האירוע הגדול של הקיץ: דמיאן מארלי בישראל
בעוד כשבועיים תזכה סצינת הרגאיי הישראלית לביקור ראשון של אחד מאמני הרגאיי המפורסמים בעולם והבן הצעיר ביותר למשפחת מארלי, דמיאן “ג’וינור גונג”. קצת על האיש, העשייה והמורשת – לקראת ההופעה הגדולה שתערך בסוף החודש. כרטיסים במחיר מוזל לקוראי מגזין קנאביס
סמנו ביומנים: ב-24 לחודש (יוני), יופיע דמיאן מארלי לראשונה בישראל, באמפי לייב פארק שבראשון לציון. ההופעה, שצפויה להיות פסטיבל הרגאיי הגדול ביותר שנראה כאן בזמן האחרון, הופקה בארץ על ידי קבוצת ‘זאפה’ ונועדה להיות חלק מקמפיין “הפצת הבשורה” של האמן ברחבי העולם. הבשורה, אם תהיתם, סובבת סביב אהבה, שלום וחופש, כנהוג בתנועת הראסטפארי אליה משתייך דמיאן בן ה-36.
לחצו כאן לרכישת כרטיסים במחיר מיוחד לקוראי מגזין קנאביס
שורשיו של דמיאן הם סיפור בפני עצמו. אביו ואגדת הרגאיי הנצחית, בוב מארלי, הביא שינוי מהותי לעולם המוזיקה, וגם 12 אחים ממספר נשים שונות. דמיאן, אשר נולד ב-21 ביולי 1978 בקינגסטון שבג’מייקה, הוא בן הזקונים למשפחת המלוכה, והבן היחיד מהאם סינדי ברייקספיר, שהייתה מיס עולם לשנת 1976. את אביו, שנפטר בגיל 36 בהיותו ילד בן שלוש, לא זכה דמיאן להכיר יותר מדי והוא גדל עם אחיו הגדולים ועם מורשת הרגאיי.
“הבן של…”
כבר מגיל 13 החל מארלי הצעיר להופיע על כל במה שהסכימה לקבל אותו, והחל לפתח קריירה מוזיקלית מבטיחה. בשונה מרוב אחיו, דמיאן אינו שר בסגנון רגאיי קלאסי, אלא בסגנון הג’מייקני לראפ, המכונה “די.ג’יי”. את האלבום הראשון שלו, “מיסטר מארלי”, הוא הספיק להוציא כבר בשנת 1996, בהיותו בן 18 בלבד. האלבום זכה לביקורות מגוונות בעולם המוזיקה, אך בסך הכל ברור היה שדרכו של הבן הצעיר בשושלת רק מתחילה.
לאחר ההתלהבות החלקית מהאלבום הראשון, הוציא דמיאן בשנת 2001 את אלבומו השני “Halfway tree”, אשר גרף שבחים מכלל המבקרים ואף זכה בשנה שלאחר מכן בטקס פרסי הגראמי בקטגורית אלבומי הרגאיי. שם האלבום נגזר משם הרחוב המפריד בין הדאון טאון (החלק העני יותר) לבין האפ טאון (החלק העשיר יותר) של קינגסטון בירת ג’מייקה ונבע מכך שאימו של מארלי הגיעה מהאזור העשיר ואילו אביו מהחלק העני. האלבום כולו מופק מתוך נקודת המבט של דמיאן, המהווה את “החוליה המקשרת” בין שני העולמות הכל כך שונים.
במהלך העבודה על אלבומו השלישי (והמוצלח ביותר עד כה, לפחות מבחינת המספרים) “Welcome to jamrock”, צבר דמיאן הקלטות רבות שערך עם אמנים שונים, ביניהם להקת היפ-הופ הסטלנים “Cypress Hill“, איתה הקליט דמיאן את השיר “אוטובוס הגאנג’ה”, וכן הרחיב את מגוון היצירה שלו לסגנונות כמו דאנסהול וראפ.
האלבום, ששבר את המצעדים בארה”ב ובבריטניה, התפרסם בעולם כולו והצטרף במהרה לקודמו ברשימה כשגרף בשנה לאחר מכן את פרס הגראמי לשנת 2006 בקטגוריית “אלבום הרגאיי הטוב ביותר”. למעשה, גראמי אחד כבר לא היה מספיק לדמיאן והוא קטף אחד נוסף בקטגוריית “ההופעה האלטרנטיבית של השנה” על הביצוע לשיר הנושא של האלבום “Welcome to Jamrock”.
דמיאן וחברים
שיתוף הפעולה של דמיאן עם הראפר האמריקאי נאס, שהתחיל בהקלטות לקראת האלבום, התבסס רשמית כאשר השניים החלו לעבוד על אלבום משותף בשנת 2008. האלבום החדש (והרביעי על הקיר של דמיאן) “Distant Relatives”, שנושאו המרכזי הוא אפריקה והקשר בינה לבין ארה”ב, קרם עור וגידים במהרה ויצא לאור פחות משנתיים לאחר מכן, ב-18 במאי 2010. חלקים רבים מהאלבום הוקלטו ביבשת השחורה והוא מכיל דגימות רבות של מיטב אמני הרגאיי אשר השתתפו בפרויקט מתוך ניסיון להוציא לעולם מסר של שלום. קודם לשחרור האלבום המלא, שוחרר הסינגל הראשון ממנו “As We Enter”.
מבחינה מסחרית, הצליח האלבום הרביעי פחות מקודמו בהגיעו למקום החמישי בלבד ברשימת המצעדים האמריקאים עם סך מכירות כללי של 57 אלף עותקים בשבוע הראשון, ולמקום העשירי ברשימת עשרת הטובים ביותר של הראפר נאס.
האלבום החדש שבר אמנם את שרשרת פרסי הגראמי כאשר מועמדותו כלל לא עלתה בטקס, אך עם זאת, הוא קיבל ציון של 4 כוכבים אצל מרבית המבקרים וכן תרם לגיוון מוזיקלי נוסף עבור דמיאן, שציין כבר אז בפני כתב המגזין פופמאטרס כי “כל אלבום הוא חוויה של יצירה, ומכאן אנחנו רצים קדימה”.
ואכן רצים. שנה לאחר מכן הצטרף דמיאן להרכב סופר-גרופ בשם “סופר האבי“, שקיומו נשמר בסוד החל משנת 2009 ובו חברים סולן הרולינג סטונס, מיק ג’אגר, כוכב להקת יוריתמיקס ג’וס סטון, דייב סטיוארט ואמנים נוספים. הצטרפותו של דמיאן להרכב הפיחה רוח חיים חדשה בעשייה, וכבר בספטמבר של אותה השנה הוציא ההרכב לאור את אלבומו הראשון (אשר הסגנון המוזיקלי העיקר בו הוא רגאיי) שנקרא על שם הלהקה.
אחרי שלושה פרסים נוצצים בארון וסופרגרופ אחד החליט הבן הצעיר לבית מארלי להמשיך את הריצה המוזיקלית המטורפת שלו ונכנס אפילו לעולם המוזיקה האלקטרונית והדאבסטפ. ביחד עם אמן הדאבסטפ Skrillix, הקליט דמיאן בשנת 2012 את המיני-אלבום “Make It Bun Dem” אשר כולל את הסינגל הרשמי שזכה להיחרט בפס הקול של משחק המחשב המפורסם “Far Cry 3” (בתוך משימה סטייל מארלי יש לציין), ושישה רמיקסים נוספים.
המיני-אלבום השונה כמעט לחלוטין מחומריו האחרים של דמיאן לא מופיע ברשימת האלבומים בדיסקוגרפיה הרשמית, ורק הסינגל המרכזי ממנו, אשר גרף את המקום הראשון במצעד בילבורד האמריקאי בקטגוריית “סינגל הרגאיי הטוב ביותר” לשנת 2012, זכה להיכנס לרשימה.
סיבוב הופעות בינלאומי
בהמשך דרכו, עבד דמיאן על הפקת סינגלים ביחד עם אמנים שונים כמו רוסקו (“Can’t Keep Me Down” שיצא בשנת 2012) ושון פול (“ריוט” שיצא בשנת 2013), הוציא לאור אלבום לייב באורך 17 שירים מהופעתו בבאנארו שביפן והמשיך לצבור דגימות מוזיקה מסוגים שונים לצורך הפקת אלבומו החמישי ביחד עם אחיו לבית מארלי ג’וליאן וסטפן, תחת המותג “Ghetto Youths Intl” אשר שמו נגזר מ”הגטו” השחור בו גדלו בג’מייקה.
חלקו הראשון של האלבום אשר צפוי היה לצאת ב-2012 שוחרר רק ב-19 בפברואר 2013 והופץ על ידי חברת אפל באמצעות ה-Itunes, תחת השם “סט אפ שופ“. דמיאן בעצמו מנגן בכל 14 השירים באלבום, ואחראי על הכתיבה וההפקה המלאה של ארבעה מתוכם. על הדרך הוא גם הספיק להוסיף לעצמו את הכינוי “גורילה ג’ונג”.
תוך כדי העבודה על חלקו השני של האלבום יוצא דמיאן לסיבוב הופעות בכל אירופה, אשר ילווה בסיבוב הופעות נוסף בארה”ב. לפני כן יספיק דמיאן לקפוץ לביקור קצר בישראל ולנסות ליצור רושם ראשוני מפוצץ, או לפחות להעביר קצת מילים על שלום ואהבה.
“אגיע דווקא מהסיבות שלא רוצים שאגיע”
לקראת ההופעה שתיערך ב-24 לחודש, נערך ראיון עם דמיאן באתר Mako, שם נשאל מדוע הוא מגיע לישראל רק עכשיו, לאחר שאחיו הגדולים כבר הופיעו כאן בעבר. תשובתו של מארלי הצעיר: “מדובר בעניינים לוגיסטיים בעיקר, יש לנו סיבוב הופעות באירופה שמתחיל ביוני והסתדר שנגיע לישראל לפני. אני לא כל כך אוהב לעזוב את המשפחה שלי להרבה זמן, אז חיכיתי שיהיו לי הופעות בצד הזה של העולם כדי להגיע להופעה בישראל”.
בנוסף, עקב החרם הנערך על ישראל בחלקים רבים של עולם המוזיקה הבין לאומי, את ההופעה של דמיאן בישראל לא תוכלו למצוא בלוח ההופעות הרשמי שלו, אך דמיאן מתחייב כי “דווקא הסיבות בגינן רוצים שלא אגיע להופיע בישראל, הן בדיוק הסיבות בגינן אגיע להופיע בכל מחיר”.
לגבי המצב הבטחוני בארץ, דמיאן אינו נרתע וציין כי “אם יהיו עניינים בזמן שאני שם, אני אתפלל. אני אתפלל ואשמור במחשבתי ובליבי תקווה שלא יהיו בעיות”. ולגבי מסר אחרון לקהל בישראל שמחכה בנשימה עצורה? ניחשתם נכון, “One Love”.
לחצו כאן לרכישת כרטיסים במחיר מיוחד לקוראי מגזין קנאביס
ראו עוד:
מארלי טבעי: חברת קנאביס חדשה של בוב מארלי
ראסטות הטבק של בוב מארלי
