עישן או לא עישן – זאת לא השאלה

יותר מידי מתעסקים בסוגיה חסרת המשמעות – האם שר האוצר יאיר לפיד עישן ג’וינט בחייו ● בתכל’ס זה ממש לא משנה ● מה שמשנה זה ששר האוצר פועל בניגוד מוחלט לאינטרס הכלכלי הלאומי בהימנעותו לפעול למען ליגליזציה שתתרום רבות לכלכלה הלאומית ● עו”ד ליאור פרי, שהוא גם כלכלן בהשכלתו, מסביר על תרומת הלגליזציה לכלכלה הישראלית.

מאת: ליאור פרי

אחת השאלות הכי חסרות משמעות לטעמי בזמן האחרון היא השאלה האם שר האוצר יאיר לפיד, אשר מצהיר קבל עם ועדה, כי מעולם לא עישן ג’וינט, אומר את האמת.

מצד אחד, זה לא נשמע סביר שאדם בן חמישים, מהמעמד ומהחברה ממנה בא לפיד, אדם שכל חייו עסק בתחום התקשורת, לא התנסה בסמים (למרות שבעצם לפיד מודה שהוא כן צרך סמים הרבה יותר גרועים מקנאביס – אלכוהול וסיגריות). מצד שני, מה זה בכלל משנה. עישן או לא עישן, לקח שאכטה אבל לא לריאות (ע”ע ביל קלינטון). זה באמת חסר משמעות.

אדם נאור באמת, גם אם מעולם לא עישן קנאביס, עדיין יהיה חסיד של הלגליזציה (מעולם לא התעניינו האם ירון לונדון או משה פייגלין עישנו קנאביס, אבל הדעות הליברליות וההגיוניות שלהם מתקבלות בברכה). אדם צבוע ומתחסד, יכול שעישן פעמים רבות בצעירותו, אולם בקבלת תפקיד בכיר ובעל מעמד, הוא ישנה עורו ויתנגד ללגליזציה המבורכת.

לכן לי פחות משנה אם יאיר לפיד עישן או לא עישן, מה שמשנה לי זה ששר האוצר, באי מתן תמיכה ללגליזציה, פועל בניגוד מוחלט לאינטרס הכלכלי של המדינה.

זה עולה לנו ביוקר

בשעתו כתבתי על העלות המטורפת, האבסורדית וההזויה, של כל תיק ותיק אשר נפתח כנגד אדם נורמטיבי אשר בעוונותיו הרבים עישן ג’וינט תמים. מעבר להוצאות האדירות שהמדינה מוציאה על המאבק ההזוי בצרכני הקנאביס לשימוש עצמי, הרי שהאיסור על הקנאביס גם גורם למדינה לאובדן כספי אדיר ואי מיצוי פוטנציאל כלכלי עצום של שוק שלם של מוצר פופולרי ומבוקש.

נקודת המוצא של ניתוח הפסדי המדינה מהיעדר ליגליזציה של הקנאביס היא שהקנאביס הנו מוצר אשר הציבור יצרוך אותו בכל מקרה. חוקי או לא חוקי, זמין או לא זמין, יקר או זול, מדובר במוצר צריכה פופולרי שהציבור אוהב ורוצה. אפשר להיות בעדו, אפשר להיות נגדו, אפשר להוציא אותו מחוץ לחוק ואפשר להלחם בו, אבל אי אפשר למנוע מהציבור לצרוך אותו. עכשיו, אם גם ככה מאות אלפי אנשים צורכים אותו, והשוק שלו גדול מאד, למה לוותר על התרומה הכלכלית העצומה שלו?

נסתכל רגע על שוק הקנאביס מהזווית הכלכלית נטו, תוך התעלמות מוחלטת מאספקטים חברתיים, חוקיים, בריאותיים וכו’. מי שמייבא קנאביס לארץ, לא יכול לשלם מיסים, מכס וכו’ כי הייבוא לא חוקי, לכן בלית ברירה הוא נאלץ להתחמק מתשלומי מס בגין הייבוא. גם מי שמגדל קנאביס לא יכול כמובן לדווח למדינה על היקף התוצרת שלו ולשלם מיסים על רווחיו. ככה זה הולך לאורך כל שרשרת ההפצה של הקנאביס. הקמעונאי והסיטונאי (כלומר הדילר והספק) גם הם נאלצים לעבוד “בשחור” כלומר ללא קבלות, חשבוניות ודיווח לרשויות המס אודות הכנסותיהם. כל מי שקונה, מוכר, מתווך בעסקאות הקנאביס למיניהן, נאלץ בלית ברירה לא רק להיות “עבריין סמים” אלא גם עבריין מס.

ברגע שכל שוק הקנאביס, המגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, נעשה “בשחור”, “במזומן” ללא קבלות, חשבוניות, הפרשות למע”מ ותשלום מס הכנסה, המדינה מפסידה סכומי עתק שהיא היתה יכולה לקבל, מאנשים שהיו שמחים לשלם לה מיסים, רק בגלל שהיא אוסרת על אותם אנשים לדווח על אותה פעילות כלכלית.

פוטנציאל כלכלי אדיר

אבל ללגליזציית הקנאביס יש עוד השפעות רבות אחרות על השוק הישראלי. לו הקנאביס היה חוקי, ניתן היה להקים חוות רבות לגידול קנאביס בשטחים הרבים שיש לנו במדינה, למשל להגשים את החזון של הפרחת הנגב. כל חווה שכזו היתה מספקת תעסוקה לרבים, מגדלי הקנאביס היו משלמים מיסים כחוק, מפרישים למס הכנסה וביטוח לאומי כספים כדין בגין משכורות העובדים, וכולם היו מרוויחים מכך. משרד הבריאות היה מפקח על איכות הקנאביס, ופרט לכך שהצרכנים היו מקבלים מוצר טוב יותר, הדבר היה מספק פרנסה למעבדות שונות.

המדינה גם היתה יכולה להטיל מיסים על הקנאביס (ואף לסבסד את הקנאביס הרפואי ע”י רווחים מהקנאביס שנועד לשימוש לא רפואי). אבל זו רק ההתחלה. גידול קנאביס חוקי היה גם מספק פרנסה למשנעים, משווקים, סיטונאים וקמעונים כאחד, וזה רק צד אחד של המטבע.

יש כמובן עוד צדדים רבים להשפעות של הלגליזציה. כיום למשל מי שמתפרנס ממכירת קנאביס, לא רק שהוא לא משלם מס הכנסה על עבודתו זו, הוא גם חותם אבטלה ומקבל כספים מהביטוח הלאומי. הסדרת הנושא תביא לכך שבמקום לקבל כספים מהביטוח הלאומי, הוא יפריש למוסד הזה כסף שיופנה לנזקקים אמיתיים. גם אלו שמייבאים קנאביס ישלמו מיסי יבוא, והכנסות המדינה יגדלו.

עד כה דיברנו רק על תרומה ישירה של הקנאביס לכלכלה, אך יש עוד תרומות רבות נוספות. בין אם זה ייצוא קנאביס לחו”ל (מה שישפר את המאזן הכלכלי של המדינה) בין אם זה תרומה עצומה לתיירות (תסתכלו למשל על אמסטרדם. כמה מהתיירים באים בשביל מוזיאון אנה פראנק וכמה בשביל הקופי שופס?) ובכלל, הפיכת הקנאביס לחוקי, שמשמעותו הפיכת שוק הקנאביס לשוק כלכלי נורמלי, ממוסד ורשמי, תתרום תרומה עצומה לכלכלה הישראלית. דמיינו לכם אלפי צעירים שיורדים להתיישב בנגב, לעבוד בחוות לגידול קנאביס, דמיינו לכם המוני קופי שופס עמוסי תיירים, דמיינו לכם עולם שבו מוכר הקנאביס משלם מס הכנסה ולמחיר הקנאביס מוסיפים 18 אחוז מע”מ כמו לכל מוצר אחר.

אין ספק שיאיר לפיד, כשר אוצר, אמור היה להלחם למען הלגליזציה, ולא כי הוא עישן או לא עישן ג’וינט בעבר, אלא מתוך דאגה לכלכלה הישראלית שבטמטומה הרב מוותרת מידי שנה על מאות מיליוני שקלים שמגיעים לה משוק הקנאביס.

הכותב, ליאור פרי, הוא עורך דין וכלכלן, בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מטעם אוניברסיטת חיפה.

ראו גם: ההצגה חייבת להימשך
ראו גם: גדי וילצ’רסקי מדליק ג’וינט אצל יאיר לפיד

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר