כך פוגעת המלחמה בסמים דווקא בעניי העולם
בניסיון למנוע מהאזרחים להתמסטל, פוגעות מדינות המערב דווקא בעניי העולם – דו”ח חדש של ארגון הומניטרי בריטי מותח ביקורת חריפה כנגד התנהלות העולם המערבי בכל מה שקשור למלחמה העולמית בחומרים משני תודעה.
מדינות עשירות בעולם המערבי נוטות באופן קבוע לערער את השלטון המרכזי, ולפגוע בהתפתחות המערכת הסוציאלית והכלכלית במדינות עניות הידועות כיצרניות של סמים שונים, כל זאת באמצעות הפעלת לחץ תמידי להמשיך ולאכוף את מדיניות המלחמה בסמים תוך כדי ניצול של עובדי אדמה חסרי כל ובזבוז של מיליוני דולרים בכל שנה על תכנית כושלת של השמדת תבואה ואיסור גורף על “חומרים אסורים” – אלו הן רק חלק מהמסקנות שפורסמו בדו”ח חדש של ה-HPA, ארגון הומניטרי בריטי (“the British advocacy group Health Poverty Action”).
בדו”ח שכותרתו “קורבנות המלחמה: כיצד המלחמה בסמים פוגעת בעניי העולם”, ה-HPA מדווחים על האופן שבו מדינות המערב “מייצאות” את רוב הנזקים הקשורים למלחמה בסמים – אלימות, שחיתות ופגיעה סביבתית – היישר לאוכלוסיות העניות בעולם ולמדינות החלשות ביותר. למעשה, אחת הטענות העולות מן הדו”ח הוא שהניסיון להכריח את המדינות הלא יציבות הללו להשקיע משאבים אדירים בכדי למנוע מהמערב להתמסטל, המערב רק מחליש אותן והופך אותן לעניות עוד יותר.
בין אם זה מקרי אלימות קשים מצידן של כנופיות הסמים במקסיקו ובאמריקה הלטינית, חוסר היכולת למצוא תחליף הולם לגידולי הקוקה ברכס הרי האנדים, או מערכת הבריאות השחוקה במדינות מערב אפריקה אשר אמורות במקביל גם להילחם כנגד תנועת הסמים הטראנס-אטלנטית הערה המצויה אצלם על בסיס קבוע – סדר העדיפויות המוטעה שהמדינות הללו נאלצות לבחור בו בעקבות הלחץ מהמערב, גורם להשלכות קשות הפוגעות באוכלוסייה המקומית.
הנה חמש דרכים בהן על פי הדו”ח פוגעת מדיניות הסמים הגלובלית במדינות העולם השלישי:
- ערעור השלטון המרכזי – שחיתות וקונפליקטים הנובעים ממדיניות הסמים הנוכחית גורמים לחתירה תחת השלטון המרכזי ופוגעות ביכולת של הממשלה לספק שירותים בסיסיים נאותים לאוכלוסייה המקומית. המדינות הללו מתקשות לתפקד מכיוון שהן עסוקות בלהפסיד במלחמה נגד הקרטלים (ראו: ארה”ב עשתה עסקים עם קרטל הסמים של מקסיקו).
- איבוד משאבים – העלות הגלובלית של אכיפת מדיניות הסמים הנוכחית שווה לפחות 100 מיליארד דולר אמריקאי בכל שנה. כשמוסיפים לכך את ההתמודדות עם האלימות, ההרס והסוגיות הבריאותיות הנגרמות למדינות המקור כתוצאה מהמלחמה בסמים, מבינים כי אותן מדינות עולם שלישי נאלצות להשקיע משאבים רבים שאין להן, בטיפול בבעיות הללו (ראו: כמה שווה לגליזציה בכל אחת ממדינות ארה”ב?).
- כלכלה לא יציבה – על ידי כך שהמערב כופה על מדינות העולם השלישי לאכוף בצורה עיוורת את מדיניות המלחמה בסמים, הוא למעשה גורם רק לעוד חוסר יציבות באזור ועל ידי כך נפגעת גם הצמיחה הכלכלית במקום (ראו: זוכי פרס נובל לכלכלה: “המלחמה בסמים נכשלה”).
- חוסר שוויון – המלחמה בסמים פוגעת בצורה חסרת פרופורציות בשכבות החלשות באוכלוסייה, הנדחקות עוד יותר לשוליים החברתיים, מה שמעיב על המאמץ לצדק חברתי וכלכלי (ראו: האופי הגזעני של המלחמה בסמים).
- בריאות לקויה – למרות העובדה שהמלחמה בסמים הוכרזה בין היתר באמתלה של “דאגה לבריאות הציבור”, ברור לכל כי מדיניות הסמים הנוכחית רק החריפה בעיות בריאותיות כגון מחלות HIV או צהבת בקרב המדינות המתפתחות (ראו: מגפת האיידס לא תיעלם עד שלא תופסק המלחמה בסמים).
אמנם זה נכון שהניסיון לסיים את המלחמה העולמית בסמים הוא פרויקט גדול ומתמשך, אבל אין ספק כי הקצב בו מתרחש השינוי רק הולך וגובר. העצרת המרכזית הקרובה של האו”ם אשר אמורה לדון במדיניות הסמים הגלובלית צפויה להיערך בתחילת השנה הבאה (2016). הטיעונים של המצדדים בהמשך המלחמה הזו כבר מתפוררים מעצמם, כך שיש סיכוי אמיתי שבמהלך השנים הקרובות נהיה עדים להתפתחות של גישה חדשה ופחות מזיקה להתמודדות עם המסחר והשימוש העולמי בחומרים משני תודעה.
לקריאת הדו”ח המלא:
ראו גם:
דו”ח בינלאומי חדש: מנהיגי העולם קוראים ללגליזציה
דו”ח הסמים השנתי: איפה מעשנים הכי הרבה מריחואנה?
דו”ח בינלאומי: בכל 10 שניות מת אדם מאלכוהול
דו”ח הסמים השנתי של ה-DEA מוכיח: המלחמה בסמים לא עובדת
