סטיבקס: 10 דברים לדעת על תרסיס הקנאביס הרפואי
לאחרונה נשמע רבות שמה של התרופה שמבוססת על קנאביס ונקראת "סטיבקס". התרופה הזו, שבאה בצורה של תרסיס פה, כבר אושרה בעשרים ושמונה מדינות לטיפול בטרשת נפוצה - וגם כאן אצלנו בישראל. לפניכם 9 עובדות שכדאי לדעת על סטיבקס.
“סאטיבקס” – תרופת הקנאביס של חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, נפוצה בשימוש ב-28 מדינות, ביניהן קנדה, אוסטרליה, בריטניה, ישראל ולאחרונה גם בצרפת. אבל התרופה הזאת יצרה שיח חדש בארצות הברית, בה טרם אושרה לממכר, בעיקר בגלל הוויכוח על קנאביס רפואי.
בראיון שנערך לאחרונה עם GW, החברה שמייצרת את התרופה, הוסבר כי הסטיבקס נמצאת חודשים ספורים לפני אישור של ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי. אם זה יקרה, אין ספק שהוויכוח על קנאביס רפואי רק יגדל. להלן כמה עובדות על סטיבקס שכדאי לקחת בחשבון:
1. סטיבקס מכילה רק חלק מרכיבי קנאביס
למרות השם שמזכיר תרופה, סטיבקס עשויה מרכיבי צמח הקנאביס עצמו. מנכ”ל חברת GW Pharmaceuticals, גיא ג’פרי, הודיע לעיתונות שסטיבקס מכילה בדיוק את אותן התרכובות שנמצאות בקנאביס.
עם זאת, בסיבקס יש רק שתי מולקולות מהקנאביס, THC ו-CBD, ביחס של 1:1, אך ללא מאות ואף אלפי רכיבים אחרים שיוצרים יחד באופן טבעי את ‘אפקט הפמליה’. מדובר למעשה בהרכבה מלאכותית של שתי מולקולות יחד עם מעט אלכוהול, שיוצרים את ה”תרופה”.
2. סטיבקס מיוצרת במדינה שבה קנאביס הוא בלתי חוקי
סטיבקס מפותחת ומיוצרת באנגליה, היכן ש-GW Pharmaceuticals הוקמה. למרות העובדה שמריחואנה עדיין בלתי חוקית באנגליה, אפילו למטרות רפואיות, הממשלה הנפיקה בשנת 1988 רישיון מיוחד ל-GW המאפשר לחברה לגדל קנאביס לפיתוח תרופות חדשות.
3. לסטיבקס יש את אותן תופעות הלוואי של קנאביס אך עשויה לגרום להשפעה רעה יותר
מכיוון שסאטיבקס מיוצרת מרכיבי קנאביס, היא גם מספקת למשתמש תחושת היי. למרות שהיחס בין THC ל-CBD הוא נמוך יותר משלל זנים טיפוסיים, ארגון הבריאות הקנדי מזהיר שסטיבקס יכולה בכל זאת לגרום “תסמינים של הרעלת קנאבינואידים”.
סחרחורת ועייפות הן גם התופעות לוואי המדווחות ביותר בקרב משתמשי הסטיבקס, וכמו קנאביס, מחקרים אישרו שלסטיבקס אין השפעה מזיקה קבועה על תפקוד קוגניטיבי.
מצד שני, סטיבקס לא מכילה חומרים רבים בקנאביס ש”מאזנים” את ההשפעות השליליות והיא ניתנת באמצעות תרסיס לפה ונמצא שזה גורם ל”אי-נוחות אוראלית” ל-20-25% מהמטופלים. משתמשי מריחואנה רפואית לא נתקלים בבעיה הזו ולרוב מסתמכים על מאיידים כדי להימנע מההשפעות השליליות של העישון.
4. סטיבקס תיכנס לבתי המרקחת בארה”ב עוד השנה
סטיבקס עשתה את דרכה לקבלת כל האישורים ממשרד המזון והבריאות האמריקאי בהדרגה וכרגע המוצר נמצא בניסויים בשלב שלוש, השלב האחרון של ניסויים רפואיים, כתרופה לכאבים כתוצאה ממחלת הסרטן.
חברת GW Pharmaceuticals אומרת שהיא מצפה לקבל את האישור הסופי עוד במהלך השנה הקרובה. ברגע שתאושר התרופה, היא תוכל להיות רשומה על ידי רופאים ולהימכר בבתי מרקחת ברחבי ארצות הברית.
5. סטיבקס היא תרופה יקרה
העלות של סטיבקס במדינות בהן היא אושרה כבר הוכחה כמהווה חסם בפני השימוש בה. בניו זילנד, המחיר לתרופת הסטיבקס למשך שנה שלמה עומד על 16,000$ דולר.
בישראל עולה הסטיבקס 3,010 ש”ח (במבצע) לבקבוקון אחד של ספריי (שאמור להספיק לחודש), כשהדבר היחיד שמפריד בין תמצית קנאביס “רגילה” ששווה 200 ש”ח לבין הסטיבקס ששווה מעל ל-3000 ש”ח, הוא הפטנט הרשום.
פרופ’ גאבין ג’ובאני מבית ספר לרפואה של לונדון גם אומר שסטיבקס לא הוכיחה עצמה כשוות ערך לעלות שלה באנגליה, מה שהוביל רבים מחולי הטרשת הנפוצה במדינה להמשיך לרכוש את הקנאביס שלהם באופן בלתי חוקי.
6. סטיבקס לא נחשבת ל”קנאביס” על פי החוק הפדראלי
בעוד שרבים עשויים לחשוב ולקוות שאישור של מחלק המזון והבריאות האמריקאי על שימוש בסטיבקס יבטל את הגדרתו של הקנאביס כסם מסוכן, כנראה שזה לא מה שיקרה.
מתברר שסטיבקס קיבלה שם מדעי משלה: ‘נביקסימולס’. בדומה לתרופות אחרות המבוססות על קנאביס כמו ‘דרונאבינול’ (מרינול) ו’נבילון’ (ססאמת), עובדה זו מאפשרת לסטיבקס להיות מוגדרת באופן מופרד לחלוטין מקנאביס, זאת מכיוון שהיא מכילה רק מולקולות בודדות ולא את הצמח עצמו. רוב המדינות בהן נמכרת הסטיבקס משתמשות בעובדה זו כדי לשמר את החרם כנגד קנאביס רפואי “רגיל”.
7. סטיבקס יכולה להיות יעילה ליותר מאשר טרשת נפוצה
בעוד שסטיבקס מאושרת לטיפול בטרשת נפוצה בלבד, מחקרים שנערכו במהלך השנים מצאו השפעה חיובית גם על מחלות אחרות.
מעבר למחקרי הכאב כתוצאה ממחלת הסרטן בארצות הברית, סטיבקס גם נחקרת באנגליה בתור טיפול נוסף לגידולים מוחיים. מחקרים קודמים גם הציגו תוצאות חיוביות בטיפול בדלקות פרקים וכאבים נטורופטיים.
8. חברת “ניאופרם” משווקת הסטיבקס בישראל
חברת “ניאופרם” היא זו שמשווקת את הסטיבקס בישראל. ד”ר שגב שני, סמנכ”ל רפואה ורגולציה בקבוצת ניאופרם, אמר בשנת 2010 בראיון כי הוא סבור שאין להשוות בין התרופה לבין עישון מריחואנה: “המוצר שלנו הוא תרופה. עם כל הכבוד למריחואנה, מעולם לא הוכיחו בניסוי מבוקר מה מנגנון הפעולה שלה, ורופא לא אוהב לטפל בחולה כשהוא לא יודע מה הוא נותן לו. אנחנו מסוגלים להוכיח שכל מנה מהתרופה תיתן את אותו אפקט של מריחואנה, אבל כשלוקחים צמח ומעשנים אותו – לא יודעים מה כמות החומר הפעיל, מה המינון, אם החומר נקי או מזוהם ומה תהיה ההשפעה שלו”.
בהודעה לעיתונות מטעם חברת “ניאופרם” שפורסמה באוקטובר 2010, הופיע ציטוט של ד”ר איתי גור אריה, יו”ר איגוד הכאב (ומי שאמר רק לפני 4 חודשים ש“אין שום דבר רפואי בקנאביס”), ובו התייחס לסאטיבקס ואמר ש”מדובר בתרופה מאושרת העומדת בתקני ייצור מחמירים ובקרת איכות גבוהה. מסופקת במינון מדויק שיעילותה ובטיחותה הוכחו בניסויים קליניים ומאושרת לשימוש ע”י משרד הבריאות הקנדי והבריטי ולכן, ביכולתה של סטיבקס לספק פתרון עבור פציינטים רבים הנזקקים כיום לשימוש בקנאביס רפואי.”
9. סטיבקס מכילה אלכוהול
סטיבקס מכילה אלכוהול ועל כן עלולה לגרום לצריבות בשפתיים. על פי הוראות החברה, המינון המקובל עבור מטופלים נקבע על 12 התזות ביום, המכילות כחצי גרם אלכוהול בסה”כ (0.04 גרם להתזה) – כמות שוות ערך לשתי כפיות בירה (10 מ”ל), או כפית אחת של יין (5 מ”ל).
עוד על ניאופרם, סטיבקס והקשר לחברת “שראל”, קיראו בכתבה “מה באמת עומד מאחורי תכנית הקנאביס הרפואי החדשה?“.
10. סטיבקס לא מצליחה לפרוץ לשוק
למרות שנים של פעילות ונסיון למתג ולשווק את סטיבקס כתחליף רפואי חוקי לקנאביס, המטופלים מצביעים רגליים, דוחים שוב ושוב את השימוש בתרסיס ובוחרים בצורה הטבעית של הקנאביס.
ראו גם: למי שייך הקנאביס? חברות התרופות במרדף אחר רישום פטנטים
