בית / כל הכתבות / דעות / כמה מילים לגבי דה-קרימינליזציית הסמים בפורטוגל / איש התרנגולת האיום

כמה מילים לגבי דה-קרימינליזציית הסמים בפורטוגל / איש התרנגולת האיום

הגורם העיקרי אולי שהניע את תנועת הלגליזציה בעולם כולו, מעבר לעובדה שהאינטרנט התנחל בכף ידינו והוביל לכך שניתן היום בלחיצת כפתור ללמוד אמיתות שבמשך שנים רבות הוסתרו מעיניו של הציבור, הוא שינוי מדיניות הסמים בפורטוגל בשנת 2001. ממשלת פורטוגל התעלמה מכל התראות המומחים על הסכנות הטמונות בלגליזציה, החליטה לפעול על בסיס עובדות בשטח והוכיחה ללא ספק – הפללת צרכני הסמים אינה עובדת.

ב-1 ביולי, 2001, נכנס לתוקף חוק בפורטוגל שנתן מעמד חוקי לכל הסמים, כולל קוקאין והרואין. במסגרת המשפטית החדשה, כל הסמים קיבלו “מעמד חוקי” בלבד, ולא “חוקיות”. לפיכך, החזקת סמים לשימוש עצמי והשימוש בסמים עצמו עדיין אסורים מבחינה חוקית, אבל הפרות של איסורים אלה נחשבות לעבירות מנהליות בלבד. סחר בסמים עם זאת, ממשיך להיות עבירה פלילית.

מכיוון שחלף יותר מעשור מאז הענקת ה”מעמד החוקי” לסמים בפורטוגל, ישנו שפע של נתונים המאפשרים את הערכת השפעותיו ויש לציין שהמעמד החוקי הפך ליותר ויותר פופולרי בפורטוגל ככל שחלף הזמן. פרט למספר מצומצם של פוליטיקאים מהימין הקיצוני, מעט מאוד גורמים פוליטיים פנימיים קוראים לביטול החוק שחוקק בשנת 2001.

דה קרימינליזציה בפורטוגל

פורטוגל – חלוצת הדה-קרימינליזציה

איש התרנגולת האיום חיכה עשר שנים שלמות כדי שסוף סוף יוכל לכתוב פוסט שיסביר מדוע הפללת צרכני סמים פשוט לא עובדת.

כמה מילים לגבי דה-קרימינליזציית הסמים בפורטוגל

מאת: איש התרנגולת האיום

הערה 1. אני לא תומך בשימוש בסמים ולא ממליץ לאף אחד לנסות אותם. מצד שני גם אין לי דעה גרועה במיוחד כנגד שימוש בסמים, במיוחד בקלים שבהם, ואני מאמין שרוב הנזק שתעשיית הסמים ממיטה על החברה אינו נובע מהסמים עצמם כי אם מהרדיפה האידיוטית עד כדי להתפקע של הממסד אחר גורמים בתעשייה הזו. אבל מטרת הפוסט אינה לנתח מדוע הרדיפה הזו הינה כה אדיוטית, חסרת תועלת ומושחתת, אלא לספק מבט אמפירי לניסוי בדה-קרימיניליזציה של הסמים שנעשה בפורטוגל. לאור זאת לא יהיו יותר מדי טיעונים בפוסט הזה אלא בעיקר מופתות לטענה שהקרימיניליזציה של הסמים היא הפשע האמיתי.

הערה 2. על ההבדל בין דה-קרימיניליזציה ולגליזציה: לגליזציה, כנרמז בשמה, היא הסרת האיסור הקודם והשבת המעמד הלגיטימי מנקודת מבטה של המדינה לאלמנט שעבר לגליזציה. דה-קרימיניליזציה הולכת פחות רחוק: אלמנט שעבר דה-קרימינליזציה אינו מהווה פשע יותר אך הוא מוסיף להיות אסור. האלמנט עובר ממרחב הפשיעה למרחב העבירות המנהלתיות . עבירה מנהלית היא מעשה שאין בו סכנה חריפה לציבור (מטרדי רעש לדוגמא) והיכול לגרור קנס, דרישה לקורס חינוכי או מונע, וכיוצא באלו סנקציות מתונות.

הערה 3. הנתונים מטה מגיעים ממקורות שונים שטופלו במתודולוגיות שונות. זוהי בעיה בלתי נמנעת כאשר עוסקים בהשוואת כאלו.

מגדלים מריחואנה

אז מה היה לנו בפורטוגל? ובכן, דה-קרימינליזצית (להלן ד"ק) הסמים יושמה ביולי 2001. המהלך החריג הזה נולד כתוצאה ממציאות סמים עגומה המוכרת להרבה מדינות אירופאיות מוכות סמים אחרות, ואפילו חמורה במיוחד בקטגוריות מסוימות (פורטוגל עמדה בשנת 2000 במקום השני באירופה בצריכה יחסית של אופיאטים ובמקום הראשון בקטגורית נשאי HIV בקרב משתמשי סמים). עפ"י החוק החדש נשיאה או רכישת סמים מסוג כלשהו בכמות הקטנה מזו הנדרשת לצריכה ממוצעת ל-10 ימים אינן מוגדרות כפשיעה אלא כעבירות מנהלתיות. עבור כמויות גדולות יותר פעולות אלו יוסיפו להשפט במתכונת פשיעה.

ראוי לציין שבמדינות רבות קיימת ד"ק דה פאקטו של סמים מבוססי הקנאביס, אך פורטוגל היא אחת המדינות היחידות שהוציאה לפעול ד"ק רשמית והיחידה שעשתה זאת לכלל הסמים, ממריחואנה ועד הרואין.

לצד הד"ק הכפילה פורטוגל את התקצוב למסגרות תומכות לטיפול ומניעת שימוש בסמים. "עברייני" סמים עומדים מול ועדות לעידוד אי שימוש בסמים. ועדות אלו אחראיות להערכת המקרים ולהטלת סנקציות כגון קנסות. המקרים ככלל לא מגיעים לכדי הליך משפטי במקרים בהם למפר החוק אין רקע של עבירות סמים. במקרים בהם למפר החוק יש עבר ניתנת לו האפשרות להשלח לטיפול למסגרת תומכת כאלטרנטיבה להליך משפטי. ככלל הנטייה במערכת היא לעודד משתמשים לגשת לטפול ולא להענישם.

צפו: כשפורטוגל עשתה דה-קרימינליזציה של סמים

להלן תקצירי תוצאותיהם של מחקרים, סקרים וממצאים שהתמקדו בהשפעות הד"ק בפורטוגל.

1. השוואה בין שנת 2001 ושנת 2006; המשתנה הוא אחוז המשתמשים היחסי בסם כלשהו בסקירה על פני תקופת חיים שלמה (כלומר אדם שהשתמש בסמים בשלב כלשהו בחייו נרשם כמשתמש):

בגילאי 13-15 המשתנה רשם ירידה מ14.1% ל10.6% ב2006.

בגילאי 16-18 המשתנה רשם ירידה מ27.6% ל 21.6% ב2006.

בשתי קבוצות הגילאים נרשמה ירידה בצריכה גם ביחס לכל קטגורית סם נפרדת.

בגילאים מבוגרים יותר נרשמו עליות קלות עד מתונות (לא מצאתי נתונים קונקרטיים). יש לציין שהחל מגילאים מבוגרים (25 ומעלה) המשתנה יראה עלייה עבור כל מדינה בעולם מכיוון שהדור החדש שנכנס לסטטיסטיקה זו מטה בצורה חזקה את יחס המשתמשים שכן בדורות קודמים השימוש בסמים לא היה רווח כבעשורים האחרונים.

2. השוואה בין שנת 2001 ושנת 2007; המשתנה הוא אחוז המשתמשים היחסי בסם כלשהו על בסקירה פני תקופת חיים שלמה:

בגילאי 15-24 המשתנה רשם עליה מכ12.5% לכ-15%. בחלוקה הפנימית של טווח זה המשתנה הראה עליה בגילאי 20-24 מכ-14% לכ-22% והראה ירידה בגילאי15-19 מכ-11% לכ-9%. חשוב לציין שטווח הגלילאים 15-19 נחשב לטווח קריטי שכן מחקרים העלו שמרבית האנשים שהופכים להיות משתמשי סמים מתחילים בטווח גילאים זה.

3. השוואה בין שנת 1999 ושנת 2003; המשתנה הוא אחוז המשתמשים היחסי בסם כלשהו בסקירה על פני תקופת חיים שלמה:

בגילאי 16-18 נרשמה עליה מ12.3% ל17.7%. רובה ככולה של עלייה זו משויכת לעליה בשימוש בסמים מבוססי קנאביס. לעומת זאת המשתנה הראה ירידה של 28% ביחס לשימוש בהרואין.

4. השוואה בין שנת 1999 ושנת 2003; המשתנה הוא אחוז המיתות הקשורות בצריכת בסמים. (חשוב לציין שקשה למדוד משתנה זה ולא תמיד ברור מתי מקרה המוות קשור ישירות לצריכת הסם.)

נרשמה ירידה מ369 מקרי מוות ל152 מקרים. רוב הירידה משויכת לירידה במקרי המוות כתוצאה מצריכת הרואין.

5. מספר האנשים בתוכניות טיפוליות עלה 147% מ-6,040 ל-14,577.

6. מספר נשאי האיידס החדשים בקרב משתמשי הסמים ירד בהדרגה מאז ישום הד"ק. בשנת 2001 נרשמו כ-1,400 מקרים חדשים בשנה ואילו ב2006 ירד המספר הזה לכ-400.

7. בשנת 2006, 5 שנים לתוך הד"ק, נמצא שהשימוש הכללי בסמים בפורטוגל נמוך מהממוצע באיחוד האירופאי הן בקרב האוכלוסיה הכללית והן בקרב אוכלוסיית התלמידים.

8. בשנים 2001-2005 אחוז המשתמשים בפורטוגל בסמים מבוססי קנאביס עבור האוכלוסיה הכללית (15-64), בסקירה על פני תקופת חיים שלמה, היה הנמוך ביותר באיחוד האירופאי, כאשר רוב המדינות מראות צריכה כפולה ומשולשת ממנה. ראוי לציין, יחד עם זאת, שפורטוגל הראתה שיעור צריכה נמוך ביחס למדינות אירופאיות אחרות גם לפני הד"ק.

9. מספר נפגעי הסמים (משתמשים שחווית הסמים שלהם הביאה לכדי פגיעה ממשית בחייהם, תהיה זאת פגיעה כלכלית, משפטית או סוציאלית) בפורטוגל ירד מעת יישום הד"ק ועמד על 6 מקרים עבור כל 1000 אנשים (בקרב גילאי 15-64) ב2005. (הממוצע האירופאי בשנה זו עמד על 10.1 ל 1000 אנשים). זוהי מגמה הפוכה ביחס למגמת העלייה שנרשמה באיטליה וספרד, מדינות שמראות בדר"כ מגמות חברתיות יחסית קרובות לפורטוגזים.

10. מספר המקרים הקשורים בעברות סמים אשר הגיעו לבתי המשפט צנח (כמצופה) בכ-60% (תלוי ביחס לאיזו שנה הנתון מושווה).

11. מתוך כלל האסירים, אחוז האסירים שהורשעו בעבירות סמים ירד מ44% ב-1999 ל 28% ב-2005.

עלה מריחואנה
החששות מעליה דרסטית בפעילות הקשורה בסמים כתוצאה מהד"ק התבדו. בעוד שהשימוש וההתמכרות לסמים, ופתולוגיות קשורות אחרות, נמצאים במגמת עלייה חזקה ברבות ממדינות האיחוד האירופאי , בפורטוגל הם מראים מגמה מרוסנת, ובמקרים מסוימים–דועכת. למשלם המיסים הפורטוגלי נחסך כסף רב בשל הד"ק: הליכים משפטיים קשורי סמים קטנו באופן דרסטי, מספר האסירים שהורשעו בעבירות סמים צנח, כוחות שיטור התפנו לטיפול בפשעים אחרים או אף ירדו מהמצבה, מספר נפגעי הסמים קטן משמעותית, וזה–מותר להניח–תורם לירידה בפשיעה. מצד שני פורטוגל הכפילה את הוצאותיה על מנגנוני טיפול ומניעה, חינוך לאי שימוש בסמים וכיוצא באלו.

כמובן, הנצחון האמיתי בניסוי הפורטוגזי הוא חברתי. הד"ק בפורטוגל הוציאה באופן מיידי אלפי אנשים מתוך מעגל הפשיעה ומתוך תרבות של חשש והסתר; אנשים שנרדפו בשל העדפותיהם האישיות למרות שלא פגעו באיש,למעט עצמם. ההצלחה הזו, שאין עליה עוררין, יצרה תמימות דעים בנוגע להמשך מדיניות הד"ק בפורטוגל; מי יתן ומדינות אחרות יסיקו מכך מסקנות. אגב, לגליזציה היא בלתי אפשרית (בערך) כתוצאה מאי אלו אמנות בינלאומיות.

המלחמה בסמים היא פגיעה בוטה בזכות האדם על גופו, בכך אין חדש, אך בהנתן תוצאותיה העלובות, ואפילו הקאונטר-פרודוקטיביות, היא ראויה להרשם גם כחלמאית וחסרת כל הצדקה. זוהי לא מסקנה שנובעת רק מההצלחה היחסית של הניסוי בפורטוגל אלא גם, ואולי בעיקר, בהתחשב בכשלון הטוטאלי וההוליסטי של מדיניות הקרימינליזציה בכל מקום בו היא שרירה. מלקולם טאקר היה קורא לזה omni-shambolic.

העבירו הלאה:
רוצים לכתוב טור דעה לפרסום במגזין? צרו קשר
תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק
מי יהיו אנשי השנה 2017להצבעה לחצו כאן
+ +