תומר שרון: “גם אני עישנתי ג’וינט עם יאיר לפיד”

“ההבדל בין יאיר לפני השאכטה לזה שאחריה היה קיצוני… הוא כעס ואיים שידפוק לנו מכות אם נראה אותו ברחוב” – תומר שרון (תומש) מספר על חוויות העישון עם מי שהיום שר האוצר ואז היה תסריטאי חובב גראס.

תוך שעות ספורות יצאו מהארון הירוק שני העדים מכתבתו של אורי משגב, בה הצהירו שבניגוד לטענתו של שר האוצר לפיד כי מעולם לא עישן מריחואנה, הם דווקא ראו את ההפך, במו עיניהם.

ראשונה יצאה סופיה טרוטוש ארגמן שסיפרה כיצד עישנה ג’וינט עם יאיר לפיד בדירתו ברח’ הירקון בתל אביב וכי הוא אף “פינק” אותה בפרח קנאביס. ראו כאן.

שעה קלה לאחר מכן פירסם גם השחקן תומר שרון (תומש) סטטוס דומה ובו סיפר כי נהג לעשן מריחואנה עם יאיר לפיד במהלך שיעורי המשחק בלהקת הנח”ל. “הוא כעס ואיים שידפוק לנו מכות אם נראה אותו ברחוב,” סיפר.

תומר שרון
תומר שרון (תומש)

“טוב, אז עכשיו יש שני אנשים שמזוהים בשמם שעישנו עם יאיר לפיד.

הרהרתי בזה קצת עכשיו, ומה שיפה הוא שהענין מעלה מחשבות רחבות יותר מאשר “שר האוצר שלנו שקרן”. מה יש בגראס שמאיים כל כך על אנשים מסוימים? על דרך מחשבתם והשקפת עולמם?

גם זה בטח יעניין אותך

הגראס הוא תרופה אנטי תחרותית. ההרגשה שכל מה שיש מולך כרגע מספיק לך, כלומר, אנשים נחמדים, צחוקים טובים, חום וקבלה במקום חשדנות ומרפקים, היא-היא המאיימת על ניאו-ליברלים דוגמת לפיד.

היינו בצבא, ויאיר היה הכותב של התכנית שלנו בלהקת הנח”ל. הוא והבמאי הכריזו על שיטת עבודה יצירתית: כיוון שהלהקה היתה משופעת בליצנים כותבים, אנחנו נשתתף בכתיבת הקטעים ויאיר ינחה אותנו. ההבדל בין יאיר לפני השאכטה לזה שאחריה היה קיצוני. לפני, זה היה מישהו חריף ואינטליגנטי אבל מבוצר ויהיר, שהתנהג כדמות אב דמיונית למרות שהיה מבוגר מאיתנו בשבע-שמונה שנים. ההומור הפרוע שלנו איים עליו והוא כל הזמן דרש לדעת למה זה מצחיק והאם זה יעבוד. אחרי? איש מקסים ורך שהתפוצץ מצחוק מהשטויות שלנו ועודד אותנו לכתוב עוד מהן.

הבעיה היתה כשהתגלה שהשטויות שלנו יותר מצחיקות משלו. או אז התפוגג הקסם ואף מערכון, זולת אחד, שכתבנו, לא נשאר בתכנית. זה גם היה המערכון היחיד שהצחיק בה. לשאר הקטעים שהוא כתב הגיבו החיילים בדריכת נשקים. כשניסינו למחות ולאמר שהחיילים מתבאסים מההופעה נענינו בבוז ובמשפטים כמו, מי אתם חושבים שאתם, פישרים. הניאו-ליברל המוקדם גבר על הסטלן המחויך וכשמרדנו ודרשנו, לטובת בטחון ישראל, לשנות את ההופעה מן הקצה אל הקצה, הוא כעס ואיים שידפוק לנו מכות אם נראה אותו ברחוב. השתדלנו להתרחק מאזור שינקין ומדירת הסטלה שלו במספר 18, כי זכרנו את המשקולות העצומות שלא הצלחנו להרים אפילו צד אחד שלהן ביחד.

אז יודעים מה? עזבו ששיקר. עזבו שעישן. השאלה היא לא מה, אלא למה. עזבו גם את האינטרסים של חברות התרופות, שאחת מהן השתתפה בכתיבת המצע שלו. הענין העמוק יותר הוא תרבות של תחרות אנושית לעומת זו החזירית. של כף יד פתוחה לעומת מרפק. של קבלת היצירתיות והיופי של האחר לעומת חריקת לסתות קנאית.

אני ממש חיבבתי אותו, בגירסתו המעושנת. מן השנייה קצת פחדתי. כשקראתי בידיעות אתמול ש”גם יאיר הקודם היה כועס על שר האוצר לפיד” חשבתי, הקודם? השניות הזאת הכרחית בפוליטיקה החדשה? הוא היה מישהו אחר לפני הבחירות? יאיר הקודם הוא זה שרץ בבחירות! זה כמו לאמר, גם יאיר החמוד, המחויך, שעישן כולה איזה שלוש ארבע שאחטות מסכנות וזה הרגיע אותו, היה כועס על יאיר הנוכחי, שמשווה אנשים כועסים לשנאוצרים, שמשריין את מקומו עד 2020 בלי בחירות, שמוריד לרצפה חברת כנסת שהעזה לחשוב אחרת, שמטיל על העני את האחריות לעוניו, על הדחוי את האשמה בדחייתו, על המוחלש את עצם חולשתו? אולי. אבל זה היה יאיר הקודם. אנחנו מונהגים בידי הנוכחי.”

ראו גם: כנראה שיאיר לפיד אוהב לחטוף מכות

תומר שרון התחיל כזכור את קריירת המשחק בתכנית הטלוויזיה “פלטפוס” ששודרה בטלוויזיה החינוכית במהלך בשנות ה-90. כבר אז רמז תומש על מה שקורה מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור בישראל.

צפו:

ראו גם: מה אם חומוס היה לא חוקי?
ראו גם: מיכאל הנגבי ויוני זיכהולץ מחפשים כיוון

ראוי לציין כאן שהבעיה עם מר לפיד היא לא העובדה שהוא עישן ג’וינט, כי אם העובדה ששר האוצר בישראל מעיז לשקר במצח נחושה, גם בפעם השנייה ולאחר שכבר העמידו אותו על טעותו.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר