תופעה: נערים מתמסטלים מאגוז מוסקט

האם בקרוב נזכה לצפות בתשדירי פרסומת של הרשות למלחמה בסמים בה קוראים נציגי הרשות למלחמה באגוזי המוסקט? כנראה שלא… הצביעות האיומה שבהמשך רדיפת צרכני הקנאביס מורגשת במיוחד כאשר מבינים שהמלחמה בטבע ובצמחים היא אבודה מראש.

המלחמה בסמים כפי שאנו חשופים אליה בחיי היום-יום שלנו (חיפושים ברכב, פשיטות על בתים, מעצרים, משפטים וכו’) היא רק סימפטום של מלחמה גדולה הרבה יותר של שליטה באנשים, חברות ומדינות. במהלך ההיסטוריה מלחמות רבות נבעו או היו בחלקן מבוססות על מאבקים של שליטה בצמחי מרפא שונים. יש הטוענים כי גם היום הנוכחות האמריקאית באפגניסטן למשל נובעת ממניעים של השתלטות על גידולי האופיום האדירים במדינה – לצורך “שליטה” בעם הסיני הצורך אופיום באופן קבוע.

חייל אמריקאי בשדה אופיום באפגניסטן
שליטה באופיום – שליטה בעם הסיני

ההולנדים ויתרו על ניו יורק בשביל המוסקט

החל בימי הביניים יוחסו לאגוז המוסקט תכונות ריפוי מאגיות. הערבים הביאו אותו לאירופה, ובתחילת המאה ה-16, בעקבות הכרזתם של רופאי אנגליה כי אגוז המוסקט הוא המרפא היחידי למחלת הדֶבֶר, החל קרב עיקש על השליטה באיי בָּנדה שבאינדונזיה, שבהם גדל העץ. הפורטוגזים היו הראשונים שהשתלטו על האיים אך ב-1602 הגיעו ההולנדים, שנאלצו להלחם באנגלים על השליטה. בחוזה בּרֶדָה (עיר בהולנד) שנחתם בשנת 1667 ויתרו ההולנדים על המושבה ניו אמסטרדם (שהפכה, כידוע לכל, לניו יורק) בתמורה לשליטה באיי בנדה, וכך זכו במונופול על המסחר באגוז המוסקט בעולם.

ההולנדים הגנו בחירוף נפש על המונופול: הם טבלו את אגוזי המוסקט במיץ ליים לפני ששיגרו אותם מחוץ לאיים כדי שאיש מלבדם לא יוכל להנביטם ואף שרפו אגוזי מוסקט כשהיה להם מלאי גדול מדי. למרות מאמציהם של ההולנדים הצליחו הצרפתים להבריח אגוזי מוסקט ולזרעם במאוריציוס ובשנת 1817 הגיעו האנגלים לאיי בנדה, נטלו עמם שתילי אגוז מוסקט ובכך הסתיים המונופול ההולנדי. הספר “אגוז המוסקט של נתנאל” מאת ג’יילס מילטון, שיצא לאור לפני שנים אחדות בהוצאת “זמורה-ביתן” (20 שקלים ברשת “צומת ספרים”) מתאר באופן מרתק וסוחף את המלחמות העזות סביב תבלין זה.

ראו עוד: קנאביס ומלחמת 1812

אגוז מוסקט טרי
אגוז מוסקט טרי

להיט חדש בישראל – נערים מתמסטלים מאגוזי מוסקט טחונים

על פי האגדה האורבנית, כמות עצומה של אגוז מוסקט טחון אמורה לגרום להזיות. האמת מאחוריה נשמעת ככה: החומר הפסיכו־אקטיבי הפעיל באגוז המוסקט קרוי מיריסטיצין (בלי להכביר מילים, הנ”ל חבר במשפחת התרופות האנטי דיכאוניות המבאסות ביותר, שמאז המצאת הציפרלקס נוטים להשתמש בהן רק כששום תרופה אחרת לא עובדת). במינונים גבוהים, שיהפכו את המזון שלכם לדוחה למדי, המיריסטיצין יביא אתכם לבלבול חושים ושיחות עם אנשים נעלמים.

גם זה בטח יעניין אותך

צפו: נערים מתמסטלים מאבקת אגוז מוסקט:

מתכון לעישון מוסקט טחון בג’וינט

מיכל גרוסברג פירסמה בשנה שעברה מתכון להכנת אבקת מוסקט לעישון בג’וינט, מקטרת או באנג בעיתון ‘עכבר העיר’. הנה הוא לפניכם:

הצטיידי בחופן נאה של אגוזי מוסקט טריים (לעצלנים, גם אגוז מוסקט טחון יעשה את העבודה, אבל זכרו שהמלצנו על שלמים וטריים); מגרדה עדינה או קולפן ירקות; משקל; עלי קטניפ (נפית החתולים) מיובשים (אפשר גם טבק רגיל); כלי עישון (באנג, מקטרת או ניירות גלגול ופילטרים); משככי כאבים; הרבה מים.

גרדי את אגוזי המוסקט לכדי אבקה באמצעות המגרדה או קולפן הירקות. ניתן גם לרסק את האגוזים, אבל מוטב להאביק בעדינות. כמה אגוזים כדאי לגרד? אין לכך תשובה, מסיבה מאוד פשוטה: משקלו של אגוז מוסקט שלם אינו שווה למשקלו של אגוז מוסקט טחון, ועניין המשקל הוא קריטי (ראו השלב הבא).

אגוז מוסקט טחון
אגוז מוסקט טחון

שקלי את אגוז המוסקט שזה עתה טחנת. עניין המינונים חשוב מאוד, שכן את לא באמת רוצה לסיים את הטיול שלך בבית חולים. מקרים של מוות ממנת יתר של אגוזי מוסקט כמעט שאינם מוכרים בספרות המקצועית (וגם אלו שכן לא נגרמו בעקבות צריכה למטרות התמסטלות). בכל זאת, חשוב לציין את תופעות הלוואי העלולות להיגרם מצריכת יתר: התייבשות, בחילה והקאה, טשטוש, כאבים בגוף, דיכאונות ועוויתות, ולא כל שכן – הרעלה. המינון המומלץ לאדם עומד על גרם אחד של אגוז מוסקט טחון לכל חמישה קילוגרמים בגוף.

ערבבי את אגוז המוסקט הטחון ואת עלי הקטניפ המיובשים או הטבק. עלי הקטניפ, אגב, מיועדים לארומה גרידא. חשוב לזכור שלא משנה באיזה מצב תודעתי את – אינך חתול, ולפיכך עלי הקטניפ פשוט לא ימסטלו אותך.

בחרי לך כלי עישון. הגיוני ויעיל: סיגריה מגולגלת. מכפכף, מגעיל ומתיש: באנג או מקטרת. הטעם די מבאס, ראי הוזהרת. ועכשיו חכי: למנועים לוקח זמן להתחמם. אחרי שלוש־ארבע שעות תרגישי קצת מסטולה, כמו באזז של אלכוהול או גראס, ואחרי שמונה שעות המוסקט יתחיל לתת עבודה. סביר להניח שתרגישי קצת דאון, ואחרי תשע עד 12 שעות – תחושות ההזיה יתחילו לבעוט. את המים תכיני מראש, כי השטות הזו תייבש אותך.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר