מחלום למציאות: 12 שנים של לגליזציה בפורטוגל

לפני 12 שנים בוטלו בפורטוגל כל העונשים הפליליים למשתמשים בסמים. מאז, כל מי שנתפס עם כמויות קטנות של מריחואנה, קוקאין או הרואין יכול ללכת הביתה ללא עונש וחזקת המעשה היא בשורה אחת עם חניה לא חוקית. המומחים מרוצים מהתוצאות.

לפני שהסתבך במלחמה העולמית בסמים, ז’ואאו גולאו בן ה-58 היה רופא משפחה בעל מרפאה משלו בפארו, בחוף אלגרבה שבפורטוגל. היום גולאו הוא מרצה מבוקש – העולם רוצה לדעת איך בדיוק עבד ניסוי הלגליזציה בפורטוגל. ממשרדו משגיח גולאו על אחד הניסויים הגדולים ביותר בעולם בנושא מדיניות הסמים.

ג'ואאו גולאו
ג’ואאו גולאו

גרם אחד של הרואין, 2 גרם של קוקאין, 25 גרם של מריחואנה או 5 גרמים של חשיש: אלה הן כמויות הסמים שאדם יכול לרכוש ולהחזיק באופן חוקי בפורטוגל, וללכת איתן ברחובות ליסבון בכיס המכנסיים, נניח, בלי לדאוג להשלכות. MDMA – הרכיב הפעיל באקסטזי – ואמפטמינים – כולל ספיד ומת’ – יכולים גם כן להימצא ברשות אדם בכמויות של עד גרם אחד. הכמויות האלה מכל אחד מהסמים אמורות להספיק לכ-10 ימים.

אלה הן הכמויות המפורטות בטבלה המצורפת לחוק 30/2000 של פורטוגל. גולאו השתתף בניסוח חוק זה, שמיקם את מדינתו בחוד החנית של הגישות הניסיוניות לשליטה בסמים. פורטוגל סללה דרך חדשה כשהחליטה לתת מעמד חוקי לסמים מכל הסוגים.

“תיארנו לעצמנו שאולי בדרך זו נוכל לשלוט על העניינים טוב יותר”, מסביר גולאו. “קרימינליזציה בהחלט לא הייתה עובדת כל כך טוב”.

דומה מאוד לעבירת חניה

כחלק ממלחמתה בסמים, במקום לרדוף את הצרכנים, הפסיקה פורטוגל להגיש תביעות נגד משתמשי הסמים. החומרים המפורטים בטבלה המצורפת לחוק 30/2000 עדיין לא חוקיים בפורטוגל – “אחרת היינו מסתבכים בצרות עם האו”ם”, מסביר גולאו – אבל שימוש בסמים אלה הוא לא יותר מאשר עוון, במידה רבה כמו עבירת חניה.

למה להגביל את הסמים האלה לכמות של 10 ימי של שימוש, אם כן? “זה גבול, אשר מטבעו הוא שרירותי”, אומר גולאו. “בשלב שבו ניסחנו את החוק, בקושי היו לנו נתונים להישען עליהם, לא היה לנו שמץ של מושג איך זה יעבוד”.

השאלה שעומדת על הפרק היא : כיצד ממשלה יכולה לשמור על אזרחיה מפני נטילת סמים מסוכנים? דרך אחת היא לפגוע באלה שמספקים את הסמים – בקרטלים, במתווכים ובסוחרי הרחוב וגישה נוספת היא להתמקד בלקוחות – לעצור אותם, לתחקר אותם ולכלוא אותם. תביעה משפטית – כמנגנון בקרה והרתעה – היא הגישה שנבחרה בקרב רוב הממשלות.

לוותר על רעיון העולם ללא סמים

“חשוב שנמנע מאנשים לקנות סמים וליטול סמים, תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו”, אומר מנואל פינטו קואלו, בן 64, יריבו הרציני האחרון של ניסויו של גולאו. פינטו קואלו רוצה שארצו תחזור לנורמליות, בצורת המלחמה הקשה בסמים שחלק גדול משאר העולם מנהל.

איזה קנאביס אתה?

גם פינטו קואלו הוא רופא. הוא מפעיל מרכזי גמילה וכתב ספרים בנושא התמכרות. כיום הוא במחלוקת עם עמיתיו לשעבר ועם “המערכת”, כפי שהוא אומר. דאגתו הגדולה ביותר היא שהמדינה וויתרה על רעיון העולם ללא סמים. “איך זה אפשרי להרחיק את הצעירים מסמים, כאשר כולם יודעים בדיוק כמה גלולות מותר להחזיק באופן חוקי?” הוא תוהה.”אני עדיין מאמין שהרתעה היא הצורה הטובה ביותר של מניעה ושגמילה מיידית היא שיטת הטיפול הטובה ביותר.” קואלו גם נלחם בתכנית המתדון הנרחבת שפורטוגל החלה כחלק מרפורמת מדיניות הסמים שלה, אשר מספקת כעת תחליף לעשרות אלפי המכורים להרואין.

בימים אלה פינטו קואלו מתפרנס מהפעלת מרפאות דיאטה, אבל הוא מבלה את לילותיו בכתיבת מכתבים ועריכת מצגות על “ניסוי הסמים האבסורדי” של מדינתו. הוא נוסע לסימפוזיונים להזהיר את שאר העולם מהסכנות. בבית, בפורטוגל, הפרספקטיבה הביקורתית שלו הפכה אותו לזר, אבל לטענתו הוא התקבל בסבר פנים יפות בחו”ל. כהוכחה, הוא מראה גיליון עובדות שהונפק על ידי המשרד האמריקאי למדיניות הלאומית לבקרת סמים, דיווח קצר ומנוסח בספקנות על הניסוי הפורטוגזי.

החופש שהשתלט על המדינה

כאשר ז’ואאו גולאו רוצה להסביר מדוע דווקא פורטוגל באה עם הרעיון להפסיק להעמיד לדין משתמשי סמים, הוא מתחיל עם מהפכת הציפורנים שהתרחשה במדינה.

בשנת 1974, פורטוגל השתחררה מכמעט 50 שנות דיקטטורה צבאית, משמרות פוליטיות שסמלן היה פרחי הציפורן שתקעו החיילים בקני הרובים שלהם. “פתאום, הופיעו הסמים”, אומר גולאו, כאשר חזרו הפורטוגזים מהמושבות מעבר לים והביאו איתם את המריחואנה. גולאו אומר שגם הוא עישן גראס בזמן ההוא. הוא היה בשנות העשרים המוקדמות שלו ו”סמים הבטיחו לנו חופש”.

וזה היה חופש שהשתלט על המדינה מהר מאוד. כאשר גולאו הקים את המרפאה שלו בפארו, הוא מצא את עצמו עד מהרה מקבל פניות מהורים שילדיהם כבר לא עישנו רק ג’וינטים, אלא עברו להרואין. לפעמים גם הילדים באו אליו, וגולאו לא ידע איך לטפל בהם. כאשר מרפאת הגמילה הממלכתית הראשונה נפתחה בליסבון, גולאו השתתף בקורס הכשרה שהתקיים בה. בשלב זה, הוא אומר, מגיפת ההרואין רק החלה.

תפיסות סמים בפורטוגל
תפיסות סמים בפורטוגל

בשנת 1980, הרואין זול מאפגניסטן ופקיסטן החל להציף את אירופה. פורטוגל לא הייתה המדינה היחידה שהושפעה מכך, אבל גולאו אומר שמדינתו נפגעה קשה במיוחד, כי לאנשים כאן לא היה מושג איך להתמודד עם סמים. “היינו נאיביים”, הוא אומר.

מספר האנשים שנטלו סמים לא חוקיים בפורטוגל היה נמוך בהשוואה למדינות אחרות, אבל מתוך אלה שצרכו סמים, רבים השתייכו לקטגוריה שמומחים בתחום זה מתייחסים אליה בשם “משתמשי סמים בעייתיים”.

100,000 מכורים לסמים קשים היו בפורטוגל בשיאה של המגיפה, באמצע שנות ה-90. האוכלוסייה הכוללת של פורטוגל באותה התקופה מנתה פחות מ-10 מיליון תושבים. מספר המכורים לסמים שנדבקו בנגיף האיידס גם הוא היה גבוה משמעותית מאשר ברוב המדינות אחרות.

שכונת עוני הוקמה בליסבון, בקצה שכונה הידועה בשם קאסל ונטוסו (Casal Ventoso) ושם נרקומנים ישנו בצריפים או בפחי אשפה, בתנאים ירודים ביותר. “הם השתמשו בסמים ברחוב, ומתו ברחוב”, אומר גולאו. כל אדם בפורטוגל יכול לראות את התופעה הזו – בטלוויזיה, בתמונות מהעיתונים או אפילו מהכביש הסמוך.

“משתמשי הסמים אינם פושעים, הם חולים”

אלה היו התנאים במדינה בזמן שבו ממשלת פורטוגל כינסה ועדה למלחמה בסמים, שהורכבה מ-11 מומחים, כולל גולאו. רוב חברי הוועדה לא היו פוליטיקאים.

משתמשי הסמים אינם פושעים, הם חולים“, אמר גולאו. לא כולם הסכימו – כמו פינטו קואלו, אבל הוועדה למלחמה בסמים הסכימה בסופו של דבר לקבל את עמדתו של גולאו. עמדה זו היוותה למעשה את הבסיס לניסוי של פורטוגל בהתמודדות עם משתמשי הסמים ללא טיפול באמצעות גורמים מרתיעים. גולאו חוזר מאז על הצהרתו לעתים קרובות, וכך גם אנשי הצוות שלו, רופאים במרפאות סמים המנוהלות על ידי המדינה ואפילו מפכ”ל משטרת ליסבון, שקציניו מבלים את ימיהם בחיפוש אחר סמים, אומר את זה.

ההמשך ההגיוני של ההצהרה הזו הוא שאנשים שאינם עבריינים לא צריכים לקבל יחס של עבריינים. הם לא צריכים להיעצר, להיעמד למשפט או להישלח לכלא. העונש על החזקת סמים בפורטוגל לפני הדה-קרימינליזציה היה מאסר לתקופה של עד שנה.

סמים

הניסוי הפורטוגזי נכנס לתוקפו לפני 12 שנים וצוותו של גולאו מחשב כיום כמה כסף חסכה מערכת המשפט של המדינה בבתי המשפט ובתי הכלא שלה, עכשיו כשהיא כבר לא צריכה להעסיק אנשי משטרה בלכידת אנשים שיש ברשותם כמה גרמים של סמים.

“המשטרה עדיין מחפשת אנשים שיש ברשותם סמים”, גולאו מציין. חשיש, קוקאין, אקסטזי – המשטרה הפורטוגזית עדיין תופסת ומשמידה את כל החומרים האלה. “עם זאת, לפני שהם עושים כן, הם קודם שוקלים את הסמים ומסתכלים על הטבלה הרשמית הכוללת את רשימת הכמויות המגבילות ל-10 ימי שימוש. כל מי שמחזיק סמים בכמות גדולה מזו הכתובה ברשימה נחשב לסוחר ומואשם בבית המשפט. מי שיש ברשותו כמות קטנה מהמכסה, מדווח לגוף המכונה ‘ועדת הזהרה על התמכרות לסמים’ תוך 72 שעות.”

לפעם השנייה יש השלכות

בליסבון, לדוגמא, הועידה המקומית להתמכרות לסמים ממוקמת בקומה הראשונה של בניין משרדים יחיד במינו. הרעיון הוא שאף אחד לא אמור להרגיש לא בנוח להיראות כאן. צעיר בן 19 לבוש בחולצת פולו לבנה ממתין באחד החדרים. המשטרה תפסה אותו בסוף השבוע עם גרם אחד של חשיש. עובד סוציאלי כבר תחקר אותו במשך חצי שעה ולמד שהוא השתתף בקורס מקצועי בבית ספר חקלאי, חי עם הוריו ומעשן מריחואנה מדי פעם. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הוא נתפס כשברשותו סמים.

“משתמש חברתי, אין גורמי סיכון”, מציין העובד הסוציאלי. בהמשך, פסיכולוג ועורכת דין ידברו עם האיש הצעיר וירצו לדעת אם הוא מודע לסכנות שכלולות בשימוש בקנאביס. “כן, כן, מבית הספר”, הוא אומר. “היה לנו שיעור על מניעה”. כל עוד הוא לא ייתפס פעם נוספת בשלושת החודשים הקרובים, התיק שלו ייסגר. “אנחנו לא ניידע אף אחד שהיית כאן וזה לא יופיע בפרטים שלך”, עורך הדין מסביר. “אבל אם זה יקרה פעם שנייה, יהיו לזה השלכות רציניות”.

