“גואנו” – לשלשת עופות שתנפח לכם את הגאנג’ה

הוא נחשב לדשן הטבעי הטוב בעולם שמסוגל לעזור לגראס שלכם לפתח פרחים שמנים יפים וחזקים. הכירו את ה”גואנו” – הבנות שלכם יעופו על החרא הזה!

ה-“גואנו” הינו שם כולל לדשן שמקורו בלשלשת עופות ימיים, צואת עטלפים וכלבי ים. אם כי ברוב המקרים מדובר בעיקר בחרא של עטלפים – ואין מה להגיד, העטלפים האלה מחרבנים זהב…

יש כמה סוגים של גואנו כאשר ההבדלים ביניהם מתייחסים בעיקר למקור הדשן (פרו היא המובילה העולמית בתחום, מקסיקו, ג’מייקה ואינדונזיה לא הרחק מאחור) ולאחוז היסודות הקיימים בו – יש גואנו עשיר מאוד בחנקן שמתאים כמובן לשלב הצמיחה ויש גואנו עשיר בזרחן או אשלגן שנעדיף לתת לקנאביס שלנו בתקופת בפריחה.

היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה פורה – גואנו וצמחים

הגואנו היה בשימוש נרחב בקרב ילידי אמריקה הלטינית מאות שנים לפני הכיבוש הספרדי כדשן שנועד להגדיל את היבול.

רק בתחילת המאה ה-19 חקלאים מערביים “גילו מחדש” את הגואנו והביקוש למוצר עלה. החקלאים המקומיים נהגו לכרות את החומר בעיקר באזור צפון קרוליינה שבארה”ב, אך משהחליטו לחקור את העניין יותר לעומק גילו שאיכות הגואנו תלויה בריכוז החנקות שבו. החקלאים גילו שגואנו שנכרה באקלים יבש מכיל ריכוז גבוה יותר של חנקות ובעל איכות מעולה.

פרסומת לגואנו מהמאה ה-19
פרסומת לגואנו מהמאה ה-19

דווקא הבריטים היו אלו שהצליחו ליפול על “אוצר הגואנו העולמי”, אותו מצאו באיים פסטורליים מול חופי פרו שבדרום-אמריקה, שהחלו במלאכת הכריה והעברת המוצר לבריטניה.

גם זה בטח יעניין אותך

מדענים אמריקנים גילו שהגואנו הפרואני עולה באיכותו על הגואנו האמריקני, ושהשימוש בו מגדיל את היבול באופן משמעותי. מאחר ולבריטים היה מונופול על החומר הפרואני המשובח החלו החקלאים האמריקנים להתמרמר על כך והפעילו לחץ על הממשלה שתעזור להם בנושא – מתוך כך נולד אחד החוקים היותר מוזרים והשתלטניים בהיסטוריה של ארה”ב – חוק הגואנו עבר בקונגרס האמריקאי בשנת 1856 ואושר ע”י הנשיא המכהן דאז ג’יימס ביוקנן.

שימו לב לניסוח החוק:

“בכל עת שתושב ארצות הברית יגלה מאגר של גואנו על אי, איון, או סלע, שאינו בתחום השיפוט של ממשלה אחרת, ושאינו מיושב על ידי אזרחים של ממשלה אחרת, וישתלט עליו באמצעים שלווים, ויחזיק בו. אותו אי, איון או סלע יחשבו, בהסכמת הנשיא כחלק השייך לארצות הברית”

בגדול מה שזה אומר זה שכל אזרח אמריקאי רשאי להשתלט על כל אי ברחבי העולם שקיימים בו מרבצי גואנו כל עוד האי לא מיושב או שייך כבר למישהו אחר. אם זה לא מספיק, החוק מתיר לנשיא ארה”ב להשתמש בכח על-מנת לשמור על אי שהושג בדרך זו ובנוסף, החוק גם קבע שארה”ב איננה מחויבת יותר למקום לאחר שכל הגואנו בו יכרה.

ראו עוד: תזונת המריחואנה – מדריך בסיסי לדישון קנאביס

“פצצת ויטמינים” לבנות בגינה

חלקכם ודאי שואלים את עצמכם – למה לעזאזל כל זה אמור לעניין אותי??

ובכן, ההיסטוריה המקוצרת של הגואנו שהצגנו לעיל היא בהחלט לא מידע הכרחי למי שמעוניין לגדל גראס איכותי אבל חשבנו שתשמחו להעשיר קצת את הידע הכללי שלכם בקצת תאריכים ושמות של מדינות.

אבל הנה הסיבה האמיתית מדוע כדאי שתתעניינו בחומר גלם שיוצא לעטלף מהחור תחת – זה דשן משוגע שידאג לכם לפרחים אפילו עוד יותר משוגעים!!! יש מבין?

גואנו עטלפים - שימו לב לערך החנקן הגבוה
גואנו עטלפים – שימו לב לערך החנקן הגבוה

ה”גואנו” נחשב לדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם: הוא מכיל פי 33 יותר חנקן מאשר בזבל בהמות רגיל, ועשיר במינרלים רבים אחרים.

את הגואנו מומלץ לערבב עם האדמה עוד לפני שמעבירים את השתילים – אפשר גם לפזר על השכבה העליונה של האדמה וכך בזמן ההשקיה יגיעו היסודות החשובים שהוא מכיל למטה אל השורשים. מגדלים בשיטת הידרו נוהגים למוסס את הגואנו ולהוסיף אותו למצע הגידול במצב נוזלי.

ראו עוד: מה המריחואנה רוצה לאכול? / ברי בלאנטמן

יתרון בולט נוסף של המוצר הוא העובדה שהגואנו הינו דשן אורגני טבעי ולכן הינו סלחן ביותר מבחינת כמויות – משמע שקשה מאוד “לשרוף” את הצמח או להכביד על השורשים שלו במלחים מיותרים.

ברוב חנויות ההידרו בישראל לא תמצאו את הגואנו. מבדיקה שערך כתב המגזין נשמעו תלונות מצד המוכרים על קושי בירוקרטי לייבוא הדשן הספציפי ארצה. אולם כשפנינו למשרד החקלאות הם הגיבו כך:

הטענה אינה נכונה, משרד החקלאות הינו הגורם המאשר ייבוא הדשנים, ואין אף איסור לייבוא הגואנו או השימוש בו בארץ.
השימוש בגואנו בישראל הינו בעיקר בחקלאות האורגנית כמקור עשיר בחנקן.

השימוש בחקלאות האורגנית נשען על Council Regulation (EC) No 834/2007 והתקנות הישראליות המסדירות את הנושא האורגני.

ייתכן שמדובר במגבלות בכריית המוצר בחופי צ’ילה, פרו ונמיביה מסיבות אקולוגיות ואידיאולוגיות, מצב היוצר מחסור בגואנו.

אז אם לא מצאתם מקור טוב לגואנו בארצנו הקטנה, נסו אולי להזמין מאמזון.

ונסיים בציטוט של מגדל קנאביס ותיק:

” במהלך 32 השנים בהם גידלתי את צמח הקנאביס ניסיתי כל מיני דשנים ומזינים. מעולם לא מצאתי משהו שעולה על הגואנו מבחינת טעם ויבול.

הטעם שהקנאביס מקבל כשמשתמשים בגואנו הוא כל-כך פירותי ונקי שהוא נשאר על הלשון במשך חמש דקות אחרי השאכטה האחרונה של הג’וינט”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר