< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / דעות / טריפ רע / צ'רלס בוקובסקי

טריפ רע / צ'רלס בוקובסקי

מה גורם לטריפ רע? האם זה האל.אס.די או שמא מדובר בתבניות החברתיות ובקבעונות שמלווים אותנו מילדותינו, שהופכים את הטריפ למסוכן? "טריפ רע? כל המדינה הזאת, כל העולם הזה בטריפ רע, חבר. אבל מה, הם יעצרו אותך כי בלעת קרטון," כתב צ'רלס בוקובסקי במסה שפירסם בשנת 1967

מאת: צ'רלס בוקובסקי. תירגם: בן שמואלי

תהיתם פעם למה האל.אס.די והטלוויזיה הצבעונית שטפו את השוק בערך באותו הזמן? הרי הנה באה כל אוננות הצבע הזאת, ומה אנחנו עושים בתגובה? מוציאים אחת מחוץ לחוק, ודופקים לשניה את הצורה. הטלוויזיה, מן הסתם, חסרת תועלת בשליטתה הנוכחית; אין על כך ויכוח. גם קראתי איפשהו שבפשיטה על מעבדת סמים, אחד השוטרים חטף לפרצוף מיכל אסיד מאחד היצרנים, לכאורה. חתיכת בזבוז.

צ'רלס בוקובסקי

צ'רלס בוקובסקי

הטיעון הבסיסי לאי-החוקיות של אל.אס.די, די.אם.טי ואס.טי.פי הוא שהם עלולים לחרפן את הבנאדם – אבל את זה יכולים לעשות גם קטיף סלק, עבודה על הפס של ג'נרל מוטורס, שטיפת כלים או לימוד מבוא לאנגלית באיזה אוניברסיטה.

אם נוציא מהחוק את כל מה שעלול לשגע בנאדם, המבנה החברתי יקרוס – נישואין, מלחמה, אוטובוסים, בתי מטבחיים, כוורנות, ניתוחים, כל מה שאפשר לדמיין. כל דבר יכול לחרפן בנאדם כי החברה נשענת על קביים שקריות. עד שלא נבעט אותן ונתחיל מחדש, הם ימשיכו להתעלם מבתי המשוגעים – קיצוץ התקציב של בתי המשוגעים מחזק את הטענה, כי אלו שהחברה חרפנה לא ראויים לתמיכתה של החברה, בעיקר בתקופה של אינפלציה והחרפת מיסים. עדיף שהכסף הזה ישמש לסלילת כבישים, או לעצור את הערבים מלשרוף את ערינו.

הנה מחשבה: למה לא להתנקש במשוגעים? תחשבו על הסכומים שנחסוך. המשוגעים אוכלים יותר מדי וזקוקים למיטה. והם דוחים – איך שהם צורחים ומורחים את החרא שלהם על הקירות, וכל זה. בסך הכל צריך ועדה רפואית מצומצמת שתקבע, וכמה אחיות כוסיות (או אחים נאים) שימלאו את תשוקותיהם של הפסיכיאטרים האחראים.

אבל בואו נחזור לאל.אס.די. נכון שלקחת פחות זה להסתכן יותר – ע"ע קטיף הסלק – אבל גם לקחת יותר זה להסתכן יותר. כל מחקר מעמיק – לצייר, לכתוב שירה, לשדוד בנקים, להיות דיקטטור וכולי, מושך אותך לאיזור בו הסכנה והנס קשורים כמו תאומים סיאמיים. רק לעיתים רחוקות אתה הולך לשם, אבל כשאתה עושה זאת, החיים הופכים מעניינים. אתה שוכב עם אישה נשואה, ויודע שיום אחד יתפסו אותך עם המכנסיים למטה. זה רק מעצים את תחושת העונג. החטאים שלנו מיוצרים בגן עדן כדי שנגרום לגיהנום של עצמנו, בו אנחנו תלויים. אם תהיה מספיק טוב במשהו, אתה תייצר לעצמך אויבים.

טריפ LSD

גם האלופים חוטפים; ההמון נרגש לראות אותם מקבלים וצונחים לתוך קערת החרא של עצמם. לא הרבה טיפשים זוכים להתנקשות; אבל אפשר להוריד כל ווינר בעזרת רובה פשוט, או עם הנשק של עצמו באיזו עיירה נידחת. כמו אדולף והזונה שלו, עת ברלין נחתכה לשתיים בעמודם האחרון בהיסטוריה.

אל.אס.די יכול לחרפן גם אותך, כי הוא לא זירה הולמת לפקידים חרוצים. מובן מאליו שאסיד רע, כמו זונות רעות, יכול לגמור אותך. כך גם ג'ין תוצרת בית ואלכוהול לא-חוקי. בכלל, החוק בעצמו גורם למחלות האלה בכך שהוא מאפשר שוק שחור. האמת היא שרוב הטריפים הרעים קורים בגלל שהאינדיבידואל כבר אולף והורעל קודם לכן על ידי החברה. כשמישהו מודאג בגלל שכר דירה, תשלומי רכב, לדפוק שעון, חסכון לילד, מאה שקל לארוחת ערב עם הגברת, דעתם של השכנים, להצדיע לדגל או מה עשתה סלבריטאית כזאת או אחרת, סביר להניח שקרטון יחרפן אותו סופית. במובן מסוים הוא היה משוגע מלכתחילה, אבל הבארים ופטישי השעמום עקרו ממנו כל מחשבה עצמאית, ומאז הוא נישא על גבי גלי החברה.

הטריפ פונה לאותו אדם שטרם הושלך לכלוב, שטרם זיינה אותו האימה שהיא מנוע החברה. אך לרוע המזל, רוב בני האדם מפריזים בהערכת האינדיבידואליות שלהם. הטעות של דור ההיפים הייתה לא לסמוך על מי שחצה את גיל שלושים. שלושים לא אומר כלום. רובנו נלכדים ומאולפים עד גיל שבע או שמונה. הרבה מהצעירים נראים חופשיים, אבל זאת רק אשליה של גוף ואנרגיה, ולא משהו שנובע מהנשמה. פגשתי אנשים חופשיים בכל הגילאים, במקומות הכי הזויים – שרתים, גנבי מכוניות, שוטפי רכבים, וגם כמה נשים חופשיות – אחיות או מלצריות, לרוב, בכל הגילאים גם כן. נשמה חופשית היא נדירה, אבל כשאתה פוגש אחת אתה יודע. אתה מרגיש נפלא לידה.

אל.אס.די יכול להראות לך דברים שאין לגבם חוקים. דברים שלא נמצאים בספרים, כאלה שאתה לא יכול להפגין עליהם מול העירייה. גראס עושה את החברה נסבלת; אל.אס.די הוא כבר חברה אחרת.

אם אתה מעורה חברתית, סביר להניח שההגדרה שלך לאל.אס.די תהיה "סם הזיה". זו דרך נוחה להתחמק ולזנוח את העניין. אבל ההגדרה של הזיה תלויה בנקודת המבט. מה שאתה חווה אכן קורה והוא המציאות עבורך – בין אם אתה צופה בסרט, חולם, עושה סקס, רוצח, נרצח או אוכל גלידה. מה שקורה קורה. הזיה היא בסך הכל הגדרה מילונית, קב חברתית. מוות של אדם הוא דבר מאוד אמיתי עבורו; אבל לאחרים, זה סתם מזל רע וכאב ראש. חברה קדישא תטפל בהכל.

טריפ LSD

כשהעולם יתחיל לקבל את העובדה שהשלם מורכב מסך חלקיו, יהיה לנו סיכוי. אם אדם רואה משהו, זה אמיתי. זה לא נחת משומקום, זה היה שם עוד לפני שהוא נולד. אל תאשימו אותו כי הוא רואה זאת רק עכשיו, ואל תאשימו אותו על שהתחרפן, בגלל שאנשי החינוך והרוח של החברה לא השכילו לספר לו שזה לא מסתיים לעולם. שכולנו נידונו להתאחסן יחד עם הא"ב שלמדנו.

לא האל.אס.די גרם לטריפ הרע – אמא שלך גרמה. ראש הממשלה. הבת של השכן. איש הגלידה וידיו המלוכלכות. שיעורי האלגברה. צחנת האסלה. הטיפוס ההוא שהיה לו אף גדול מדי בדיוק כשסיפרו לך שאפים גדולים הם מכוערים; חומר משלשל גרם. המתנדבים לצבא. הפרצוף של הנשיא. סוכריות לימון. הפיטורין מהמפעל לאחר עשר שנים, בגלל איחור של חמש דקות. המורה הזקן שלימד אותך היסטוריה בכיתה ו'. הכלב הדרוס שלך. רשימה באורך שלושים עמודים ובגובה חמשת אלפים מטר.

טריפ רע? כל המדינה הזאת, כל העולם הזה בטריפ רע, חבר. אבל מה, הם יעצרו אותך כי בלעת קרטון.

אני עדיין עם הבירה כי אני בן 47 והם נעצו בי מספיק קרסים. יהיה טיפשי מצדי לחשוב שהתחמקתי מכל הרשתות שלהם. אני חושב שהיה זה ג'פרס שאמר, בערך: 'הזהר מהמלכודות, חבר, יש הרבה מהן, אומרים שאפילו אלוהים נתפס באחת כשצעד פעם על הארץ'. כמובן, עכשיו חלקנו לא בטוחים שזה היה אלוהים. מי שזה לא היה, היו לו כמה טריקים בשרוול, אבל הוא דיבר יותר מדי. כל אחד יכול לדבר יותר מדי. אפילו לירי, או אני.

זאת שבת קרירה והשמש שוקעת. מה נעשה בערב? אם הייתי ליזה הייתי מסרק את שערי אבל אני לא ליזה. יש לי מהדורה ישנה של נשיונל ג'יאוגרפיק והעמודים בה זורחים כאילו משהו קורה, אבל כלום לא קורה, מן הסתם. כולם בבניין הזה שיכורים. כוורת אחת גדולה של שיכורים, עד הסוף. הנשים חולפות על פני חלוני. אני פולט, לוחש בעדינות "שיט", ותולש את הדף הזה ממכונת הכתיבה. הוא שלך.

הטקסט נכתב במקור בשנת 1967 על ידי צ'רלס בוקובסקי, משורר, סופר ופובליציסט אמריקאי שנחשב לאחד מהסופרים האמריקאים המפורסמים ביותר.
תירגם לעברית: בן שמואלי.

ראו עוד:
טריפ ריפורט: איך להשתמש בפטריות קסם
מחקר ראשון מסוגו: LSD יעיל לטיפול בחרדות
צפו: כך פסיכדליה יכולה להציל את חייכם
אאוריקה: 10 גאונים שהשתמשו בסמים

העבירו הלאה:

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

רוצים לכתוב טור דעה לפרסום במגזין? צרו קשר

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

מטומטמת - בת חן סבג - שירי אזוגי

מטומטמת עושה סמים – ועושה את זה טוב

הטלוויזיה הישראלית מעולם לא היתה מלאה כל כך בסמים כמו היום, אך ...