

בחג החנוכה הזה הצגנו לכם את באנג החנוכיה, לביבות הקנאביס ואפילו קליפ ראפ חדש. כדי לחגוג את החזרה לשגרה שמתחילה החל ממחר (ב’) בערב – הנה סיפור קצר ומשעשע ברוח בחג.

הסיפור נכתב בהומור ואין בו כדי לפגוע בסיפור החג המקורי.

פייסל לשמונה ימים

את נס פך השמן כבר כולם מכירים,
אגלה לכם היום סוד, שלא כולם יודעים,

ויהי בימי קדם בבית המקדש,
ויעבוד הכהן הגדול בחריצות של ממש,

ובסוף יום עבודה גם קיצץ לו קנה בושם,
את ריחו הנהדר שאף אל החוטם,

הכניסו למקטרת, דחף והידק,
שאף ושאף עד שכמעט השתנק,

וכל שאר הכהנים, הם עישנו גם איתו,
לא יפרגן הוא בשאכטה, הוד קדושתו?

שלל זבחים ומנחות העלה כל העם,
“כי המאנצ’ גדול הוא, נשביע רעבונם!”

כך בין זבח לזבח, בין עולה לעולה,
גלגלו הם קטנה וחזרו לפעולה,

אך אוי ואבוי, מה נורא הדבר,
השתלטו היוונים על המקום הנהדר,

הטילו גזרות – האומה כבר קורסת,
ובשיא חוצפתם אף כינו עצמם ‘כנסת’!

אסרו על העם כל פולחן ומצוות,
“איכלו לא כשר, חללו שבתות!”
ובין כל הגזרות אחד הגדיל לעשות,
ודרש לסלק כל חתול לתפוצות,

אך הנורא מכולם, ונטול היגיון,
איסור על קנה הבושם – איזה דיכאון!

לא כולם נשארו אדישים למצב,
מדוע רק ליוונים הקנאביס מוקצב?

מתיתיהו זקן השבט חשב והחליט,
“ננהיג פה מרד ענק, את כל העם נגדם נסיט!”

את המרד הוביל המכבי הגיבור,
יהודה, אשר ציווה “כל יווני צורר לקבור”,

היוונים אז גורשו במהירות הבזק,
אך בבית המקדש הם השאירו ברדק,

במנוסה גדולה הצליחו לחמוק,
כשבידיהם כל עשרות ארגזי הירוק,

איך יתמודדו הכהנים עם כל שגרת יומם,
מבלי ג’וינט מפנק ושמן בידם?

למרבה התדהמה, בין הריסות ושברים,
נמצא פך קטן, בו כמה פרורים,

עד הקציר הבא, בוודאי לא יספיק,
“נגלגל לפחות איזה פייסל דקיק”

כה אמר הכהן, וכך פעלו,
ערבבו בקצת טבק, ובנייר גלגלו,

“הוא נראה מפתה, וריחו כה מושלם
איך יספיק לכולנו – ריבונו של עולם?!”

התיישבו הם יחדיו והדליקו האש,
הכהן הגדול אז החל לחשש,

הוא חלק עם כולם, לא היה רכושני,
העבירו את הג’וינט מהאחד לשני,

התחושה נהדרת, איזה חומר מובחר,
“נכבה את הפייסל, נשמור קצת למחר!”

כך עשו למחרת, וגם ביום שאחרי,
כזה פרח נפלא לא עישנו מתשרי,

בער זה הפייסל שמונה יממות,
בהן סיפק לכל דורש – שאיפות נעימות,

אז הגיע יבול עסיסי וחדש,
ונגמר כך היובש בבית המקדש!

התפתחה לה מסורת במרוצת השנים,
לחגוג בחנוכה ולשיר גם שירים,
לכבוד מה החגיגה רק אתם מחליטים,
אם על ניצחוננו במרד על היוונים,

או על קססה קטנה ששרדה שמונה ימים…