< script type=”application/ld+json”> { “@context”: “http://schema.org”, “@type”: “WebSite”, “url”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com”, “potentialAction”: { “@type”: “SearchAction”, “target”: “http://www.xn--4dbcyzi5a.com/?s={search_term_string}”, “query-input”: “required name=search_term_string” } } < /script>
דף הבית / כל הכתבות / דעות / מיתוס המריחואנה: מה אם כל מה שחשבתם שאתם יודעים על מריחואנה שגוי?

מיתוס המריחואנה: מה אם כל מה שחשבתם שאתם יודעים על מריחואנה שגוי?

לורל דואי היתה פעם "כמו כולם" – היא ידעה היטב שמריחואנה מזיקה ומסוכנת וכי המתמכרים לה מאבדים צלם אנוש בדרכם אל הסמים הקשים. אבל אז היא החליטה לבדוק את העובדות בעצמה

מאת: לורל דואי

מה אם כל מה שאי פעם אמרו לך וכל מה שחשבת בקשר לנושא מסוים היה מתברר כשגוי? מה אם האנשים בעלי הכוונות הטובות, האמינים והמכובדים שאמרו לך את השקרים האלה פשוט סיפרו לך את מה שהם שמעו?

לורל דואי

לורל דואי

זאת הדילמה שמצאתי את עצמי בתוכה לפני כשלוש שנים. במשך רוב חיי, קניתי את הסיפורים הקודרים והמפחידים ששמעתי עליה—מותר לי להגיד את המילה הזאת?—מריחואנה.

בכל צורה שהם קראו לזה: צינגלה, חשיש, מרי ג'יין או עשב, האמנתי לכולם כשהם הזהירו אותי לגבי המריחואנה, שהיא יכולה לגרום לכל מיני דברים, החל מנזקי מוח ועד לחשק לסמים חזקים יותר (או בשם האחר, תאוריית "סם המעבר"). וכך, בזמן שהתבגרתי, המשכתי לומר לאנשים אחרים בדיוק את אותם הדברים, במחשבה שמה שאמרתי היה נכון. "מריחואנה היא מסוכנת" אמרתי לאחרים. "רק אנשים מטומטמים משתמשים בזה".

מישהו אמר לי פעם, "ככל שאתה מתרחק מהעובדות, הן יכולות להפוך למיתוס ביתר קלות." אלוהים, כמה שהוא צדק". כך זה התחיל לפני שלוש שנים, כשהחלטתי לבסוף לחקור על מריחואנה. אם זה משנה משהו, הייתי נחושה להוכיח לעצמי ולאחרים שהחששות שלי היו בתוקף. חייתי בקולורדו, איפה שמריחואנה רפואית הייתה חוקית להחזקה ולגידול ברגע שקיבלת אישור ל"קלף האדום", הייתי מוקף ב"חנויות חשיש".

הודות לתיקון ה-20 בחוקת המדינה, בתי המרקחת הללו מוקמים ומשגשגים מהר יותר מאשר לוקח לצמח הקנאביס לגדול לבגרות. במחוז דנבר כשלעצמו קיימים בסביבות 400 בתי מרקחת למריחואנה רפואית, והן עולות במספר על 375 סניפי הסטארבאקס (רשת הקפה הגדולה בעולם) ברחבי המדינה. אני מודה שלעגתי לעסקים האלה וגלגלתי עיניים לאנשים שמבקרים בהם.
אז ביום הבהיר הזה, לפני כמעט שלוש שנים, החלטתי לבדוק לעומק את הצמח המחלוקתי הזה ולצייד את עצמי במידע נוסף אשר יחזק את הדיעה הלא תומכת שלי כלפי המריחואנה.

אבל דבר מוזר המשיך להתרחש. ככל שהעמקתי יותר במה שחלק מהאנשים מכנים "האיום הירוק", המשכתי למצוא יותר ויותר מחקרים שלא ידעתי על קיומם. חלק מהמחקרים הללו נקברו—אולי בכוונה תחילה—ויצרו טענות מדעיות בקשר לקנאביס אנדיקה וקנביס סאטיבה שנראו לי כמעט טובות מדי מכדי להיות אמתיות. לדוגמה, קראתי מחקר משנת 1974 (פורסם ב-1975) שנערך באוניברסיטת ווירג'יניה אשר הוכיח שהקנבינואידים שנמצאים בצמח הקנאביס מקטינים גידולים סרטניים, הורגים תאים סרטניים, ומשאירים בחיים רק את התאים הבריאים. למרות שזה היה כתוב שחור על גבי לבן, עדיין לא האמנתי לזה. אז המשכתי לחקור. מצאתי את זה כשחיפשתי את המונח "קנאביס אנדיקה יתרונות רפואיים" בגוגל וקיבלתי מספר עצום של אתרים, 220 אלף במספר. כשהוספתי את המילה "רפואית" לקבוצת המילים, המספר גדל ל-452 אלף. במשך ששת החודשים הבאים, ניצלתי כל זמן פנוי בחיפוש אחר "עשב השטן".

צמח פלא

לומר בבוטות, הייתי בהלם. לא היה שום דבר "שטני" בקשר לזה. כל המידע המדהים הזה היה שם, מחכה שימצאו אותו וכל מה שהייתי צריך לעשות זה להסכים לצפות בו בראש פתוח. למדתי שהקנאביס מזן אנדיקה היה מעובד לתמציות נוזליות בסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. תמציות אלה הומלצו על ידי רופאים כמשכחי כאבים לכל דבר, החל מכאב בקיעת השיניים אצל תינוקות, וכלה בהפחתת הכאב של דלקת פרקים וכאבי מחזור. מצאתי שבשונה ממה שנאמר לי, אף אחד לא מת משימוש במריחואנה במשך אלפי השנים שהצמח הזה היה זמין. למעשה, לא היה לי מושג שהשימוש הרפואי בו תועד עוד בסביבות שנת 2700 לפנה"ס והיה נחשב כצמח "נעלה" על ידי הקיסר שן נאנג (2697-2737 לפנה"ס). גיליתי שבזמן שדיכאתי את המריחואנה, אלפי אנשים בעולם ריפאו או הקלו ביעילות רבה על בעיות רפואיות שכוללות גם את מחלת הפרקינסון, מיגרנות, דיכאון כרוני, פוסט טראומה, נדודי שינה, דמנציה, התקפים אפילפטיים ואפילו איידס. ככל שחקרתי ודיברתי עם רופאים, מטופלים, מדענים והיסטוריונים שלמדו את הצמח ותומכים בו, שמעתי יותר עדויות מופלאות של הבראה ממחלות וחוסר איזון מנטלי בנוסף, או כמו שאחד המטופלים אמר לי, "רק השקפה טובה יותר על החיים".

מריחואנה

וזה היה הרגע שבו גיליתי מידע שבאמת הטיל ספק בסיפורים ששמעתי. אנשים השתמשו ב"עשב" הזה כדי להיפטר מאופיאטים, אלכוהול, טבק, הרואין, קוקאין וסמים חזקים אחרים. לכן הוא צבר מוניטין כ"סם יציאה", במקום "סם בריחה". גם קשישים השתמשו בו בסתר על מנת לשפר את הקוגניציה שלהם. רגע…מה? איך זה אפשרי? מריחואנה לא גרמה לך להיות "לוזר מטומטם" ? לא. לא לפי הנתונים המדעיים שמצאתי. ההפך הוא הנכון, מדענים גילו שהצמח מאפשר יצירה של נוירונים במוח ותורם להיווצרות של מסלולים עצביים חדשים, אפילו כשהמוח נפגע מזקנה או מטראומה.

עוד גיליתי שרופאים, עורכי דין, מנכ"לים של חברות גדולות, חשבונאים ובעלי מקצוע אחרים השתמשו במריחואנה מדי יום והרגישו כי היא שיפרה את הרווחה ואת יכולת ההתמודדות שלהם עם לחצים באופן נרחב. מצאתי כי רופא מכובד, ד"ר ויליאם קורטני, עודד חולים עם מחלות כרוניות לסחוט בין 10 ל-20 עלי מריחואנה טריים באופן יומיומי. המשקה הירוק המרוכז הזה לא היה פסיכואקטיבי והציף את הגוף בחומרים מזינים וקנבינואידים שעזרו לרפא מחלות ניווניות. בלשון המעטה, המידע היה מטמטם. וזה היה הרגע שבו קלטתי שיש סיפור שצריך להיות מסופר. אף אחד לא כתב מעולם רומן בדיוני על מריחואנה רפואית שלא כלל סטריאוטיפים או התחנפות לפחד.

זה לקח לי חמישה חודשים נוספים ומאות שעות של ראיונות אחד על אחד עם מטופלי מריחואנה רפואית, מטפלים, מגדלים, בעלי בתי מרקחת ומומחים בתעשיית החשיש על מנת לפתח את מה שיהפוך ל"גינה של בטי".

הגינה של בטי

"הגינה של בטי" / לורל דואי

הגינה של בטי

הספר "הגינה של בטי" מתמקד בבטי קרוון בת ה-58, מלכת היופי של טקסס לשעבר, יפהפייה להפליא, רפובליקנית נאמנה ואלמנה של בעלה השמרני באותה המידה ובעל קריירה צבאית, פרנק. בנה היחיד של בטי, בן, מת בשנות ה-20 לחייו ממנת יתר של סמים. כשפגשנו את בטי, היה נדמה שהיא חיה באנימציה מושהית. הקירות סוגרים עליה. כל מה שנשאר לה, שיקר ללבה, הוא הפרס שקיבלה על זכייה בתחרות גינת הפרחים, והציוד שנותר לה מחנות השוקולד הכושלת שלה. כשהיא מגיעה למסקנה שכל חייה התבזבזו, רוח מרדנית שבטי שמרה חבויה, מתפרצת לפני השטח. העולם השמרני שלה מסתובב ב-180 מעלות כשהיא מתמודדת פנים מול פנים עם הפחדים הגדולים ביותר שלה. ואחד מהפחדים הוא המריחואנה. המסלול שבו היא בחרה רצוף בסודיות, דמויות משניות, אירועים משני חיים, וחיבור לגינת המרתף הלא שגרתית שלה שהיא מעולם לא יכלה להעלות בדעתה.

הכוונה שלי, כשכתבתי את "הגינה של בטי", הייתה להראות את האמת בקשר לתעשיית המריחואנה הרפואית בקולורדו. לא הכול טוב ויפה. אני לא ממתיקה את המציאות של העבודה בעולם הקנאביס, ואני גם לא רומזת מה זה להיות מטפלת של מטופל שחולה בצורה קשה שתלוי בחומר הירוק שלך כדי להפוך אותו לתרופה שלו או שלה. הספר מדגים שינוי מסיבי בתעמולה נגד החשיש, שהקשבתי והאמנתי לה כשגדלתי. אני מקווה שזה לא סתם סיפור מבדר; אני גם מקווה שזו הארה לאלו שקוראים ומאמינים בדרך שבה האמנתי בקשר לצמח העתיק הזה. כמו שבטי קרוון אומרת, "אין משהו משחרר יותר משחרור אמונה מגבילה".

לרכישת הספר

העבירו הלאה:

אירועים קרובים:
  משחקי הקססה 2 - סטנדאפ קנאביס
  (הנחה לחברי המגזין עם קוד קופון: ‘במבה’)

הפורום | העצומה | הזנים | המדריכים | המילון

אוהבים קנאביס? הרשמו:

רוצים לכתוב טור דעה לפרסום במגזין? צרו קשר

נצפים עכשיו

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
x

מומלץ עכשיו

ג'פרסון סשנס - התובע הכללי הבא של ארה"ב

התובע הכללי הבא של ארה"ב מתנגד חריף ללגליזציה

"ליידי גאגא הודתה שהיא מכורה לזה," אומר התובע הכללי הבא של ארה"ב, ...