הכל בגלל החור: כך החרימו לי במכס שני אגרטלים

איך הופך חור קטן ומסכן כל אגרטל לכלי עישון מסוכן, ומה הקשר בין זה למכס ישראל ובאבא שתום עין אחד? "במכס החליטו שהאגרטלים ההודיים שלי הם אויב הציבור מספר 1," מספר שובל זילביגר, שבסך הכל רצה להביא מזכרת מהודו ונאלץ כעת לשלוח מכתב חריף לרשויות.

איך הופך חור קטן ומסכן כל אגרטל לכלי עישון מסוכן, ומה הקשר בין זה למכס ישראל ובאבא שתום עין אחד? “במכס החליטו שהאגרטלים ההודיים שלי הם אויב הציבור מספר 1,” מספר שובל זילביגר, שבסך הכל רצה להביא מזכרת מהודו ונאלץ כעת לשלוח מכתב חריף לרשויות.

מאת: שובל זילביגר

רשויות ישראל, דבר ראשון ברצוני לחזק את ידיכן ולהודות לכן על קבלת הפנים החמה שסיפקתם לי עם שובי לארצי היפה.

את המילים הטובות אני חייב לסייג ולצרף אליהן תלונה רשמית כנגד אחד מעובדיכם הנחמדים, עובד רשות המכס בנימין דקל, או ליתר דיוק כנגד שולחיו, בגין גניבת שני אגרטלים וחמישה התקני השקייה מתיקי, לאחר שאלה יוצרו למעני בהזמנה אישית מהודי זקן בעל עין אחת המתמחה בפיסול בקרמיקה ובפלסטיק.

אויב הציבור מספר 1

ביום חמישי, ה-15/10/15, עשרים דקות לאחר הגעתי לארץ, נעצרתי לבדיקה “שגרתית” של משטרתנו היקרה (אני לא יודע מה שגרתי בזה שמישהו מפרק לך את התיק ומאשים אותך בייבוא סמים – אבל ניחא).

בבדיקה (מס’ 568470) נטען בפניי כי בכפוף לסעיף 188 של תקנות המכס, מחוייבים הבודקים על פי חוק להחרים את שני האגרטלים ואת חמשת התקני ההשקייה שנמצאו בתיק, אשר לטענתם מיועדים לעישון סמים ומהווים, במיוחד בימים קשים אלו, את אויב הציבור מספר אחת.

אני חייב להודות שאני לא מומחה בתעשיית האגרטלים על כן לא בדיוק הבנתי את הקשר לסמים, או למה שמישהו יעשן אופטלגין, אלגוליזין או איבופן באגרטל, אבל תכלס ראיתי ילדים מעשנים חרא ונערים שותים סירופ שיעול אז מה זה כבר לעשן קפאין או K300 מאגרטל…

הבודקים היו מאוד חביבים, אך כשניסיתי לקבל הסבר איך ניתן לקשר אגרטל חדש, נקי ומבריק לעישון סמים, התשובה הייתה ברורה, תמציתית ומדוייקת כאין כמותה: “החוק היבש”, כמה יבש כבר הוא יכול להיות?

אספר לכם סוד ואתוודה שמטרת הטיול שלי הייתה ייבוא חד פעמי של שני האגרטלים הסופר ייחודיים והמאוד יקרים עליהם אני מדבר. לאחר שנת לימודים לא פשוטה, החלטתי לקנות כרטיס עם תאריך חזרה יחסית פיקטיבי (אותו קיוויתי להקדים), ארגנתי תיק, עליתי למטוס לדלהי, וכך מצאתי את עצמי נוסע בגרסה ההודית של אוטובוס אגד משנות ה-50 עד לקצה תת היבשת.

שובל זילביגר
עד כמה יבש יכול להיות החוק?

הבאבא שתום העין

התמקמתי בעמק נידח בשם פראווטי, העמק יפהפה ומכיל כמה כפרים נידחים “ועיירה מרכזית” בשם קוסול או קאסל, אך אין מה לעשות בו. הגעתי לשם נטו בשביל למצוא את הבאבא שתום העין, באבא הידוע בכל רחבי דרום מזרח אסיה בייצור אגרטלי הפאר שלו. יש הטוענים שהשילוב של עין אחת עם רעידות הפרקינסון אשר החלו אצלו בשנת 2002, יוצרים גימור מיוחד לאגרטליו, גימור אשר הופך אותם לנקיים במיוחד או כפי שהחבר’ה קוראים לזה, “שירד חלק”.

הוא הציע לי להכין לי דוגמא של האגרטל המפורסם שלו – “צ’ילון“, אבל בזכות הראש המערבי המתוחכם שלי, שרכשתי כנראה במערכת החינוך הישראלית, ביקשתי שיוסיף התקן השקייה מיוחד – מן חור שכזה – כדי שאוכל להשקות את הפרחים מהצד (מבינים – בלי להרטיב את הפרח מלמעלה, כדי שהמים יגיעו ישר לגבעולים).

הבאבא, שהיה מופתע מעט מהרעיון, הודיע לי שהייצור יקרה אך הוא יקח זמן – בין שבועיים לשלושה. נאלצתי להעביר ימים על גבי ימים בכפרים שכוחי אל בעמק, שכל מה שיש לעשות בהם זה לשבת במסעדות, להזמין אוכל ולהוציא כסף. הוצאתי עשרות אלפי רופה על גסט האוסים, אוכל, מים, נסיעות וכל זה בשביל האגרטל, אוי האגרטל.

בסופו של דבר, שישה ימים לפני המועד האחרון (והמעט שרירותי יש להזכיר), קיבלתי את ההודעה הנכספת: “האגרטלים מוכנים“, אגרטלים?? ביקשתי רק אחד.

מסתבר שהבאבא כל כך התלהב מהרעיון שהוא החליט להרחיב את העסק. הוא סיפר לי שהוא הולך לפתוח סניף ליד ה-KFC בדלהי ואולי עוד אחד בפאריס או ברומא. הוא כל כך אהב את הרעיון שהוא הבטיח לי אחוזים והכין לי אקסטרה אגרטל כהכרת תודה.

הוחמאתי מאוד מההצעה אך אני כמובן מחוייב, מתוך כבוד ומוסר, להציע אותם למשרד החינוך, אשר נטע בי את כל אלה והטמיע בי את החשיבה היצירתית שיצרו יש מאין את הרעיון. אם משרד החינוך יענה למחווה, הוא טען כי ישמח לפתוח במשא ומתן עם משרד הכלכלה או משרד האוצר לגבי פתיחת פרוייקט חדשני במתחם האירועים שרונה או ליד כפר הנוער ניצנה (הוא הבין שבאזור השרון ירוק ופורח יותר).

שובל זילביגר
עונש הולם – כמו אינוס קטינה או שוד מזוין

אגרטל או כלי עישון סמים?

בסיכומו של דבר, אינני מבין מדוע המכס חומד בשני האגרטלים או בהתקני ההשקייה שלי. מדוע נאלצתי לשלם אלפי שקלים לחינם, להשתעמם למוות בקצה השני של העולם ולהמתין עד אין קץ לפרס שיילקח ממני במערכה האחרונה?

הייתי רוצה הסבר הגיוני ודמוקרטי למפח הנפש ולא “החוק היבש” כפי שנטען בפניי פעם אחר פעם. למי שרוצה טעימה מהחוק היבש, על פי סעיף 10 של פקודת הסמים המסוכנים, דורש עונשו של עד 20 שנות מאסר למחזיק כלי עישון.

נשמע הגיוני והולם (אינוס קטינה ושוד מזויין זה עד 20 שנה). עם זאת אני תוהה כיצד מצליחים עבדיכם הנאמנים לאכוף את אלמנט היובש של אותו חוק שהם כל כך אוהבים – להוכיח שמכשיר כלשהו מיועד לעישון (והם לא הוכיחו הם פשוט החליטו).

אולי כדאי, למען שלום הציבור כמובן, למנוע גם הברחת נייר או קרטון? או אולי אפילו עץ בכללי, בכדי שלא ייצרו בטעות נייר המיועד לעישון… או מגבות, מגבות זה חשוב, כי זה בכלל מסוכן – תחשבו איזה ג’וינט ענק אנשים יכולים להכין ממגבת.

תודה רבה על האכפתיות, על הדאגה לבריאותי ועל כך שהזהרתם אותי מהסכנות הטמונות באגרטלים. מכיוון שכה התרשמתי מדאגתכם הכנה ומצרכי המערכת, החלטתי לוותר על בקשה לפיצוי על עוגמת הנפש או על ארבעים השקלים שאמא שלי נאלצה לשלם בחנייה בשדה התעופה. עם זאת אני מפציר ומבקש, אנא החזירו את אגרטליי האהובים, אנא השיבו אותם לבעליהם המקוריים.

אהה ודרך אגב. שעה בול אחרי אותה בדיקה מדוברת, הגעתי הביתה, פתחתי את הדלת, לקחתי בקבוק ספרייט, תקעתי בו התקן השקייה צידי שקניתי במכולת – ואפילו דחפתי בו איזה פרח. כי מה היא המציאות הקיימת לעומת שיגעון של 120 איש, או בשמו השני – החוק.

ראו עוד:
אני לא חייל טוב כשאני מעשן מריחואנה – משה שפירא
וידויו של סוחר מריחואנה: 15 טיפים לשמירה על הבטחון
כך שללו לי את רשיון הנהיגה בגלל מריחואנה שלא עישנתי

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר