כמה (באמת) שווה לגליזציה של קנאביס בישראל?

לפני מספר שבועות פורסם מחקר ישראלי ראשון מסוגו ובו נמצא כי לגליזציה של קנאביס יכולה להביא ליותר מ-1.6 מיליארד ש”ח בשנה לקופת האוצר ● אמיר וייטמן, מומחה לכלכלה, טוען שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר ● “הערכה יותר ריאלית של נזקי ההפללה יכולה להביא אותנו להרבה יותר מ-3 מיליארד ש”ח לשנה בלי יותר מידי ספקות,” הוא טוען.

מאת: אמיר וייטמן

אמיר וייטמן
אמיר וייטמן, מומחה לכלכלה

‘מכון ירושלים לחקר שווקים’ פירסם לאחרונה מחקר, שנערך על ידי ידידי ירדן גזית, שמנסה לכמת, אולי בפעם הראשונה באופן רציני בתולדות מדינת ישראל, את הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה ממדיניות ההפללה של הסמים, בעיקר הקנאביס.

המכון החשוב הזה ראוי לכל שבח על עבודתו משום שעד היום התנהל הדיון הציבורי במישור העקרוני, ללא כל נגיעה במספרים קונקרטיים. על מנת לא להגזים וכדי להשאר שמרני בהערכות, לקח המכון, בצדק רב, הנחות יסוד מאוד שמרניות בכל סעיף הנוגע לעלות ההפללה, ובכל זאת הגיע למספר של כ- 1.6 מיליארד ש”ח בשנה, סכום לא מבוטל לכל הדעות.

ברור לכל, בראש ובראשונה למכון עצמו, שמדובר במספר מאוד מאופק ושמרני והערכה יותר ריאלית של נזקי ההפללה, כפי שהם באים לידי ביטוי בדו”ח, יכולה להביא אותנו עד לבין 2 ל- 3 מיליארד ש”ח לשנה בלי יותר מידי ספקות.

אבל האמת היא שאני כופר גם בהערכה היותר ריאלית הזאת ולהערכתי, המספר עוד גבוה אף יותר.

רווחים בלתי נראים

גזית, עורך המחקר, תרגם השנה לעברית את ספרו של הכלכלן הצרפתי החשוב של המאה ה- 19, פרדריק בסטיאה, ושמו “מה שרואים ומה שאין רואים”.

בסטיאה, שהיה אחד מגדולי הכלכלנים והוגי הדעות הליברליים של כל הזמנים, הסביר שלכל פעולה ישנה תוצאה ראשונית הנראית לעין וגם תוצאות שלא נראות לעין, אך קיימות בכל זאת. למשל, אם מנהלים מדיניות סחר פרוטקציוניסטית במטרה להגן על הייצור המקומי, התוצאה המיידית אמנם תהיה הגנה על מקומות העבודה של עובדי המפעל, אך התוצאה לטווח יותר ארוך הינה מחירים יותר גבוהים ופגיעה בכח הקנייה של הציבור, מה שמוביל לעוני לכלל הציבור ולפגיעה כלכלית כללית במדינה.

גם פה, לדעתי, עיקר הפגיעה הכלכלית והחברתית של מדיניות ההפללה אינה במה שרואים, אלא בעיקר במה שלא רואים. בכל שנה, כך על פי דו”ח הכנסת, נפתחים בישראל בין 20,000 ל- 30,000 תיקים פליליים הקשורים במישרין או בעקיפין לשוק הסמים.

כמה שווים חיים הרוסים?

מלבד העלות הישירה המתועדת היטב, איך בדיוק מודדים ומכמתים את הנזק שכרוך בפתיחת תיק פלילי לכל האנשים האלה? איך מכמתים את העובדה שכל הנאשמים לא יוכלו כנראה להיות עובדי מדינה, או לעבוד בהמון מקומות עבודה במשק שדורשים עבר פלילי נקי? איך מכמתים את הדחייה החברתית והכלכלית שמתרחשת כתוצאה מפתיחת תיק פלילי?

בסך הכל, היו בעבר וישנם היום בישראל מאות אלפי אנשים שלא הצליחו למצות את הפוטנציאל האנושי שלהם בחיים רק משום שהם צרכו או סחרו בסמים בשלב כזה או אחר בחייהם ונתפסו. למעשה, הפוטנציאל האנושי הזה, “המשאב האנושי” המפורסם, בוזבז, כולו או חלקו.

היות שלא ניתן לדעת מראש מהו ערכו של המשאב האנושי, אין יכולת אמיתית לאף אחד לכמת את ההפסד הזה, אבל ברור שהוא עצום, פי כמה וכמה מן ההפסד הנראה לעין.

זיגמונד פרויד עבריין?

נדגים: זיגמונד פרויד השתמש בקוקאין, נתן אותה כתרופה למטופלים ואף כתב על זה מאמר. תחת החוקים הנוכחיים, הוא היה ככל הנראה שוהה בבית הסוהר והקריירה שלו היתה מסתיימת מוקדם מאוד. בוודאי שהוא לא היה מפתח את כל התורה שלו, הפסיכואנליזה, וספק רב אם היא היתה מתפתחת בכלל.

אפשר להתווכח ארוכות על ערכה של הפסיכואנליזה, אך ברור שהיא שיחקה תפקיד חשוב בהתפתחות של הפסיכולוגיה המודרנית. פרויד נהנה מזה שהוא חי בתקופה ללא חוקי הפללה, אך אילו הוא היה חי היום, האם הפסיכואנליזה היתה יכולה לקום בכלל? ואם לא, איך בדיוק מכמתים את ההפסד של האנושות של תחום מחקר שלם שכזה, על כל ההשלכות המדעיות והאנושיות שלו?

וכמה אנשים בסדר גודל של פרויד לעולם לא הגיעו למיצוי הפוטנציאל המדעי, האומנותי, הרוחני והאינטלקטואלי שלהם בגלל אותם חוקי הפללה שסגרו בפניהם את דלתות החברה?

כאמור, לא ניתן לדעת ולכמת את המספרים הללו במדויק, אבל ברור שהמספרים האמיתיים גבוהים הרבה יותר ממה שמשתמע ממחקרו של ירדן גזית, מחקר אמנם מצויין אך כזה שמבטא בעיקר את ה”נראה” ומשאיר בהכרח בצד את ה”אינו נראה”.

הכותב, אמיר וייטמן , הוא יועץ השקעות וממייסדי התנועה הליברלית החדשה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר