מדריך: גידול בשיטת “מסך של ירוק” (SCROG)

רק רשת: כל מה שצריך לדעת על SCROG, טכניקת הגידול הוותיקה והיעילה שתשפר משמעותית את תפוקת היבול בגינה שלנו.

אחת משיטות הגידול הנפוצות ביותר בקרב מגדלי הקנאביס מכונה “SCROG” – אותיות אלו הן ראשי תיבות למונח “Screen Of Green” (או בעברית פשוטה: “מסך של ירוק”), וכפי שניתן להסיק מהשם המסגיר, הטכניקה הזו מבוססת על שימוש ברשת לצורך פריסה מאוזנת של הגזע והענפים, על מנת ליצור שכבה אחידה ומדויקת של צמרת אשר מנצלת את כל שטח הפנים עד תום. הפריסה היעילה הזו מבטיחה מקסימום חשיפה לאור ויבול אופטימלי.

השימוש בחפצים חיצוניים למטרות ניתוב כיוון הצמיחה ומתן תמיכה פיזית בענפים המניבים פרחים ופירות הוא ממש לא המצאה חדשה בעולם החקלאות, אולם נראה כי במרוצת השנים הצליחו מגדלי הקנאביס לפתח אסכולה שלמה המתרכזת בשיפור של הטכניקה הנפלאה הזו עבור גידולי פנים בחללים קטנים יחסית – כך שגם מי שיש ברשותו שטח גידול מצומצם של פחות ממטר רבוע עדיין יכול להעזר בה.

ראו עוד: גידול במארז מחשב

שימו לב: לעתים רבות אנשים נוטים להתבלבל בין שיטת ה- SOG (“ים של ירוק”) לבין ה-SCROG (“מסך של ירוק”). אמנם ישנו דמיון מסוים בין צמד השיטות (בעיקר בשם ובמטרה כללית) אך הן שונות בתכלית באופן הביצוע שלהן, כמו גם בציוד ובמספר הצמחים הנדרשים לצורך יישום כל אחת מהשיטות – להלן מדריך לגידול בשיטת SCROG.

צמרת אחידה - SCROG
צמרת אחידה – SCROG

יתרונות הגידול בשיטת SCROG

ניצול שטח הפנים – הרשת מאפשרת את פרישת הענפים באופן שווה ומדוד כך שכמעט ולא יהיו חללים ריקים בשכבת הצמחייה העליונה. בעזרת תמרון נכון של הגבעול והענפים על הרשת במהלך הגידול, ניתן להגיע לתוצאות היעילות ביותר מבחינת ניצול שטח הפנים, וזהו כאמור פרמטר משמעותי ביותר כשמתעסקים בגידול פנים.

צמרת אחידה ושליטה בגובה – אחת הבעיות הנפוצות בגידול קנאביס בחלל סגור היא השמירה על צמרת אחידה והשליטה על גובה הצמיחה: על אף השאיפה המובנת של המגדלים לחזות בצמיחה פראית שתמלא את חדר הגידול, חשוב לזכור כי יש צורך מהותי בשמירה על מרחק מספק ממקור האור, במיוחד אם מדובר בנורות פריקה בלחץ גבוה שמסוגלות תוך כמה שעות לשרוף את קודקוד הענף. התקנה של רשת בחדר הגידול תאפשר בקרה מדויקת על המרחק בין הצמרת למנורה לכל אורך התהליך.

מקסימום חשיפה לאור – מכיוון שהרשת בנויה מטבעה מכמות גדולה של משבצות קטנות, ניתן להכניס (כמעט) כל גבעול עם ניצן מבצבץ באזור פסגת הצמח לתוך “משבצת VIP” מתוחמת שתבטיח לו את חשיפת האור האופטימלית ביותר.

תמיכה בענפים – נקודת חיובית נוספת בשימוש ברשת תהיה התמיכה הפיזית שהרשת מקנה לענפים. התמיכה הזו תהיה חיונית בעיקר במהלך שלב הפריחה כאשר על אותם הענפים תתפתח תפרחת מסיבית תוך שבועות ספורים.

חסרונות הגידול בשיטת SCROG

זמן צמיחה ארוך – בניגוד לשיטת ה-SOG (“ים של ירוק”) אשר מתבססת על הפרחה מהירה של כמות גדולה של צמחים קטנים בכדי לצמצם את התקופה הוגטטיבית (“תקופת הצמיחה”) של הקנאביס, בשיטת ה-SCROG יש צורך מהותי בלפחות 4-6 שבועות צמיחה בכדי להצליח לפרוס את הענפים על הרשת כראוי ולנצל את הטכניקה הזו באופן היעיל ביותר. כמובן שגם כאן יש את הפרמטר של כמות הצמחים (ל-2 צמחים ייקח יותר זמן לכסות שטח פנים של מטר רבוע לעומת 4 צמחים).

בעיית ניידות – במהלך השבועות הראשונים לגידול, בטרם הגיעו הצמחים אל הרשת עדיין ניתן בדרך כלל להוציא ולהכניס אותם כרגיל לצורך תחזוקה וטיפול, אולם מרגע שהענפים כבר החלו לעבור דרך המשבצות הצמחים למעשה כרוכים לרשת, כך שקשה מאוד לנייד אותם – אמנם עדיין ניתן לטפל בהם, אך ישנן פורצדורות מסוימות (כגון ריסוס נגד מזיקים או שטיפה למשל) אשר ידרשו מעט תחכום וכושר המצאה.

חובה להשתמש בייחורים או זרעים נקביים – היום רוב מגדלי הקנאביס הביתיים משתמשים בזרעים נקביים או בייחורים מצמח אם, כך שהנספח הזה מעט פחות רלוונטי עבורם, אולם עדיין ישנם לא מעט מגדלים וותיקים הנאמנים לתהליך של גידול זרעים רגילים והשמדת הזכרים המתגלים בפריחה – זוהי התנהלות מעט בעייתית עם שיטת ה-SCROG: אין דבר מתסכל יותר מלגלות רק באמצע הפריחה שחלק ניכר מהרשת מכוסה בעצם בצמח זכר.

הציוד הנדרש

כל הציוד הבסיסי הנדרש לגידול פנים – קרי מנורה מתאימה, אמצעי אוורור, מצעי גידול, אמצעי בקרה וכו’.

צמח קנאביס – לרוב מגדלים בשיטה זו נוהגים להכניס בין 2 ל-4 צמחים במטר רבוע, אולם בהחלט ניתן לבצע זאת גם עם 6 צמחים ויותר למטר רבוע. כל עוד תנאי הגידול ואופי הטיפול אינם נפגמים, הוספת צמחים תקצר את הזמן הוגגטיבי והמעבר לתקופת הפריחה.

רשת – הרשת היא למעשה הציוד החיצוני היחיד (כמעט) הנדרש לצורך ביצוע טכניקת הגידול הזו. בחנויות הגינון וההידרופוניקה ניתן להשיג רשתות ייעודיות לעיצוב חופת הצמחייה במחירים סבירים לרוב, אך כמובן שאפשר להשתמש גם ברשתות תעשיתיות שונות או לחילופין להרכיב את הרשת בעצמנו ולחסוך כמה גרושים. את רוב החומרים ניתן למצוא בחנויות העוסקות בתחום הבנייה, טיפול בחיות משק או הרחקת יונים.

סוגים נפוצים של רשתות עבור SCROG:

רשת ניילון – נוחה לשימוש ולתמרון צורת הרשת על פי הצורך.

מתאימה לשימוש: רשת פלסטיק ירוקה
מתאימה לשימוש: רשת פלסטיק ירוקה
רשת פלסטיק – לרוב מגיעות בפורמט קשיח. יש להקפיד שמדובר בפלסטיק איכותי בכדי לסכל אופציה של שבירה במהלך הגידול.

רשת לולים – עוד רשת זולה וזמינה הנמצאת בשימוש נרחב. חסרונותיה באים לידי ביטוי בכך שהיא מעט פחות נוחה לעבודה, בעלת פוטנציאל להופעת חלודה ובמקרים מסוימים עלולה לחתוך או לפגוע בצמח. ניתן למנוע את את החלודה והפגיעה בצמח באמצעות שימוש ברשת לול המצופה ב-PVC.

חוט דיג – אמנם זהו חומר חזק ויחסית גם די נגיש וזמין, אך מגדלים רבים מתלוננים על כך שחוט הדיג הוא דק מידי ובנוסף הוא נוטה לחתוך את הצמח.

מיתר – מתאים בעיקר להרכבת רשת בחללים קטנים. לרוב חומר איכותי וזמין.

רשת מתכת – ניתן לרכוש רשתות מתכת מוכנות או לקנות את החומר בלבד ולהרכיב את הרשת בבית. מומלץ לדאוג לכך המתכת תהיה מצופה למניעת חלודה.

חוט פשוט – אופציה נוספת היא הרכבת רשת מחוטים העשויים מסיבים שונים כגון: כותנה, יוטה, סיסל (אגבה), קוקוס וכמובן גם ‘המפ’.

בגדול ניתן לאלתר רשת מכמעט כל חומר עם התכונות הנכונות, גודל החורים המומלץ ברשת נע בין 5 ל-15 סנטימטר רבוע.

אמצעי קיבוע – בכדי להתקין את הרשת בגובה המבוקש יש צורך לקבע אותה לדפנות חלל הגידול: ניתן לעשות זאת באמצעות מתקן עם רגליים, מסגרת עץ או מסמרים פשוטים (בהתאם לסוג הרשת ונוחות המגדל).

המיקום המומלץ של גובה הרשת נע בין 25 ל-50 ס”מ (מבסיס הצמח).

אופן הביצוע

הרעיון המרכזי של שיטת גידול זו היא להגיע לשלב הפריחה כאשר רובה המוחלט של הרשת (75% – 85%) מכוסה בצמחייה. בכדי להגיע למצב הזה יש להקפיד על פריסה נכונה של הענפים על הרשת במהלך תקופת הצמיחה.

כך נראה גידול SCROG במספר שלבים כלליים:

1. הרשת מותקנת בגובה הרצוי מעל הצמחים:

שלב ראשון - סקרוג

2. הענפים מתפתחים ומגיעים לאזור הרשת:

שלב שני - סקרוג

3. הענפים עוברים במספר ס”מ את גובה הרשת:

שלב 3 - סקרוג

4. כעת יש לבצע את “הקסם של ה-SCROG” – לוקחים כל ענף שהספיק לצמוח מעל הרשת ומעבירים אותו בעדינות אל עבר החור הסמוך בהתאם לכיוון הצמיחה הרצוי ולשטח הפנים אותו המגדל מבקש לכסות:

שלב 4 - סקרוג

איור אילוסטרציה של הפעולה:

כיפוץ הצמחים מתחת לרשת

5. ממשיכים עם ביצוע “שלב 4” עד לכיסוי השטח המבוקש:

שלב 5 - סקרוג

6. לאחר מכן עוברים לשלב הפריחה ומביטים כיצד הענפים הופכים להיות גדושים בתפרחת:

"כולם יודעים שחיפה ירוקה" - גידול White Widow איכותי

שימו לב:

  • במהלך פריסת הצמחייה על הרשת רצוי לזהות את הענפים הארוכים והמרכזיים ולנתב אותם לכיוון המסגרת החיצונית, זאת על מנת לאפשר לענפים הפחות מפותחים לקבל את מרב התאורה מבלי הסתרות מיותרות, בנוסף למניעת האופציה שהענפים הגבוהים ישרפו ויפגעו כתוצאה מקירבה לנורת הגידול.
  • מעבר לשלב הפריחה כאשר הרשת מלאה ב-100% עלול להוביל לצמיחה סבוכה מידי ופחות בריאה ויעילה.
  • שילוב טכניקות גידול נוספות

    על מנת למקסם את קצב כיסוי הרשת על ידי הצמח ולייעל את תפוקת היבול ששיטת ה-SCROG מביאה עימה, מגדלים רבים נוהגים להקפיד ולשלב איתה גם טכניקות גידול נוספות, במיוחד במחצית הראשונה של מחזור הגידול:

    קיטוםחיתוך הצמח במהלך השבועות הראשונים לחייו (לרוב מבוצע לאחר הסתעפות שלישית או רביעית של ענפים) יביא לפיצול לשניים של הצמיחה המרכזית ולעידוד הצמיחה הרוחבית, מה שיכול לתרום לכיסוי שטח זריז ואפקטיבי יותר.

    גיזום / “לוליפופ” – אחת הפעולות החשובות ביותר במהלך ביצוע שיטת ה-SCROG תהיה ההסרה של כל הצמחייה בשליש התחתון של הצמח בכדי לאפשר לו להשקיע במאמצים בפיתוח האזורים הגבוהים יותר. הצורה הסופית המתקבלת מביצוע נכון של טכניקה זו מזכירה סוכריה על מקל ומכאן שמה (“Lollipop”).

    הסרת הענפים הזו מתבצעת בתקופת הצמיחה, אך כאשר מגיעים לשלב הפריחה ישנם מגדלים רבים הנוהגים להקפיד להוריד לחלוטין את כל הצמחייה מתחת לרשת, מאחר והאור כמעט ולא יגיע לחלקים הללו של הצמח.

    מבט מלמטה - שימו לב לפריסת הענפים
    מבט מלמטה – שימו לב לפריסת הענפים

    קשירות – שילוב של שיטת הקשירות עם ה-SCROG היא פחות רלוונטית עבור מגדלים שמתכוונים להעביר את כל מחזור הגידול של הצמח (צמיחה ופריחה) באותו החלל, זאת מכיוון שהרשת עושה את עבודת הפריסה בצורה מספקת ביותר, אולם מגדלים שמתקן הגידול שלהם כולל חדר צמיחה וחדר פריחה נפרדים יכולים להשתמש בטכניקת הקשירות בכדי לשמור על צמרת אחידה בטרם המעבר לחדר הפריחה שבו כבר תהיה מותקנת הרשת המדוברת.

    יש לציין כי במקרה הנ”ל (של שני חללי גידול נפרדים והחלת השימוש ברשת רק מתקופת הפריחה) אנו “מאבדים” כאמור חלק ניכר מהתרומה הייחודית של הרשת לפריסת הענפים בצמרת, אולם אנו בכל זאת מרוויחים כלי מעולה לתמרון החלק העליון של הצמח ותיחום מבוקר של ה”קולות“, כמו גם תמיכה פיסית משמעותית לענפים שתאפשר להם להעמיס על עצמם שפע של תפרחת בשרנית.

    זנים מומלצים ל-SCROG

    פרמטר נוסף חשוב ביותר להצלחת ה-SCROG היא בחירה של זני קנאביס אשר יגיבו היטב לטכניקת הגידול הזו. התכונות המרכזיות אותן אנו מחפשים יהיו צמיחה רוחבית מסועפת וענפים גמישים ונוחים לתמרון שלא נשברים בקלות. זנים בעלי נטיה לפיתוח “קולה” אחת מרכזית יעבדו באופן פחות מוצלח בשיטת ה-SCROG מכיוון שפריסת הענפים לא תהיה יעילה מספיק וההתנגדות (של הענף המרכזי) לרשת תהיה חזקה מידי.

    זני הקנאביס שיענו על הגדרת התכונות הללו יהיו לרוב זנים של סאטיבה טהורה, אך מכיוון שמגדלים רבים אינם מעוניינים לבצע תקופת פריחה ארוכה ומלאה של סאטיבה אשר עלולה לקחת בין 10 ל-12 שבועות (ולעתים אף יותר), כמו גם העובדה שאחוז הסאטיבות הטהורות המוצע בשוק זרעי הקנאביס העולמי הוא נמוך למדי – הביאה לידי כך שרוב הזנים המצויים בשימוש נפוץ בשיטת ה-SCROG יהיה זני קנאביס היברידים.

    מבין הזנים ההיברדים הנמצאים בשימוש הנפוץ ביותר על טכניקת ה-SCROG ניתן למצוא את הזנים: Satori, AK47, super lemon haze, ו-C99.

    סקרוג בשיפוע

    בדיוק כמו כל טכניקת גידול שאומצה על ידי קהילת מגדלי הקנאביס, גם עם שיטת ה-SCROG יש פיתוחים ורפורמה תמידית המגיעים ממגדלים המבקשים לשדרג ולו במעט את הטכניקה הנוכחית.

    אחד מהרעיונות המעניינים שפותחו לשיפור שיטת ה-“מסך של ירוק” היה ביצוע קימור בצידי הרשת כך שיווצר שיפוע, מה שיאפשר פריסת שטח פנים רחבה יותר וכתוצאה מכך תפוקת יבול גדולה יותר.

    תרשים של הרעיון:

    תרשים גידול חצי ורטיקלי - סקרוג

    כך זה נראה בתחילת הדרך:

    סקרוג חצי ורטיקלי - תחילת הדרך

    כך זה נראה לאחר כניסה למשטר אור של פריחה:

    סקרוג חצי ורטיקלי לאחר פריחה

    גירסה עם שיפוע עמוק יותר:

    סקרוג חצי ורטיקלי -שיפוע עמוק

    כמובן שגם מכאן אפשר לקחת את זה הלאה לגידול ורטיקלי מלא כאשר הנורה ממוקמות באמצע:

    סקרוג ורטיקלי

    כך זה נראה לאחר הפריחה ב-“גידול מיקרו” מצומצם אך יעיל מאוד:

    סקרוג ורטיקלי - פריחה

    ראוי לציין כי שיטות ה-SCROG המתוחכמות יותר אינן מומלצות עבור מגדלים מתחילים או עבור מגדלים שמעולם לא התנסו בעבר בשימוש ברשת במהלך גידול קנאביס – להם עדיף להתחיל מהמתכונת הפשוטה יותר, מאחר וגם בה יש הרבה מקום להתמקצעות עד להגעה לתוצאות מרשימות.

    ראו גם:
    רכישת זרעי קנאביס ב-4 צעדים פשוטים
    הקראק של הגראס: מבשלים BHO באמסטרדם
    5 סיבות טובות לגדל קנאביס אוטומטי
    הרמפרודיט: הכל על קנאביס דו מיני

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר