11 דברים מעצבנים שחברות הקנאביס עושות למטופלים

מזה כשנתיים ששוק הקנאביס הרפואי בישראל מתנהל כשוק חופשי ומסחרי שהשחקנים בו נמצאים בתחרות עסקית על רווחים של מאות מיליוני שקלים. השינוי הביא את החברות להשתמש בשיטות שיווקיות שמצליחות לעצבן חלק מהמטופלים

לאחר ששוק הקנאביס הרפואי הפך לשוק חופשי ותחרותי, עתיר זנים ומותגים אך עם לא מספיק מדע מהימן מאחוריהם, לחברות היצרניות יש תמריץ להשתמש בכל שיטה בספר כדי לנסות ולקדם מכירות. חלק מהשיטות הללו מעצבנות את המטופלים לא מעט בחודשים האחרונים, הנה לפחות 11 מהן. יש לכם עוד? רישמו בתגובות…

1. נתוני THC לא מדויקים

חלק מחברות הקנאביס משווקות זני קנאביס שאחוז ה-THC המסומן על גבי האריזה מרגיש לרבים כמופרז וגבוה מהתכולה בפועל. הן עושות זאת כמובן כדי להופיע בראש טבלת “הזנים החזקים” – מקדם מכירות משמעותי ביותר. בדיקות מעבדה ספורות שביצעו מטופלים לזני קנאביס מצאו פערים משמעותיים ביותר, למשל זנים שדווחו כבעלי 20% ובפועל הכילו 11% וכד’. פערים אלה מתאפשרים משלוש סיבות עיקריות: סיבה אחת היא שחלק מחברות הייצור מחזיקות בשטח המפעל שלהן מעבדה מורשית, כך שלמעשה החברה בודקת לעצמה את המוצרים בעצמה, דבר שמהווה פתח ל”עיגול” הנתונים כלפי מעלה בדרך כזאת או אחרת. על אף שאין ראיות חד-משמעיות לכך, בשוק יש רבים שנשבעים שחלק מהמפעלים מבטיחים למותגים ובעלי חוות גידול שאם יחתמו איתם יודבקו על האריזות נתוני THC גבוהים יותר על האריזות. סיבה שנייה היא אופן החישוב של אחוז ה-THC שלפני החשיפה בנושא בכתבה במגזין קנאביס כלל לא היה תחת פיקוח וגם לאחר מכן, משיצא נוהל רשמי, הסתבבר שהוא ניתן לעיוות באמצעות “משחק” פשוט בנתונים. הסיבה השלישית היא שהרגולטור פשוט לא מפקח על הנושא הזה, לא בודק את אמינות הדיווחים של החברות ולא מפעיל סנקציות בעניין זה בכלל.

2. פרסום מלאי שלא באמת זמין

תופעה זו הצטמצמה מעט לאחרונה, אך עדיין ישנם בתי מרקחת הפועלים בתחום הקנאביס הרפואי ומצאו שיטה להגברת קצב המכירות. החנויות מפרסמות כי ברשותן מלאי זמין של מוצר פופולרי מסוים, כזה שאזל למשל מהמלאי לחלוטין או קרוב לאזול, במטרה לקבל טלפונים ממטופלים. רק בשלב השיחה מציין המוכר בחנות שבעצם המוצר אזל מן המלאי, אבל “הנה יש לנו מוצר אחר דומה” או אולי אף “טוב יותר” שיוכל המטופל לרכוש.

3. שמירת מלאי למקורבים

מפעם לפעם מגיע לשוק זן קנאביס חדש ומוצלח במיוחד, אשר מצליח “לשבור את השוק” ומביא לגל של הזמנות ורכישות. די במהרה הוא אוזל מהמלאי אך כמו בכל שוק אחר כנראה, יש חנויות שדואגות לשמור בצד את הסחורה המבוקשת למקורבים. בשוק חופשי “רגיל” זה משהו לגיטימי כמובן, אבל יש מטופלים שטוענים שכאשר מדובר במוצר שניתן כטיפול רפואי, אין זה הוגן שלא לאפשר טיפול כמבוקש ולתעדף מטופל אחד על פני אחר.

4. הודעות ספאם ב-SMS

תופעה שהיתה נפוצה בעיקר על ידי חברת פנאקסיה ונפסקה לאחרונה בעקבות חשיפה של מגזין קנאביס. החברה נהגה לשלוח הודעות SMS למטופלים אשר נחזות להיות הודעות עדכון על כשלון בהליך ההזמנה. מה הסתבר? שהודעות על כשלון בהליך הזמנה נשלחו לעשרות אלפי מטופלים שכלל לא ביצעו הליך הזמנה. המטרה לכאורה: “למשוך” את הלקוח ללחוץ על קישור, לאסוף נתונים אודותיו, ו”לגרור” אותו לבצע הזמנה מהחברה. מאגר הנתונים נאסף במסגרת האסדרה הישנה בענף כך שגם מטופלים שמעולם לא רכשו ישירות מהחברה קיבלו הודעות על אף שלא הסכימו לכך מעולם. בחלק מהמקרים ההודעות אף לא כללו אפשרות “הסר” כנדרש בחוק ולעתים אף הכילו קישור שמפנה לאתרים המיועדים ל”פישינג” – גניבת פרטי כרטיסי אשראי וכד’. כאמור, לאחרונה חדלה החברה משימוש במדיניות זו בעקבות הביקורת.

5. לא רושמים שמות זנים או גנטיקת מקור

גם בעניין זה חל לאחרונה שינוי לטובה כשהחברות הפנימו שהמטופלים מעוניינים לדעת מה שמות הזנים וכן גם את המקור הגנטי שלהם. במשך תקופה לא קצרה חברות שיווקו זנים עם שמות מותג “מומצאים” שלא הכילו שום פרט בנוגע לזנים האמיתיים מהם הם הוכלאו. חלק מהחברות השתמשו בשם גנרי כלשהו במקרה הטוב ובמקרה הרע ציינו רק את שם הקטגוריה ללא ציון שם של זן. כאמור, כיום כבר “לכל זן יש שם”, אבל עדיין ישנם בשוק זנים שמקורם הגנטי לא נחשף. מטופלים רבים לומדים לאחרונה לתעדף זנים עם שקיפות לגבי המקור הגנטי ממנו הם מגיעים.

6. שיווק אותו זן בשמות אחרים

תופעה חדשה יחסית שנמצאת בשימוש בעיקר אצל כמה יצרנים ספציפיים. אלו מגדלים זן מסויים מגנטיקה מסויימת, ומוכרים אותו לכמה מפעלים שונים שבתורם ממתגים את אותו הזן בשמות שונים, כל אחד לפי ראות עיניו, ומשווקים אותו לבתי המרקחת במחירים שונים. דוגמה? הזן “אוניקס” שמשווק על ידי חברת “בזלת” הוא ככל הנראה הזן “סי סמוק” המשווק על ידי חברת “יוניבו” והוא גם הזן “בל” המשווק על ידי “קנאשור” – כולם כאחד מתוצרת מתקן הגידול של חברת “קנערבה” ומשווקים בשלושה שמות שונים ובמחירים שונים. עוד? אותה “קנערבה” מגדלת גם את הזן “בלאק דומינה” של “יוניבו” וגם את הזן “קולומבוס” של “קנאשור”, שהגיע לשוק באותו הזמן בדיוק ומאותה הגנטיקה בדיוק. הזן “קוש דן” של “שיח” זהה באופן מחשיד לזן “פריי” של “בזלת” – שניהם הושקו במקביל עם גנטיקה דומה ואצל אותו היצרן, וכך גם הזן “דזרט קווין” של “טבע אדיר” ו”טיטן” של “יוניבו” שמקורם כנראה זהה גם כן. כך גם, לפי טענות, הזן “יהב” של “דוד וגוליית” שהוא אולי בעצם הזן “קיי די” של “בטר”. לא מדובר אמנם במעשה אסור או אפילו פסול, אבל בהחלט במשהו שמעצבן לא מעט מהמטופלים והפך לאחרונה לשיחה ערה בפורומים וקבוצות מטופלים ברשת.

7. שיווק זן עם תכולה משתנה

ישנן חברות ששיווקו במשך תקופה זן מסוג מסוים, למשל כזה שהגיע בייבוא מחו”ל ושהיה איכותי ובהתאם הפך לפופולרי מאוד, אך לאחר שהוא אזל מהמלאי ולא ניתן היה להשיגו שוב – למשל בעקבות הקשחת נהלי הייבוא לאחרונה – הן פשוט החליפו את התכולה של האריזה בזן אחר, מחברה אחרת, ממתקן גידול אחר ולעתים אף ממקור גנטי אחר, והמשיכו למכור אותו באותו השם שהפך קודם למבוקש. רק לאחר פתיחת השקית, כשכבר “מאוחר מדי”, גילו המטופלים שציפו לקבל את אותו הזן שאהבו, שמה שהם מחזיקים לא דומה למה שקיבלו קודם. בחלק מהמקרים אף מדובר היה בתוצרת ירודה שכלל לא באה לכדי שימוש ושבפועל הביאה לזריקת מאות שקלים ויותר מכך לפח.

8. לא מגלים את מקור הייצור בחו”ל

באותו אופן יש חברות שהביאו לישראל סחורה זולה מחו”ל ושיווקו אותה בתוך אריזות מהודרות מבלי לציין את מקורה. כאשר מדובר בסחורה תוצרת קנדה תג המחיר המבוקש יהיה כמובן גבוה יותר, אך כאשר מדובר בסחורה מאפריקה כנראה שהחברה לא תדביק את דגל מדינת המקור על האריזה. במקרים חמורים יותר שווק למשל זן זול שהגיע מאפריקה באריזה “תוצרת חו”ל” ובמחיר גבוה במיוחד, כשבפועל מדובר היה בסחורה מדרג נמוך. מאחר ומשרד הבריאות לא מחייב את החברות לציין את “שם היצרן” על האריזה, לא ניתן לדעת את מקורה – דבר שמאוד מעצבן את המטופלים.

9. הצפה של מותגים צבעוניים סוג ב’

ישנם מפעלים שמשיקים כמעט מדי חודש בחודשו אריזות צבעוניות חדשות ומהודרות של זנים בשמות חדשים ונוצצים שאיש מעולם לא שמע עליהם קודם, לעתים גם במחירים זולים ונוחים לצרכן, אך שבפועל מכילים פרחים ברמה ירודה ביותר, כאלה שנרכשו בזול ממאגר שאריות של זנים איכותיים במקרה הטוב, או ממש ממאגר סחורה שבעולם הוגן היתה נזרקחת לפח או הופכת למיצוי לייצור שמנים. החברות מנצלות את העובדה שמחירי הקנאביס גבוהים ושרבים מהמטופלים זקוקים למוצרים במחירים נמוכים, ואת העובדה שרבים מהמטופלים לא יודעים עדיין להבחין בין מוצר איכותי לירוד, ומפיצות את המוצרים לצורך סבב מכירות אחד שלאחריו – כשברור שמי שקנה את המוצר פעם אחת לא ירכוש אותו שוב – הן מפסיקות את השיווק שלו או גרוע מכך מכניסות אותו לאריזה בעיצוב חדש ל”סיבוב” נוסף.

10. שימוש במונח “ללא הקרנה”

בעקבות פרסום ראשון במגזין קנאביס אודות העובדה שכל מוצרי הקנאביס בישראל עוברים תהליך של עיקור בקרינה אלקטרומגנטית במטרה לחסל שאריות עובשים ומזיקים, התעורר חשש בקרב המטופלים שמא תפרחות הקנאביס שעוברות הקרנה נפגעות באיכותן. הבנה זו הובילה כמה חברות “לנצל” את חששם של המטופלים ולשווק את מוצריהן כאילו הם “ללא הקרנה” על אף שכן עברו הליך כזה או לחילופין עברו הליך אחר, מזיק יותר מהקרנה, למשל עיקור באוזון. תג המחיר שניתן לזנים שהיו כביכול ללא הקרנה היה גבוה מאוד ורבים השקיעו את מיטב כספם לרכישה, רק כדי לגלות לאחר מכן שמדובר בשקר ושאין כל הבדל במוצר, או במקרה הגרוע יותר – שמדובר במוצר באיכות ירודה במיוחד.

11. שיוך לקטגוריה יוקרתית יותר שלא בצדק

אחת השגיאות החמורות ביותר של משרד הבריאות והיחידה לקנאביס רפואי הוא לקבוע טבלת קטגוריות למוצרי הקנאביס כך שזנים שמכילים 20% THC ישווקו בקטגוריה שונה מאלו המכילים 15% THC. זה נשמע אולי הגיוני, אבל במציאות מוביל להטעיה. המשרד קבע למשל כי הקטגוריה “החזקה” ביותר, T20/C4, תכיל זנים שמכילים בין 16% THC ל-24% THC. אבל, קטגוריה T15/C3 מתחתיה תכיל זנים עם בין 11% ל-19% THC. כפי שניתן להבחין בקלות ישנה הקבלה בין הקטגוריות ב-16% עד 19% THC. לאן ישוייך זן המכיל למשל 17% או 18% THC? ברור שהחברות יעדיפו לשווקו בקטגוריה הגבוהה יותר, הנמכרת במחירים גבוהים יותר, אבל ברור גם שמדובר במהלך שהוא על גבול ההטעיה ושנעשה למטרות רווחים בלבד.

יש לכם עוד דברים מעצבנים? כתבו לנו בתגובות!

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר