< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / בריאות ומחקרים / לא, מריחואנה לא גורמת לנזק מוחי

לא, מריחואנה לא גורמת לנזק מוחי

אמש דיווחו כותרות העיתונים על מחקר חדש שמצא כי מריחואנה גורמת לנזק מוחי. האמת היא שכרגיל – עובדות לחוד ומציאות לחוד. "העיתונים אולי רצו לתפוס כותרות, אבל זה ממש לא מה שמצאנו," טוענת עורכת המחקר עצמה.

סביר להניח שבמהלך יום אתמול (17.4) נתקלו קוראים רבים בדיווחים על מחקר חדש שמצא לכאורה כי שימוש מזדמן במריחואנה 
גורם לנזק מוחי בקרב צעירים. הדיווחים בעיתונים, שפורסמו בשיטת 'העתק-הדבק' מדיווחים דומים ברשתות תקשורת בינלאומיות, נשאו כותרות מאיימות וחד-משמעיות:

"למה אסור לכם לעשן מריחואנה עד גיל 30" נכתב ב'וואלה'. "מריחואנה גורמת לנזק מוחי" נכתב ב'מעריב'. "שימוש מזדמן במריחואנה גורם לנזק מוחי בקרב צעירים" נכתב ב'הארץ'.

ג'ודי גילמן, עורכת המחקר

ד"ר ג'ודי גילמן, עורכת המחקר

עם זאת, האמת היא שקריאה מדוקדקת של פרטי המחקר, מראה היטב את הפער בין מה שנמצא בו לבין כותרות העיתונים. בנוסף, עורכת המחקר עצמה, ד"ר ג'ודי גילמן, התייחסה אמש לפרסומים ואמרה כי אין מאחוריהם אמת. "ראיתי כותרת אחת שקבעה שהמחקר שלנו מצא שמריחואנה גורמת לנזק מוחי וכעסתי מאוד," אמרה ל-PolicyMic.

במחקרים רבים, כמו זה האחרון, ישנם פרטים וניואנסים שמותירים מקום לטעויות בפרשנות והעיתונים נהנים לחגוג בכותרות מאיימות. כך הפכו ממצאי המחקר, שקבעו כי חלקים מסויימים במוחם של אנשים המעשנים מריחואנה שונים במבנה שלהם מאלו שאינם מעשנים, לכותרות שקבעו כי "מריחואנה משנה את תפקוד המוח וגורמת לנזק מוחי".

"הממצאים שלנו היו די צנועים ומעולם לא אמרנו שהשימוש במריחואנה הוא זה שגרם לאותם שינויים מבניים במוח אותם מצאנו או לנזק מוחי כלשהו," הסבירה ד"ר גילמן. "התקשורת אולי העבירה את המסר הזה בכותרות, אבל זה לא מה שהמחקר הראה."

במחקר נבדק מוחם של 40 אנשים בני 18 עד 25 מבוסטון, ארה"ב. 20 מתוכם מעשנים מריחואנה לפחות פעם אחת בשבוע אבל אינם מכורים לקנאביס, בעוד 20 האחרים לא מעשנים מריחואנה. אלו שמעשנים החלו בצריכת מריחואנה בגילאי 14 עד 18 (16.6 בממוצע) ובמחקר נמצא כי ישנם הבדלים מבניים באמיגדלה ובגרעין האקומבנס – חלקים במוח הקשורים למוטיבציה ורגשות.

מחקר מוח מריחואנה

צילום MRI מהמחקר, אשר מראה (בצד הימני) את הצפיפות במוחם של מעשני המריחואנה לעומת אלו שאינם מעשנים.

לאותם הבדלים בין שתי הקבוצות יכולים להיות מספר הסברים לכל הפחות. למשל, ייתכן ולאנשים הנוטים להשתמש במריחואנה בגילאים צעירים יש מבנה מוחי אחר מלאלו שלא. ניתן גם להגיד שאותו שינוי מבני במוח, כמו צפיפות רבה יותר של האמיגדלה, לא בהכרח מצביע על השפעה חיובית או שלילית כלשהי.

"הנקודה העיקרית במחקר היא שישנם הבדלים מבניים במוח בין שתי הקבוצות שנבדקו, אבל האמת היא שאיננו יודעים אם אותם שינויים קשורים להתנהגות או תפקוד כלשהו," אמרה גילמן.

בנוסף, במחקר – שנערך על 20 משתתפים בלבד כאמור – כתוב במפורש שהמשתתפים בו נבדקו לפני שנתקבלו, וסוננו כך שאלו הסובלים מבעיות פסיכיאטריות והתנהגותיות הקשורות למריחואנה לא יתקבלו. כלומר, אם השימוש במריחואנה אכן היה גורם לנזק מוחי ו/או התנהגותי, המשתתפים במחקר כלל לא היו יכולים להתקבל אליו. משמע שהשינוי המבני במוח אינו בהכרח גורם לנזק כלשהו וכל שנמצא במחקר הוא שישנו שוני מבני.

"מאז שפורסמו ממצאי המחקר אנשים חושבים שאני איזו שמרנית משוגעת המתנגדת ללגליזציה," אמרה ד"ר גילמן. "אני לא חושבת שמישהו צריך לשבת בכלא על שימוש במריחואנה – אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים – אני רק רוצה שאנשים ידעו מה קורה במוחם של אלו שמעשנים."

קארל הארט

קארל הארט, פרופסור לפסיכולוגיה

קארל הארט, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קולומביה, אשר אינו קשור למחקר, התייחס לדיווחים ואמר כי הוא מאוכזב מכך שמדענים עדיין מצליחים לפרסם ממצאי מחקרים שמפורסמים בראש חוצות ובוחנים רק את המבנה הנוירולוגי מבלי לבחון את ההשפעות ההתנהגותיות בפועל.

"שינויים מבניים באזורים שונים במוח קיימים גם בין גברים לנשים," הסביר פרופ' הארט. "אבל אין זה אומר שישנם גם הבדלים בתפקוד המוח. אנחנו לא יכולים לומר שנשים הן מוגבלות בגלל אותם שינויים."

מחקרים רבים שנערכו בעבר מחזקים את הטענה ששימוש במריחואנה אינו גורם לנזק מוחי ואף להפך מכך. מחקר שפורסם בשנת 2012 מצא כי תרכובת סינטטית דמוית THC, החומר הפעיל בקנאביס, בעצם הגדילה את קצב היווצרות התאים במוח, באזור ההיפוקמפוס (נוירוג'נסיס) בשיעור חד של 40 אחוזים. במחקר משנת 2008 נמצא ש-THC הפחית את הדלקתיות במוח ושיפר את יכולות הזכרון של עכברי מעבדה.

מחקר שפורסם בשנת 2013 מצא שגם CBD, החומר הפעיל השני הקנאביס, גורם להתפתחות תאי מוח חדשים (נוירוג'נסיס). "הממצאים מצביעים על כך שצריכת CBD גורמת לנוירוג'נסיס (התפתחות תאי העצב) שמובילה להפחתת חרדות," אמרו החוקרים.

במחקר שפורסם בחודש שעבר (מרץ 2014) ועקב במשך 3 שנים אחר צרכני מריחואנה "כבדים", נמצא כי גם שימוש כבד ותכוף במריחואנה אינו גורם לפגיעה בזיכרון. "המחקר מחזק את המידע הקיים המצביע על כך ששימוש קבוע במריחואנה אינו מוביל בהכרח לפגיעה בתפקוד תקין של המוח," הסבירה מנהלת המחקר ד"ר ג'נה קוזין מאוניברסיטת אמסטרדם.

ראו עוד: המריחואנה העצמית של המוח – המערכת האנדו-קנבינואידית

העבירו הלאה:

אירועים קרובים:
  משחקי הקססה 2 - סטנדאפ קנאביס
  (הנחה לחברי המגזין עם קוד קופון: ‘במבה’)

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

מצלמות מדים משטרה ישראל

93% פחות תלונות נגד שוטרים עם מצלמות מדים

מסתבר ששוטרים שעונדים מצלמות על המדים מתנהגים הרבה יותר יפה לאזרחים, כך ...