אך לאחר מכן, כאשר נתבקש העו”ד להסביר את ההשלכות האלה בצורה מפורטת יותר, שום דבר שנשמע רציני במיוחד לא עלה בדעתו. יומיים של שירות לקהילה, אולי. הועידה יכולה גם לתת קנסות, אבל עורך הדין אומר שזה לא קורה לעיתים קרובות כשמדובר בנוער. הקנסות אינם מיועדים לאנשים שהועידה קובעת שהם מכורים – הם כבר משלמים על מנת לשמר את ההרגל שלהם. “התפקיד הכי חשוב שלנו הוא להזמין אנשים להשתתף בתוכניות גמילה”, היא מסבירה. בכל שנה משטרת ליסבון שולחת כ-1500 משתתפים לוועידה, אשר מתקיימת בערך 5 פעמים ביום. ב-70 אחוזים מהמקרים מעורבת מריחואנה. אלה שנכשלים בשינוי מקבלים שתי תזכורות, אבל כפייה אינה חלק מהתוכנית.

דה-קרימינילזציה, לא לגליזציה

הזהרות, תזכורות והזמנות לגמילה – נראה שמלחמת הסמים של פורטוגל היא מלחמה עדינה. “הומניסטית ופרגמטית” אומר גולאו. היא מבוססת על דה-קרימינילזציה (הפסקת הפללת הצרכנים), אשר אסור לבלבל עם לגליזציה. פורטוגל לקחה בחשבון גם את המסלול הזה, אבל בסופו של דבר החליטה לא להרחיק לכת יותר מדי.

ג'ואאו גולאו - לגליזציה של סמים בפורטוגל
ג’ואאו גולאו

כשהפרלמנט הפורטוגזי דן בחוק 30/2000, נציגים של מפלגות הימין הכריזו שמטוסים יתחילו להגיע למדינה מדי יום, כשהם מלאים באנשים שמחפשים הזדמנות קלה “למלא” את עצמם בסמים. “כל המדינה שלנו תהפוך לשכונת עוני מוכת סמים,” אמרו אז בכירים במפלגות הללו. למרות זאת, מפלגות השמאל בפרלמנט היוו את הרוב.

“הנתונים מראים, בין שאר הדברים, שמספר המבוגרים בפורטוגל, שנטלו סמים בלתי חוקיים בשלב כלשהו בחייהם, גדל. אך באותו הזמן, מספר הנערים שצורכים סמים בפורטוגל קטן,” מספר גולאו. “מספר המכורים שנמנעו מגמילה גם הוא עלה בצורה דרמטית, בזמן שמספר המכורים לסמים שחלו באיידס קטן משמעותית. מה משמעות המספרים האלה? עם מה בדיוק ניתן להשוות אותם? לא קיים מידע נרחב מלפני תחילת הניסוי. לדוגמה, מספר המבוגרים שצרכו סמים בלתי חוקיים גדל ברוב המדינות האחרות ברחבי אירופה גם כן.”

הכסף אוזל

“לא מצאנו איזושהי תרופת קסם”, אומר גולאו. עדיין, אחרי כמעט 12 שנים, המסקנה שלו היא, “דה-קרימינילזציה לא גרמה לבעיה להחמיר”.

נכון לעכשיו, החשש העיקרי של גולאו הוא מדיניות הצנע של הממשלה הפורטוגזית לנוכח משבר היורו. דה-קרימינלזציה היא חסרת תועלת, הוא אומר, ללא ליווי של תכניות מניעה, מרפאות סמים ועבודה סוציאלית שמתבצעת ישירות ברחובות. לפני משבר היורו, פורטוגל השקיעה 75 מיליון יורו (98 מיליון דולר) מדי שנה בתוכניות שלה ללחימה בסמים. עד עצם היום הזה, גולאו חווה קיצוץ של שני מיליון דולרים מהתוכניות שלו ואם המשבר במדינה יחמיר, בנקודה מסוימת יכול להיות שלא יהיה מספיק כסף.

במקרה, לא רחוק ממשרדו של גולאו, שוכן המטה הכללי של המרכז האירופאי למעקב אחר סמים ומכורים לסמים בו עובד פרנק זובל. תפקידו של זובל הוא לנתח מגוון גישות ללוחמה בסמים. “אין מדיניות סמים שבאמת יכולה למנוע מאנשים לקחת סמים,” הוא אומר. “מה שקורה בפורטוגל עובד. צריכת הסמים לא גדלה משמעותית, אין בלגן מסיבי. עבורי כמעריך, זו תוצאה טובה מאוד”.

ראו עוד: סיכום עשור – האם לגליזציה עובדת?
ראו עוד: לגליזציה לסמים קלים וקשים – פילוסופיה
ראו עוד: לגליזציה היא רק ההתחלה… / מרטין לי
ראו עוד: לראשונה בהיסטוריה: רוב האמריקנים בעד לגליזציה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר