< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / דעות / האור בקצה המנהרה / הנריק רוסטוביץ'

האור בקצה המנהרה / הנריק רוסטוביץ'

מה יקרה אם 500 צרכני קנאביס יעשנו ג'וינט בתחנת המשטרה? הנריק רוסטוביץ' מסביר מדוע חוקי האיסור על קנאביס אינם רלוונטיים, תוקף את הממשלה שאינה מקדמת חקיקה ראויה ומעלה רעיונות להפיכה אזרחית שקטה.

מאת: ד"ר הנריק רוסטוביץ, עו"ד

הנריק רוסטוביץ', צייר

הנריק רוסטוביץ'

הציות לחוק ולממשל

החברה האנושית בנויה על אדנים של ציות לחוק וציות לממשל. עבירה על החוק ואי כיבוד הממשל נתפשים כסטייה מהנורמה, והעונש נתפש בעיני הציבור כמענה לגיטימי של השלטון כלפי האזרח הסורר. הציבור מוכן לוותר על מקצת מחירותו על מנת להשיג סדר חברתי.

אם המשטרה תופסת 100 גנבים בחודש ומעמידה אותם לדין, אזי הם נתפשים בעיני הציבור כעבריינים. אם 1,000 גנבים יועמדו לדין כל חודש, הם יחשבו גם כן כעבריינים בעיני הציבור. אבל אם 100,000 גנבים יועמדו לדין כל חודש, כלומר 1,200,000 גנבים בשנה, זהו סימן מובהק שהמחוקק ושהממשל נכשלו בחקיקה ובאכיפה, משום שהם יצרו מצב כלכלי הדוחף את הציבור לעבור על החוק.

הציבור כולו אינו יכול להיות "עבריין" וכאשר יש 1,200,000 גנבים בשנה, אזי הגניבה הופכת להיות "נורמה" של אותו ציבור, וגניבה היא מעשה נורמטיבי.

חוק כזה ואכיפה כזו לא יאריכו ימים משום שהמשטרה לא מסוגלת לחקור 1,200,000 חשודים בשנה, מערכת המשפט לא מסוגלת לשפוט 1,200,000 נאשמים בשנה, והמדינה לא מסוגלת לכלוא 1,200,000 עבריינים לשנה. חוק כזה ואכיפה כזו עתידים להשתנות או להתבטל. הממשל יקרוס והציבור יפיל את השלטון בבחירות או בהתקוממות אלימה. חוק כזה ואכיפה כזו הם לא לגיטימיים, משום שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, והציבור יכול להביא לשינוי החוק או לשינוי המחוקק.

כיצד נולדת הפיכה אזרחית?

פקודת הסמים המסוכנים אוסרת לגדל מריחואנה, להחזיק בה, למכור אותה, לקנות אותה ולעשן אותה. הפקודה אוסרת להחזיק כלים לשימוש במריחואנה כגון באנג. על פי המחוקק הנאור, היושב בכיסאות מרופדים בירושלים, החזקת באנג היא עבירה שעונשה 20 שנות מאסר.

אם אני קונה בקבוק קוקה קולה, אני אזרח ישר ושומר חוק. אם אני מחדיר צינור פלסטיק בצידו של הבקבוק הריק, יצרתי באנג, ואני עבריין הצפוי להתארח בבית הכלא על חשבון משלם המסים במשך 5 שנים. את שיא הטמטום הזה חוקקה הכנסת בשנת 2008 כתיקון לפקודת הסמים המסוכנים.

כלים אסורים (תיקון מס' 9) תשס"ח – 2008
10א. (א) לא ייצר אדם כלי אסור, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) בסעיף זה, "כלי אסור" – כלי שייעודו העיקרי, דרך כלל, הוא להכנת סם מסוכן או לצריכתו, כגון הכלים המנויים להלן:
(1) באנג.

עם זאת, המשטרה לא תעמיד לדין את מי שישב בחצר של תחנת המשטרה ויחזיק בידו באנג ריק – וזו עדות נוספת לכישלון של המחוקק.

אם 5 מעשנים יפריחו טבעות עשן של צינגלה בחצר של תחנת משטרה, הם יסיימו את הערב בחדר החקירות. אם 50 מעשנים יעשו זאת, חדר החקירות לא יכיל את כולם. אם 500 איש יעשו זאת, ויחזרו על כך כל יום, מפקד התחנה יצטרך להחליט אם לעסוק רק במעשנים ולוותר על כל תפקידיה האחרים והחשובים של תחנת המשטרה שלו, או להעלים עין. זו תהיה תחילת סופו של החוק הנתעב הזה.

ההפיכה האזרחית נגד איסור השימוש במריחואנה

כאשר אחד מכל 100 אזרחים מעשן מריחואנה בניגוד לחוק הוא נתפש בעיני 99 חבריו כעבריין וכמי שסוטה מהנורמה. כאשר אחד מכל 10 אזרחים מעשן מריחואנה בניגוד לחוק הוא לא נתפש בעיני חלק מחבריו כעבריין, משום שכל אחד מחבריו נמצא בקשר חברתי עם עוד מעשני מריחואנה. כאשר יש בישראל למעלה מ- 10,000 אזרחים הצורכים קנאביס רפואי, השימוש בקנאביס נתפש בעיני הציבור כנורמה. כאשר חבר כנסת אומר בתקשורת כי עישון מריחואנה הוא "מעשה נורמטיבי", מתפוררת הסטיגמה סביב צרכני המריחואנה.

את הסטיגמה של שימוש במריחואנה יצרה הכנסת בחקיקה. הממשלה מזינה סטיגמה זו באמצעות תעמולה שקרית כגון: "עישון מריחואנה גורם למוות", "מי שמתחיל לעשן מריחואנה סופו שיעבור להשתמש בהרואין ובקוקאין", ו"קנאביס רפואי הוא פלאסבו". התעמולה השקרית מתפתחת לרשעות לשמה כאשר מי שממונה על אכיפת החוק האווילי מורה לצמצם את מספר החולים המקבלים תרופה מצילת חיים, תרופה המשפרת את איכות החיים, מחשש לזליגה של הקנאביס למי שטרם חלה.

יעל גרמן

שרת הבריאות יעל גרמן

את הסטיגמה של שימוש במריחואנה מזינה שרת הבריאות, יעל גרמן, באמירתה האווילית: "אין הוכחה שהמריחואנה לא מזיקה לבריאות". אין הוכחה שגזר מבושל אינו מזיק לבריאות, אולם יעל גרמן לא יוצאת במסע הפחדה ציבורי למניעת אכילת גזר. יש הוכחות מדעיות שהפלרת מי השתייה גורמת לסרטן ולמחלות ניווניות, אולם שרת הבריאות לא אסרה על המשך ההפלרה בניגוד להצהרותיה ולהתחייבותה לציבור.

המסקנה שלי היא כי שרת הבריאות אינה דואגת לבריאות הציבור אלא דואגת למספר העבריינים שעלולים לעשן צינגלה מבלי שיסבלו מכאבים או מתופעות לוואי של כימותרפיה. "דאגה" זו אינה שייכת למשרד הבריאות אלא למשטרת ישראל, והיא מלמדת על השקריות בעמדתה של שרת הבריאות.

הנורמה של השימוש בקנאביס אינה ניזונה רק ממספר המשתמשים, כדין או שלא כדין, אלא ניזונה מעמדת הציבור, שבאה לידי ביטוי בתקשורת. בשנת 2012 התקשורת כמעט שלא נגעה בסוגיית הקנאביס הרפואי ובשאלת הלגליזציה. משנת 2013 עלה הנושא לסדר היום הציבורי ובתקשורת הממוסדת מראיינים את המצדדים ואת השוללים. התקשורת האיזוטרית אינה מסתפקת בראיונות והיא נוקטת בעמדות ברורות.

מגזין "קנאביס" מפרסם כתבות כגון: "כמה עולה לגדל גראס בבית – והאם שווה להפוך את זה לעסק", "מדריך: איך להיות סוחר מריחואנה מוצלח", "מדריך להכנת חשיש משובח – שיטת השקיות" וכיוצא באלה. אילו הייתי מפרסם מדריך מפורט ומקצועי לשדידת בנקים, היו מעמידים אותי לדין. אילו הייתי מפרסם מדריך מפורט ומקצועי כיצד לאנוס מבלי להיתפס, היו מעמידים אותי לדין. מגזין "קנאביס" יכול לפרסם כתבות אלה מבלי שהעורך יועמד לדין משום שבעיני חלק גדול מהציבור השימוש בקנאביס הפך להיות לנורמטיבי, כדברי חברת הכנסת תמר זנדברג.

ההפיכה האזרחית מקבלת רוח גבית מארבע הצעות חוק שהוגשו בשנת 2013 לגבי הקנאביס הרפואי והלגליזציה של השימוש האישי במריחואנה. גם אם כל הצעות החוק יוכשלו בידי שרת הבריאות וחבר מרעיה, גם אם עוד הצעות חוק ייכשלו בהרמת יד של חברי הקואליציה, לא ניתן יהיה לשנות את דעת הציבור להאמין בשקרים של התעמולה, ולא ניתן יהיה לשלול את הנורמה הציבורית המקבלת את השימוש במריחואנה.

לא יעלה על הדעת כי אדם המרצה עונש מאסר בגלל שימוש עצמי במריחואנה ירצה את עונשו לצד אסיר המקבל קנאביס רפואי. לשקר אין רגליים ולשקר של הסכנה במריחואנה אין רגליים ואין ידיים. שר, חבר כנסת, פקיד ברשות למלחמה בסמים או רופא, שממשיך לשקר לעם ישראל בשנת 2014 הוא פתטי וטיפש.

בדצמבר 2013 אישרה משטרת ישראל לקיים הפגנה בכיכר רבין לתמיכה בקנאביס הרפואי ובלגליזציה. הפגנה כזו לא הייתה מקבלת אישור שנה או שנתיים קודם לכן, וזהו אות נוסף להצלחת המאבק לביטול הסטיגמה השקרית וליצירת נורמה חברתית חדשה. תביעות משפטיות שהוגשו ושיוגשו עשויות לתת למקרים מסוימים לגיטימציה מוחלטת.

מלחמת בני האור בבני החושך

הבשורה של מאמר זה היא כי רואים את האור בקצה מנהרת החושך של שלטון מטופש, בור, מנוול ואכזרי. לכל התומכים בהרחבת השימוש בקנאביס רפואי ולכל התומכים בלגליזציה של הקנאביס יש לי בשורה טובה: ניצחתם את הרוע, אבל הממשל העיוור עדיין לא רואה את הבשורה.

הכותב, הנריק רוסטוביץ' (66) הוא עורך דין וצייר אשר תובע כעת את שרת הבריאות על הפרת זכותו לקבלת טיפול רפואי ראוי. הוא נשא דברים בהפגנת הקנאביס האחרונה בכיכר רבין, התארח בפרק 10 של "שאיפות גדולות" (צפו כאן) ופירסם מאמר בנושא לפני 4 חודשים (ראו כאן).

העבירו הלאה:

אירועים קרובים:
  משחקי הקססה 2 - סטנדאפ קנאביס
  (הנחה לחברי המגזין עם קוד קופון: ‘במבה’)

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

רוצים לכתוב טור דעה לפרסום במגזין? צרו קשר

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

סטיב קר

אלוף ה-NBA סטיב קר: "עישנתי מריחואנה לטיפול בכאבים"

אחד השחקנים המוכשרים ביותר שידעה ליגת הכדורסל הטובה בעולם, שהפך גם למאמן ...