בית / כל הכתבות / בארץ / המאנצ`יז שאחרי קופטש / אביעד שם טוב

המאנצ`יז שאחרי קופטש / אביעד שם טוב

אז גיל קופטש התפטר לאחרונה מראשות מפלגת עלה ירוק ואיתו עוד מספר דמויות, והוחלט שעלה ירוק תתאחד עם המפלגה הליברלית ובכך זה הופך את הביקורת שלי על עלה ירוק ללא ממש רלוונטית יותר (אם כי עדיין יש בו דברים רלוונטים לכן מומלץ בכל זאת לקרוא).

הרבה אנשים הגיבו בקריאות שמחה וצהלולים לנוכח פרישותו וההתאחדות החדשה שהביאה תקווה מחודשת וכך גם אני, אך עדיין יש לי הרגשה שאנחנו לא רואים את השינויים באופן מפוקח כל כך. למרות הביקורת הנוקבת שהייתה לי על התנהלות עלה ירוק כפי שהייתה עד עכשיו, אפשר ללמוד הרבה מהתהליך שקרה פה.

גיל קופטש

גיל קופטש

גיל קופטש הוא בעיניי דמות חיובית דווקא. איש שהוא ללא ספק מוכשר ומצחיק ששילב אמירות חברתיות יחד עם תודעת הפופ, הוא נותן פרשנויות על דת ומיסטיקה, ומתפקד כקומיקאי, מנחה, איש בידור ומוביל פולטי/חברתי, קופטש הוא דמות צבעונית שגרם ללא מעט שערוריות בפרשנות לפרשת שבוע שכמעט הפילה ממשלה, ושעישן ג`ויינט על קברו של דוד בן גוריון ובכך שלח פרה קדושה וציונית הישר אל המשחטה.

אך מה שקופטש לא השכיל להבין זה שכבר אין צורך בפרובוקציות אלה , המהפכה התודעתית ללגיטמיות המריחואנה כבר די קרובה להתגשמותה – למרבית הצעירים בארץ יש דעה מורכבת ומעודכנת יותר על המריחואנה והיא כבר לא "מוקצה" אלה להפך, לעיתים מכונה אף "פופוליסטית", וכבר יש תמיכה עממית די רחבה להקלת חוקים / לגליזציה / אי הפללה / שינוי במדיניות פיקוח בדורות הצעירים.

השינוי התודעתי הזה התחיל אי שם בסוף שנות השמונים כשצעירים נסעו פתאום להודו אחרי שירות די טראומתי בדרום לבנון וחיפשו תשובות. צעירים אלה נסעו ובאמת מצאו הרבה תשובות חדשות – הנסיעה הפכה לטיול לפריקת עול וגם למסע רוחני/נפשי לחיפוש עצמך אחרי התמודדות עם המציאות הישראלית הפסיכית שאנחנו חיים בה. באותו זמן מהפכות הרייב והטכנו כבשו את הצעירים ברחבי העולם אחרי שנים של ניכור קפיטליסטי ושמרני של האייטיז אנשים פתאום דברו על האהבה וניסו לשחזר את מסיבות הטבע התמימות של הסיקסטיז, הישראלים הגיעו לגואה וגילו שם את הטראנס, מה שהצית מהפכה ברחבי העולם שהבירה שלה הייתה גואה ואפילו ישראל.

יחד עם האקסטזי שהיה פופולארי באותה תקופה, פתאום המריחואנה ביטאה אמת שאותה הצעירים מצאו וזה נתן תחושה של התעלות קולקטיבית מעל המציאות הקשה שיש בארץ עם הניכור המסוים שיש בחברה מודרנית. השינויים שעברה החברה הישראלית נוטפת השנאה בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, כל אלה הביאו אנשים לעשן מריחואנה ככלי שישנה את התודעה ויביא ישראלי שפוי יותר, פתוח יותר ורגוע יותר. העישון והמוסיקה הפכו להיות שפה משותפת בין כל מגזרי הציבור כמעט וזה גישר על העוינות המסורתית שיש לנו פה אחד כלפי השני.

במהלך שנות התשעים פרץ לישראל גם הרגאיי והוא נחת באופן מושלם לקרקע הנכונה ונקלט בה היטב. מסרים של אחווה, אהבה ולגליזציה תפסו תאוצה עצומה בקרב הדור הצעיר כשבמקביל הופנמה גם הרטוריקה המיסטית של המריחואנה כצמח אלוהי ומופלא, זה שיכול לברוא עולם טוב יותר ורגוע יותר. העישון נתפס גם כמשהו שיכול להביא לפתרונות של חלק מהבעיות פה, ואמנים רבים התחילו להביע ביקורת ולשאול מה קורה סביבם.

כל אלה יצרו פערי דורות משמעותיים, פעם ראשונה בתולדת ישראל! הצעירים חשבו על לחיות את הרגע וחיפשו דרך להתעלות כאן ועכשיו ולהביא מציאות טובה יותר על ידי הצמח המופלא, אך הדורות המבוגרים כמובן לא הבינו את זה, מקרי המוות המצערים מאקסטזי, והתפיסה המעוותת שכל הסמים אותו דבר גרמו להם לתפוס את המריחואנה כסכנה שמפילה ברשתה צעירים ולכן הם ניסו לבער את התופעה מהיסוד, מה שנסך בכל העניין אווירה אמיתית של מרד כנגד כל המוסכמות. המשטרה עצרה ורדפה אנשים ואיתרה מסיבות טבע והפסיקה אותם באמצע. בימים אלה גם עוד לא היה אינטרנט באופן נפוץ ופלאפונים, והכל התנהל באופן מחתרתי מה שהוסיף לזה עוד קסם.

צעד נוסף של הממשלה היה ליצור תעמולת הפחדה כשההשראה באה כמובן מהמדיניות של רייגן בארה"ב – הצגת הסמים כדבר הרע ביותר שקיים. בשנות החמישים הרטוריקה הייתה שהסמים יגרמו לאנשים להפוך לפראי אדם שרוקדים כמו משוגעים, ושעושים סקס חסר מוסר (משהו בסגנון של הסרט ריפר מדנס למי שראה) אך מאז הרבה מים עברו בנהר והתפיסה בקונצנזוס השמרני המחודש של שנות השמונים השתנתה. היא גרסה שסמים מביאים אותך לצרוך סמים קשים יותר ושהם גורמים להשתגע. היתה ברטוריקה הזו הגיון רב, מהסיבה הפשוטה שזה מה שתאם את הניסיון של אותם שנים – מרבית כוכבי הסיקסטיז התמכרו לסמים קשים יותר, השתגעו או מתו ממנת יתר, והדור הצעיר שבא אחרי ההיפים שנא את ההיפים ואת הסמים שלהם, וזה מה שנוצר – ההיגיון של התעמולה היה שאם הממשלה תשכיל להראות את הצדדים המסוכנים והמרתיעים של הסמים זה ישכנע אנשים לא לעשות את זה. המהפכה של ההיפים באותה תקופה עדיין הובנה ככישלון ולכן הסמים נתפסו גם כמשהו שלא מביא למקום טוב יותר וכחלק מתרבות לא חיובית. (מבלי להתייחס לזה שהכוכבים האלה נפגעו באופן חמור כל כך כי הם פשוט לקחו את אידיאולוגית הסקס סמים ורוק נ רול רחוק הרבה יותר מדיי).

אך כל זה כמובן התנפץ אל סלעי המציאות, לא רק שהדורות הצעירים לא נבהלו משטיפות המוח וסרטי האימה האלה, הם למרבה התדהמה גם הפכו אותם לסרטי פולחן של ממש והם הפכו להיות חלק חשוב מהתרבות של הצעירים והסטלנים בארץ במיוחד אחרי שכבר נעשה שימוש המוני באינטרנט .


סרטון מאוחר יותר מהתקופה שבה היה יובש נוראי בישראל : (ועדיין יש ?)

אם כן, מסיבות הרייב והטראנס בראו עולם שלם שייצר שפה, לבוש ופרטי אופנה שעיצבו תרבות ייחודית : התפתחו אינספור מילות סלנג חדשות שמתארות את תרבות העישון, נוצרו כינויים, ביטויים, קמו אתרי אינטרנט והופקו סרטי פולחן ישראליים ואמריקאיים. האופנה ברוח ג`מייקה גם היא הופנמה וסמל עלה הגראס הפך למותג מסחרי – תרבות שלמה שנרקמה מתחת לאפם של המבוגרים והמשטרה באותם שנים.

ראו עוד: "ים בעננים" – שירי סטלנים כחול לבן

המהפכה הזו לא עצרה שם ויצאה מהגבולות של הטראנס עם להקות ששילבו היפ הופ, רגאיי, מוסיקת עולם ומוסיקה הודית ואלה עלו לפני השטח ויצרו המנונים חשובים.



זה שיר חשוב של שבק ס` שמראה את היחסים בין הצעירים למשטרה שגם היא לא הפנימה את השינויים באותם שנים והתייחסה אל המעשנים כעבריינים מסוכנים. במסגרת מלחמת החורמה של ארה"ב נגד סמים (וישראל בעקבותיה) המשטרה ספגה הפסדים קשים, ולא רק שהצעירים היו עוינים למשטרה אלא הם ממש הפכו לאויב מוצהר, וזה חיזק את אווירת הניהליזם המשעשע ואת הלעג לממסד, כמו גם את הדרישה לחיים טובים וחופשים יותר:

וכמובן המנון המפורסם של הלהקה הפולטית המבריקה הדג נחש :

עלה ירוק קמה בשנת 1999 וצברה תאוצה ואחריה קמו כל מיני ארגונים שונים כשאחת מהם נקראת "דור האמת" שרק שמה מעיד על איזושהי הצהרה, על אמת מסוימת שהדור הזה יודע ואחרים לא, הארגונים תפסו פופולאריות ובשיאה של עלה ירוק היא הצליחה לגרד את המנדט וחצי! הישג מרשים מאוד בשביל תנועת מחאה שמקדמת דבר כל כך לא פופולארי לכאורה.

אבל בסוף החגיגה נגמרה, המוסיקה וכל התרבות הזאת שנקראה "תרבות הרייב" או "הסטלנים" באופן טבעי התמסחרה ונהרסה החל מאמצע שנות האלפיים ומסיבות הטראנס היום המוניות ומסחריות והכל דעך, הסתאב ואיבד מייחודו.

גם המצב הביטחוני שלא משתפר, הפילוג הפוליטי והשנאה שהולכים וגדלים כאן, יחד עם גלי אלימות חסרי תקדים, כל אלה מובילים להרגשה שזה לפחות כרגע מה שניצח. אבל, עישון המריחואנה דווקא לא נעלם והפך ליותר ויותר פופולארי והתחיל לצאת מתחומי התת-תרבות הדי מרדנית הזו לכלל החברה הישראלית. השנוי היה איטי אבל מתמיד, וכך גם ברחבי העולם, הצעדים החלו להיעשות וביותר ויותר מקומות אושרה המריחואנה רפואית ולבסוף גם בישראל פתאום מתחילים למכור את צמח המריחואנה כתרופה, וחברי הכנסת מדברים לאט לאט באופן מתון יותר ולאחרונה נעשית מהפכה שקטה ללגלזיציה ברחבי העולם.

ראו עוד: "המהפכה השקטה" – לגליזציה מסביב לעולם

בסופו של דבר התנועות התרבותיות האלה לא חלחלו מספיק לחברה השולטת והמהפכה הזו לא הושלמה, אבל לפחות חלק מהרעיונות כן הופנמו והם משפיעים יותר ממה שאנשים נוטים לחשוב. המהפכה החברתית הזאת עוד תחזור אני מאמין ויש למה לצפות, ואולי זה אף ירפא קצת את החברה החולה שלנו. אבל השלב שהמריחואנה נמצאת בגבולות המרד נגמר, והסמים הקלים צוברים עוד ועוד לגיטימיות והיום לעשן סמים זה לא "גוועלד", ולכן הפרובוקציות האלו כבר לא מתאימות יותר, התודעה הסטלנית הזאת חלחלה אל הדורות הצעירים אבל הדורות הבוגרים יותר, אלה שנמצאים במוסדות ובבית הנבחרים, לא מבינים את השינויים האלה וממשיכים עם אותן קלישאות ישנות. עישון סמים קלים היה בעבר כלי מרד אפקטיבי אבל היום הוא חלק מהחברה הכוללת ולכן עליו לפעול במסגרת הזאת. כדי להביא שנוי אמיתי בעניין המריחואנה צריך להביא אנשים "רציניים" שיוכיחו שהסמים הקלים הם אכן כבר חלק מהחברה השולטת. שלב הניהיליזם והצחוקים המוטרפים ב"ביפ" חלף, וזה מה שגיל קופטש לא הבין.

אז עכשיו המאנצ`יז של אחרי גיל קופטש וזה מחזיר אותנו אל עולם הסאחים, מה שמשמח בכל עניין זה שיש לנו תאבון הרבה יותר גדול לשנות את העולם, אל דאגה, הזרעים ששתלו פה תרבות הטראנסים והסטלנים עוד ינבטו ויפרחו ויביאו מהפכה תרבותית חדשה!

לכניסה לאתר של המפלגה החדשה "עלה ירוק – הרשימה הליברלית" לחצו כאן.

העבירו הלאה:
תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק